לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

מסע הריפוי שלי



סיפור מסע הריפוי של המורה למנדלה יוגה אורלי שעיה מאמירים, בעקבות תאונת דרכים קשה שפגעה בצווארה.

פגשתי את היוגה בשנת 1996 והתאהבתי בה מיד.
הוכשרתי כמורה ליוגה בשנת 1999 ב"שיבנאננדה אשרם" שבקרלה ? דרום הודו, שם נשארתי לשרת את המקום עוד כחצי שנה.
שלוש שנים לאחר שהיוגה כבשה את ליבי ואת כל חיי ובדיוק כשסגרתי את מרכז "שלום" ליוגה בתל-אביב ועברתי לגור בגליל, נפגעתי בתאונת דרכים קשה שזעזעה את צווארי בצליפת שוט, עם סנטימטר אחד מיותר? כתוצאה נוצרה תזוזה של החוליות הצוואריות 6-C ו 7-C ממקומן. חוליות אלה הן שתי החוליות שבבסיס הצוואר, בדיוק בנקודת המפגש של הצוואר עם הגב. היה צורך מידי לקבע אותן כדי למנוע כל תזוזה נוספת. בימים הראשונים שלאחר התאונה קיבלתי צווארון קיבוע זמני לצוואר. הכאבים היו קשים מנשוא.
לאחר התייעצות עם מספר רופאים וגם מטפלים הוליסטיים, החלטתי לעבור ניתוח לקיבוע החוליות. זו הייתה ההמלצה של כל מי שנועצתי בו ולא נראתה כל אפשרות אחרת מבטיחה יותר.
עברתי ניתוח שבו הוציאו את הסחוס שבין שתי החוליות וקיבעו את החוליות 6-C ו C-7 בפלטת טיטניום קדמית וברגים, אחת אל השנייה. יותר מחמש שנים של סבל, שנים של כאב פיזי וכאב נפשי שלא יתוארו עברו עלי אחרי ניתוח זה.
הייתי יוצאת בבכי משעורי יוגה טיפוליים, טופלתי על ידי מיטב הרופאים הסיניים והכירופרקטורים, ביליתי שעות עצובות במרתפי רמב"ם ב"מחלקת כאב", שם בילתה גם אמי בשנתה האחרונה לחייה, כך נוסף כובד העצב הזה לכאביי. הכאבים התרכזו בעיקר באזור הצוואר והראש אך למעשה כמעט כל פעולה לוותה בכאב.
נסעתי שוב עם בן זוגי למולדת היוגה ? הודו לחקור את העניין, וגם שם פנינו למיטב המורים. נמלטתי בעצב משערי מרכז `ויפ?אסנה`, זורקת את התיק ומטפסת על השער, כאובת צוואר, כמהה ומתגעגעת לישיבה שקטה אך אפילו הישיבה כאבה לי. לא יכולתי לשבת יותר מדקות ספורות. חיי התאפשרו בזכות משככי כאבים, והיו מלווים בכאב נפשי עמוק.
עברתי חמש שנות כאב, תקווה, אובדן והתנדנדות קשה בין ספק אמונה לייאוש, שכן אף איש מקצוע (פניתי לאינספור מומחים מכל הקשת הטיפולית ומורים ליוגה) לא נתן לי תקווה והכל היה בגדר תעלומה, חוסר וודאות מוחלט לגבי משך השיקום ואם בכלל תתאפשר הבראה.
כל מורה טען שעכשיו כשעושים את התנוחה "כך" מרגישים את ה"הוא", אך המסע לא הסתיים ולעתים הכאב אף גבר. הרגשתי שכולם צדקו (למרות שתוכן ה"כך" היה שונה ומגוון) עד שהבנתי ? ה"כך" הוא בעצם, מיקוד קרני התודעה. הבנתי שיש צורך בבדיקה מחדש. ההסתובבות אצל המומחים מילאה צורך פנימי שלי לבכות את האבדה הגדולה, שהרי שכלתי את שלמות עמוד השדרה שלי, אבל התחלתי לחוש שהגדלת מעגלי החיפוש אחר ריפוי רק מרחיקים אותי מהמרכז, מלהתרכז בתחושות שלי.
לתקופה הנחתי להכל, הריתי וילדתי, התגעגעתי ושוב ניסיתי וכאבתי, עד שסוף סוף נפתחתי לראות שנתינת הכוח לאחר, מומחה ככל שיהיה, כנראה לא תיתן לי מענה. נפתחתי להבנה שאני צריכה לקחת אחריות פעילה יותר על ההבראה שלי. התחלתי לכוון את נשימותיי לאזור ולהקשיב לחוליות המנותחות. כך, לאט לאט, התחיל משהו לזוז: סביבת החוליות החלה לנשום ולהיפתח.
במשך שנתיים הקשבתי לכאביי ועבדתי איתם צעד אחר צעד, כשהכאבים עדיין שבים ותוקפים, ובורות הייאוש והכאב מחכים בכל פינה. לאורך השנתיים הללו המשכתי בחקירה שקטה ועדינה מאוד של אזור הצוואר, תוך כדי עבודה עמוקה יותר וחיזוק האזורים הקרובים לצוואר כמו הכתפיים, השכמות והגב העליון. בהדרגה חזרתי לתרגול חלקי.
בהמשך נסענו שוב להודו ולימדתי שם קבוצת יוגה בארמבול שבגואה. בקבוצה זו הייתה אנרגיה כל כך חיובית ואווירה תומכת, שאפשרה לי להדגים בטבעיות עמידת כתפיים, כאילו מעולם לא עברתי ניתוח ואיני מלאה באלפי פחדים. כשסיימתי את התנוחה, הופתעתי לגלות שאני לא חשה כאב. השיעור המשיך וכשחזרתי לחדר, חשבתי לעצמי שאם הפעם עברתי בשלום וללא כאב את עמידת הנר? אז בטח שווה לנסות שוב.
להפתעתי הרבה גם בניסיון הבא יצאתי מהתנוחה שוב.. ללא כאב.
החלטתי לנסות לחזור לתנוחה האהובה עליי מכל, עמידת ראש. באופן בלתי צפוי ומשמח נשארתי בחיים ואפילו ללא כאבים. בהדרגה חזרתי לתרגל את התנוחות בזו אחר זו, למעט חולשות קלות, עד להבראה המלאה.
היום, הודות להשגחה הטובה, אני עומדת על הראש ועל הצוואר. אני רוצה לומר: ללא חשש וללא כאב אך האמת היא שמדי פעם יכול להיות כאב ותהליך הלמידה נמשך כל הזמן. פלטת הטיטניום והברגים הפכו לחלק הומוגני מגופי ולמעט חולשות מיוחדות, הבראתי לחלוטין. מאז לצד רשימת מורי הנכבדים מככב הכאב. הוא היה ועדיין מורה קשוח ואכזר ודרכו גם למדתי להפסיק להתרוצץ ולחפש פתרונות בחוץ.
לפני כחמש שנים כשחזרנו מהודו בכוחות מחודשים, ישבתי במלון בירדן, (מעין "ברדו", פרוזדור, מעבר בין מימדים) עם ספר מנדלות מדהים וחדש שקניתי ב"מיין באזר" יום לפני כן והבנתי את דרכי החדשה ביוגה:
עליי להיות מורה שקופה,
לתעל הלאה את המתנה שקיבלתי מהמסע עם הכאב, לזכור ולהזכיר שבתוכנו מצוי הכוח היוצר והמרפא.
בדרך היוגה נעשה שימוש בנשימה כמזינה בשאיפה ומשחררת פסולת בנשיפה. אפשר להיעזר בנשימה גם ככלי תעבורה אל כל פינה בגופינו כסריקה המעניקה לנו "דו"ח מצב". אז נטענת יכולת הזנתה של הנשימה באנרגיית חיים לצרכי ריפוי, ריכוז פנימה.
מיקוד עז בנשימה כטיול פנימי ומעבר מנטאלי למצב "עדות", מאפשר להתחבר למעיין הנובע בפנים ולשפע של ידע אותנטי, אינטואיטיבי וישיר להיות זמין. כשם שקיבלתי אותו ואני מקבלת אותו מדי יום מחדש, אני מעודדת את תלמידי להשיב אותו לעצמם, להקשיב לקול הפנימי, לטפח אותו, ולהחזיר את קרני תשומת הלב פנימה- אל המקור.
***************
ברצוני לציין כמה מטפלים איכותיים שבכל זאת עזרו לי רבות לאורך מסע הריפוי:
ד"ר סיימון וולפסון ? מומחה לרפואת כאב,
דורון בן חיים ? מטפל בכאב,
הרי פינקביינר- הכירופרקטור מהרדוף,
מוריי: סואמיג`י שיווננדה וסואמיג`י וישנו דווננדה,
רג`ו ? יוגה על פי צרכים ? ויוקננדה יוגה דססומר גת וארנסי.

המאמר פורסם גם כאן »

אורלי שעיה שיעורי יוגה מנדלה באמירים, ספר יוגה מנדלה למכירה

כל המאמרים של מנדלה יוגה:

הקשר בין יוגה, פראנה, מנדלה ומרכז פנימי

הקשר בין יוגה, פראנה, מנ

מהי יוגה מנדלה ? במה היא שונה מגישות אחרות ? ומה הקשר ליצירת מנדלות ?» מאת אורלי שעיה

כל הפעילויות של מנדלה יוגה:

שיעורי יוגה מנדלה

שיעורי יוגה מנדלה

שיעורים המתקיימים בימים ראשון ושישי בדום יוגה באמירים בהדרכת המורה אורלי שעיה.» עם אורלי שעיה

ראשון, שישי
שיעורי יוגה מנדלה

שיעורי יוגה מנדלה

עם: אורלי שעיה

מתי: ראשון, שישי

שיתוף חברים
עם : אורלי שעיה