טאי צ'י צ'ואן לון
צ'אנג סאן-פאנג
מיוחס ל- 1279 - 960 לפנה''ס
או 1386 - 1279 לפנה''ס
25% הנחה לגולשי BODYWAYS בהרשמה כאן
כתבי
המופת טאי צ` צ`ואן ג`ינג
הערות זמניות על
תנועה
1
בתנועה
כל הגוף כענן מרחף
קל וזורם ללא הרף
2
על הנשימה להכות גלים
על הרוח להיאסף מבפנים
נשימה: במקור: צ'י. מכיוון שבסינית צ'י מפורש גם כמושג הנשימה ומכיוון שבאמצעותה נוצרת התחושה המתאימה, בחרתי להשתמש במושגי ''נשימה'' ''נשמה'' לחילופין על פי היבטי כוונה ומשמעות.
המונחים של העולם העתיק פסיכה (יוונית) וספיריט (לטינית) מזהים את עיקרון החיים עם הנשימה. אצל שאנקארה ההודי עיקרון החיים מזוהה עם נשימה גם במובן של עצמי קוסמי ולא פרטי בלבד.
המושג ''נשמה'' בעברית מקיף היבטי קיום, נשימה ותחושה. ''ויצר ה' אלוהים את האדם עפר מן האדמה, וייפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה'' (בראשית ב,ז). על פי מילון אבן שושן: נשמה - רוח החיים שבכל חי.
הביטוי ''נשמת כל חי'' תואם לביטוי huoran zhichi שמשמעו ''הצ'י מקור ושפיעת החיים'' שהוא כוח החיים האוניברסאלי עפ''י מנציוס או ''הנשימה הגדולה''.
הנשימה כביטוי המרחב הפנימי מקורה במרחב החיצוני ותודעתית היא יכולה באמצעות מיקצב להיות מתווך ואף מקור מהדהד למרחב החיצוני.
להכות גלים: בדרך כלל מתורגם כער, רוגש, גואה. על פי הקדמתה של סוזן פו, תמצית הטאי צ'י צ'ואן, ביטוי המילים gu dang הוא בעל משמעות כזאת: אם כל האוקיינוסים בעולם ייאספו אל תוך תיבה ואז נטלטל את התיבה, יכו המים מצד לצד. זו הדרך שבה ה-צ'י סובב ונע בגוף. דווקא בעברית הביטוי תואם.
על הרוח להיאסף: כמו בשירה קלאסית הרגע לפני הפקת הקול. כל התחושה גואה ופועמת בגוף ברטט לקראת רגע הביטוי בלי ששיווי המשקל הפנימי נשבר.
הרוח (שן) היא הרעיון שבבסיס הכלי שבמקרה שלנו כגוף ונפש אנושיים מייצרת את הכלי ופעולתו בו זמנית. לכן היא חייבת להיות מרוכזת כרעיון, אחרת הכלי שהוא גופנו הפועל יתפרק.
טאו טה צ'ינג, 10: ''…הנשימה מרוכזת והרכות בשיאה…''
3
אין לאפשר נקודה חלשה
אין לאפשר התקשות או צניחה
אין לאפשר כל הפסקה בזרימת התנועה
ממשיך את ההסבר הקודם על הנשימה והרוח: מרכב הבנוי כראוי ישתמש בתדר החולף בו כקישור הרמוני וכהעצמה למבנה כולו ועל פי החסידות כניגון.
4
השורש
נמצא בכפות הרגליים
מתחולל מהרגליים
נשלט במותניים
מובע דרך האצבעות.
מכפות הרגליים
אל הרגליים
אל המותניים
הכל נושם ומושלם באחד.
בהתקדמות, זרימה לאחור.
לכן יש מקום לתזמון נכון.
מתחולל: תופעה, וגם: חג ועולה, רוקד. עפ''י צ'אנג מאן צ'ינג: נובט/צומח.
באחד: גם במובן הדתי של התכוונות לאחד והיות עם האחד. היחסיות מתבטלת.
בהתקדמות…: בהתהוות בו-זמנית של כיוונים אני נשאר במרכז עם יכולת פעולה והחלטה. באין תופעה זו, אני בהכרח נגרף כולי בכיוון אחד. זהו המופע הסימטרי הקבוע של הכוח.
ז.פ.: הסימטריות השונות של הכוח באות לידי ביטוי בתרשים תשעת ההיכלות של הבה-גואה.
5
ללא מקום לתזמון נכון
הגוף הולך וחורג מסדרו.
חריגה זו מוכרחה להימצא
ברגליים ובמותניים.
יש לחקור זאת.
יש לחקור זאת: או ''חקור זאת'' אפשר למצוא את הביטוי בשכיחות גבוהה כסגנון סיום של פסקת לימוד בשירה ההוראתית במזרח. ראה, מוסאשי, חמש הטבעות.
6
למעלה למטה
קדימה אחורה
שמאל או ימין
הם פנים של אותו הדבר.
כל אלו הם תפיסה
ואינם נמצאים מחוץ לך.
7
אם יש למעלה, יש למטה.
אם יש קדימה, יש אחורה.
אם יש שמאל, אז יש ימינה.
החוק השלישי של ניוטון למכאניקה: כל שני גופים מפעילים זה על זה כוחות שווים בגודלם והפוכים בכיוונם.
8
בכוונה למעלה
יש למטה
אם ברצונך לעקור
החלפת כיווני הכוח
תגרום לשורש להישבר מעצמו
ולניתוק מיידי וודאי.
כוונה למעלה: טאו טה צ'ינג 39, …הגבוה רואה בנמוך את יסודו…
החלפת כיווני הכוח: טאו טה צ'ינג 36, הרוצה לכווץ עליו למתוח תחילה…
ז'ו טסונג חווא נותן דוגמה של עץ שיש ללחוץ אותו פנימה למטה ואז החוצה למעלה בכוונה לעקרו. הפעולה מייצרת ריק שאליו זורמת המהות הנעקרת.
9
מלא וריק צריכים להיות מובחנים בבירור,
במקום אחד מוכלים הן ריק והן מלא
בכל מקום זה כך תמיד.
הגוף כולו בתנועה וזרימה רציפה
ללא הנתק הקטן ביותר.
'מלא וריק' הן המענה הלשוני שבחרתי לעולם החומר והעצמים. כמו כן השתמשתי במתח וחוסר מתח, יש ואין, נוכחות והעדר, כפתרונות להיבטי עולם התופעות והתהליכים.
10
יד המוחלט העילאי
כנהר הארוך והים הגדול
הכל זורם ללא הרף.
יד המוחלט העילאי - טאי צ'י צ'ואן.
אפשר גם: ארוכה כנהר וגדולה כים, הזרימה הגדולה אינה פוסקת.
11
שלשה עשר המצגים
הדף, גלילה, דחיסה, שינוע,
תלישה, פיצול, מרפק חודר, כתף ניצבת,
אלו הם שמונת הפתחים
השתמשתי במונח מצג (ולעתים כמצב) כהתגשמות וביטוי של תנועה ותופעה. בדרך כלל משתמשים במלה ''תנוחה'' Posture אבל זה נראה לי תבניתי, סביל וסטטי מדי.
הדף, גלילה, דחיסה ושינוע: הבחירה העברית ל- peng, lu,ji, an.
peng - המונח הדף מתורגם ברוב המקומות כדחיפה או הדיפה ובאנגלית Ward off. אפשר לפרשו גם כמבנה יציב או נפח, או בועה, בעל תחושה של גל מציף. כמו כן אפשר לפרשו על פי משמעותו הצלילית כנתז.
lu - המונח גלילה מתורגם ברוב המקומות כגלגול לאחור ובאנגליתRoll back .
ji - מתורגם בדרך כלל באנגלית כ Press וכאן כדחיסה.
an - מתורגם בדרך כלל באנגלית כ Push וכאן כשינוע.
מונחים כדוגמת אלה נטבעו על ידי משפחת יאנג כמונחי מקצוע מקוריים והם אינם מופיעים במילון הסיני המקובל. לדוגמה: peng שאינו מופיע כלל במילון, lu (גלילה) שבו צורפה סימניית יד לסימניית משיכה, zou קיבל משמעות של לאפשר, להכיל או לקבל (במקום ללכת ולהרפות), ו - nian משמעות של דבקות.
שמונת הפתחים: ז'ו טסונג חווא מכנה אותם ''בא מאן'' שמונת השערים.
צעד קדימה, צעד אחורה,
השגחה שמאלה, בחינה ימינה,
ולשוב אל האמצע למקום
אלו הם חמש הפתיחות.
השגחה שמאלה בחינה ימינה: שמאל וימין ממלאים תפקיד אסטרטגי מובחן של מיקום ותנועה במרחב. שמאל הוא מזרח, כיוון השמש המסנוורת. עפ''י מוסאשי ספר חמש הטבעות, פרק האש, תלות במקום: יש לוודא מרחב חופשי משמאל, ולכיוון שמאל שלך יש לרדוף את היריב. ימין הוא מערב. עפ''י סון טסו, אמנות המלחמה, תשעת המשתנים, צעדות, 14: בקרבת גבעות עליך לתפוס עמדה בצד השמש כשצד ימין שלך והצד האחורי נסמכים עליהם.
לשוב אל המקום: יוצא ושב משורש אחד. שיבה אל המקום גם במובן המרכז היוצר התודעתי כאלוהים. בשפה העברית ''המקום'' הוא אחד משמותיו של האלוהים.
חמש הפתיחות: חווא מכנה אותם ''וו פו'' חמשת הצעדים. השתמשתי במושגי האסטרטגיה של משחק שח: ''פתיחות'' ומכאן ''הפתחים'' לעיל, שהם הנתיבים בהם זורמת האנרגיה בצורות שונות על פי הפתיחה הנבחרת והנדרשת. בסינית: bu, גם במשמעות גורל. לכן השתמשתי בפתחים ופתיחות גם כהד לביטוי ''פתיחה בקפה'' וכו' כאוראקל ומכאן מתקשר גם לספר התמורות - אי צ'ינג.
חמשת הצעדים הם חמשת היסודות המתמירים את עצמם במחזור על פי סדר הדברים הטבעי. כל פתיחה מאפשרת בחירת פתח או ממשק, מקיימת מחזור פנימי ומתחלפת לפתיחה אחרת עם בחירת פתחים מחדש.
סון טסו, ''אמנות המלחמה'', (ס.ב. גריפית), החזיק בדעה כי הגורם היחיד הקבוע בקרב הוא השינוי המתמיד. הוא משתמש בדוגמת התנועה של חמשת היסודות שאין בהם אחד שהוא שליט על אחרים. אמונת חמשת היסודות התפתחה לכלל תורה פילוסופית רק לקראת תקופת ''מלחמת המדינות''. משוער למאה השלישית לפנה''ס.
הדף, גלילה, דחיסה, שינוע, הם אינסוף, בסיס, זרימה, להבה,
והם ארבעת הכיוונים הראשיים.
תלישה, פיצול, מרפק, כתף, הם נשיבה, התנפצות, חדירה, עמידות,
והם הכיוונים האלכסוניים.
אינסוף, בסיס, זרימה, להבה: סמלי השלישיות: צ'יין – שמיים, (אינסוף, מרחב, חלל), ק'ון – אדמה, (בסיס), ק'אן – מים, (תהום, נקבה, זרימה), לי – אש או להבה, (הנצמד, הנאחז, בערה).
תלישה, פיצול, מרפק, כתף: סמלי השלישיות: טסאי, לייה, טסו, קאו הם סון - רוח, ג'אן – רעם, טוי – אגם, (היקוות/חילחול), גן – הר, (יציבות).
בתרגום כאן אני רוצה לעבור ממישור של חפצים ועצמים, המפעילים אוטומטית הקשרים שעוגנו בסמלים ושמות המסתירים לעיתים את העיקרון, למישור יסודי יותר של מושגי פעולה בלבד ולאותו עיקרון זרימה במופעים שונים.
צעד קדימה, צעד אחורה
השגחה שמאלה, בחינה ימינה
ושיבה אל האמצע למקום
הם מתכת, עץ, מים, אש ואדמה.
ביחד
אלו מרכיבי שלשה עשר המצגים.
הערה במקור אומרת: קטע זה נמנה על הכתבים שהשאיר מייסד התורה צ'אנג סאן-פאנג מהר וו-דאנג שכיוון כי המוכשרים תחת הרקיע ישיגו אריכות ימים ולא מיומנות בלבד.''