לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

לרקוד עם כולם - על קונטקט אימפרוביזציה

מתוך שבת קונטקט - עמותת ה קונטקט אימפרוביזציה - דרך גוף
מתוך שבת קונטקט - עמותת ה קונטקט אימפרוביזציה - דרך גוף
מאת: פסטיבל הקונטקט


אנשים שונים, ממקומות שונים בארץ (או בעולם), בגילאים שונים ועם רצונות שונים שפשוט נפגשים ורוקדים יחד למשך כמה שעות, שבועות לעיתים שנים.

הקונטקט אימפרוביזציה מכיל בתוכו מפגש שמאפשר לכולם להיות שווים. כולם יכולים לרקוד קונטקט, בכל גיל ובכל רמה פיזית, אנשים מבוגרים וילדים יכולים לרקוד קונטקט. אנשים על כסאות גלגלים ורקדנים מקצועיים יכולים למצוא אתגרים, כמו גם הנאה בקונטקט.

לפרטים על הפסטיבל קונטקט הקרב ובא לחצו כאן >

אני חיה בתוך קהילת הקונטקט כבר למעלה משני עשורים מחיי.
התחלתי לרקוד בגיל 21 עם כניסתי אל כותלי האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים. פגשתי שם את המורה הראשונה שלי לקונטקט אהובה פריקדס-קורן, שהפכה לשותפה להופעות, ולאחר מכן את אריה בורשטיין, שגם אליו מיד הצטרפתי לסדרת הופעות קונטקט בארץ.

עבורי זו הקהילה היחידה והטכניקה היחידה שממשיכה לאתגר אותי במשך כל כך הרבה שנים.
אני שואלת את עצמי למה? מה מושך אותי במפגשים, באתגרים של יצירת הפסטיבל בארץ כעמותה, בהוראת הקונטקט לאורך שנים, בריקוד עצמו?

כמובן שיש יותר מתשובה אחת.

מה שעולה בי כעת, זה המקום שבי שממשיך להתפעל מעוצמת המפגש עם פרטנר .
המפגש דרך הקונטקט עבורי הוא חשוף, כנה ומאמת אותי להיות נוכחת כאן ועכשיו ברגע זה.
לא חשוב כמה ניסיון צברתי בחיי על ריצפת הסטודיו, אני תמיד מוצאת את עצמי מחדש חווה את עוצמת המפגש.

המגע אחד בשני, שמאפשר הכרות מידית, הרגעים שאני חווה הקשבה בכל תא בגוף מאפשרים לי להיות בקשבה טוטאלית, הקשבה ערה שיש בה אפשרות לשינוי, לגדילה וללמידה.
השאלה המרתקת עבורי היא מה מוליד המפגש ברגע הזה?

ללא מחשבה, רק מתוך הגוף, החושים והאינטואיציה.

כי הגוף כנה, והידע, התחושות והאהבה שיכולים לעבור רק ממגע של כתף לכתף , ממשקל של הפרטנר מתגלגל על הגוף והגב שלי,או משחק של כפות ידיים נוגעות אחת בשנייה, אלו תחושות שברגע שחווים אותן בעוצמה חיובית הן ממכרות ויש געגוע עז לחוש אותן שוב. אלו רגעים של אפשרות למפגש הרמוני, כזה שהיה לנו עם אמא שחיבקה או אבא שהקפיץ אותנו באוויר או במפגש עם בן זוג כבוגרים כשיש חיבור של תשוקה ואהבה בו זמנית.

באותם מפגשים אין חשיבות לכל אותן הגדרות שמגדירות אותנו

מחוץ לסטודיו: מקום מגורים, מה אני עושה בחיי לפרנסתי, מה האידיאולוגיה או עמדותיי הפוליטיות, מעמדי הכלכלי ועוד הגדרות כאלו או אחרות.

כל אלה נעשים פחות חשובים וזו תחושה נפלאה שיש מפגש של המהות ולא של ההגדרות מסביב.

כשיש כזו עוצמה, יש בה תמיד שני צדדים, וכשם שהיא יכולה להביא תחושה עילאית של חיבור, היא גם יכולה להביא את הצד השני של חוסר חיבור, חוסר הקשבה ומכאן לאכזבה.

בעבר, כשרק התחלתי לתרגל קונטקט, חוויתי אכזבות רבות, קשיים שהופיעו בשיח בראשי בזמן הריקוד. טקסטים שרצו לי בראש שהייתה בהם ביקורת על עצמי, על הפרטנר או גם וגם.
עם הכלים שרכשתי ושנאספו לאורך השנים, יש לי יותר יכולת הכלה למפגשים השונים, אפשרות לזהות מה עולה בי באותו הרגע וגם כלים לפנות רעשים או לבדוק האם אני באמת מוכנה כעת לרקוד עם כל אחד?

מתוך הידיעה שאם אני בנוחות מלאה, פתוחה לרגע ללא ציפיות וללא ידיעה מראש מה זה ריקוד הקונטקט, פרט לכך שיש בריקוד מפגש והקשבה פתוחה וכנה, הרי שאני יכולה לרקוד עם כל אחד.
ובכל זאת זה לא תמיד קורה.

לכן כשעולה בי תשובה של "לא" במפגש, יכולות להיות לכך סיבות רבות שחלקן לא קשורות רק בי.

אבל תחילה, תמיד אני אבדוק את עצמי, דרך סדרה של שאלות:
האם אני יכולה להגדיל את הנוכחות שלי לכאן ועכשיו?
מה הצפיות שלי שעליהן ניתן לוותר?
באיזה אופן אני יכולה לשנות בי משהו כעת על מנת לאפשר את המפגש עם הפרטנר שאיתי?
במידה וכל זה לא עוזר ייתכן שעדיף לסיים את הריקוד ברכות, ואולי לדבר או לשתף שכעת אני לא פתוחה למפגש.

כאמור אני חיה בקהילת שני עשורים ולכן אני כבר שנים נמצאת בג`אמים.
המרחבים המשותפים של הג`אמים הם אחד הדברים המרגשים ביותר עבורי.
מרחב של הקשבה שמאפשר הכול. וכיוון שהוא מאפשר הכל, אנחנו נפגוש את כל טווח הרגשות בעצמנו.
אני יכולה לשתף מחוויותי ומניסיוני כמה שנים לקחת לי ללמוד ליהנות מלהיות במרחב הג`אמים.

היו שנים בהם יכולתי לרקוד בלי סוף, שנים שרק הסתכלתי, ושנים בהן אחרי שני ריקודים הרגשתי שאני צריכה לשבת להסתכל. ולמרות שלא רקדתי נשארתי לשבת ולהיות חלק.

בג`אמים השאלה האם אני פתוח לרקוד עם כולם, היא שאלה חשובה, כמו גם איך אני מתחיל לרקוד עם משהו, איך מסיימים ריקוד או איך מסרבים להצעה.

אני חווה שאלו מיומנות שחשוב שנרכוש אותן ונעסוק בהן לא פחות ממה שקורה ברגע המפגש ואיך עלינו ללמוד לשאת ולתת משקל.
עבורי ההתחלה היא להיות בכנות עם עצמי:
יש פעמים שאני בוחרת עם מי לרקוד, ואז אני ניגשת ואומרת או נוגעת באופן מאוד ברור ולא מבלבל. ואז אני פתוחה לקבל תשובה של "כן" או "לא".

יש פעמים שאני אומרת לעצמי שאני פתוחה לכל מפגש, אני נכנסת למרחב הג`אם ואני אכן מוכנה לכל מפגש שיקרה.
אני מראש בוחרת לפי מה שאני מרגישה עם עצמי מה מתאים לי כרגע.

בכל ג`אם אני מנסה שיהיה לפחות מפגש אחד עם משהו שאני כלל לא מכירה, ומפגש אחד עם משהו שאני מכירה טוב שנים.

במפגשי המורים בפסטיבלים רבים, חוזרת הבקשה ללכת ולרקוד עם מתחילים. מתוך ההבנה כמה זמן לוקח לנו, לכולנו, לרקוד ולהיות במרחב כל כך פתוח.

במה אסיים, האם זו שאלה האם אני רוקדת עם כולם? או האם באמת הקונטקט מכיל בתוכו את אלמנט השוויון?

עבורי בטכניקת הקונטקט השאלה תמיד נמצאת, ומתוך הבנה שלעיתים נדייק איתה יותר ולעיתים הרבה פחות, אני כל הזמן ממשיכה לשאול כמה אני פתוחה, נוכחת ואמיצה להיות ברגע הזה עכשיו?

נכתב ע?י אילנית תדמור

לפרטים על הפסטיבל קונטקט הקרב ובא לחצו כאן >

פסטיבל הקונטקט כותבת המאמר:
אילנית תדמור
סטודיו PLAY ? צמיחה בתנועה

להזמנה
שיתוף חברים
עם : פסטיבל הקונטקט

להזמנה


פנייתך תישלח ישירות ליוצרים
פרטי התקשרות נוספים יופיעו מיד עם הצטרפותך
 
דבר.י איתנו
מספר טלפון וכתובת יתגלו עם השלמת הפניה

עוד באותו נושא

מאלתור לתנועה אותנטית

אינטואיט-סדנת ריקוד

לימודים . תכניות לימוד

סדנאות לקהילה המקצועית | הכשרה מקצועית

אירועים . מפגשים שונים

שיעורים וחוגים בירושלים והסביבה | פעילות אונליין - שידורים חיים או מולקטים | מפגשים אונליין | סדנאות | ספרית וידאו - מפגשים מוקלטים | טיפולים

סגנונות ריקוד

מחול מזרחי ריקודי בטן