מגע מרפא

עודכן ב 29/12/2006

אנחנו נולדים, וחלק ניכר מהתזונה שלנו, הנדרשת על מנת להתפתח, קשורה במגע שאנחנו מקבלים. מגע מהווה את הכלי הבסיסי ביותר לביטוי של אהבה.

במגע קיימת האפשרות שלנו להכיר את עצמנו ואת העולם. אפשרות קסומה למדי, לגמוע ברגע את המרחק העצום שבינינו לבין מה שנדמה כאחר. האפשרות להכיר, להרגיש, לדעת, להשפיע, ללמוד, להבחין, לאפשר, ליצור מרחב לעבודה משותפת. המגע מהווה כלי בלתי אמצעי לתקשורת בין אנשים, כלי מופלא ורב עוצמה. רובינו לא מכירים בכלל את האפשרויות שלנו לגעת, אנחנו לומדים להגביל את המגע שלנו מילדות ולא פוגשים כמעט את האיכות המופלאה הזאת, אלא בתוך גבולות שהוגדרו חברתית כמותרים. מגע הוא צורך בסיסי וקיומי, והוא גם מגדיר את הגבולות של האדם עצמו. החופש לגעת הוא זכות ומתנה גדולה שניתן לרכוש ולזכות בה בחזרה.

בעולם המערבי, מגע עטוף במערכת של חוקים ומגבלות. הוא כלי חזק כל כך, שיצרנו סביבו המוני כללים ומחסומים, פשוט כדי לשמור על עצמנו, כביכול. וכך, המגע הופך אפילו עוצמתי יותר, כי הוא נדיר ומוגבל. זה מעט שונה אצל גברים מאצל נשים, לרוב, אבל עדיין, לכולנו יש חוקים ברורים לשימוש במגע בסיטואציות ועם אנשים שונים. עם משפחה יש רמת מגע מסוימת, עם בן זוג, עם חברה קרובה, עם איש מקצוע, עם מורה, עם תלמיד, עם חבר לעבודה, עם חבר לספורט, עם ילד, עם מנהל. כל רמה שכזו מגיעה בעיקר עם סט של איסורים, דברים שממש ייחשבו בגדר פלישה לתחום האישי שלנו.

אנחנו נולדים, וחלק ניכר מהתזונה שלנו, הנדרשת על מנת להתפתח, קשורה במגע שאנחנו מקבלים. מגע מהווה את הכלי הבסיסי ביותר לביטוי של אהבה. כל אחד ראוי למגע, אבל לא כל אחד מקבל אותו בהתאם לצרכיו. בהמשך החיים, ולעיתים גם בשלבים הראשונים, החוסר במגע בולט ומכאיב כל כך, שהוא מביא אנשים למקומות קשים של התמכרויות וחיפוש תחליפים. אנשים, בצר להם, מוצאים מבלי לדעת שהם מחפשים, פתרונות שונים בצורה של מסג`ים, מין, ספורט ודברים נוספים כמו אוכל וחומרים משני תודעה אחרים. הכול כדי לקבל את המנה שהם זקוקים לה כדי להתקיים. לפעמים אנחנו מקבלים אותה מהילדים שלנו. לפעמים מבן הזוג. לפעמים כשלא, יוצאים החוצה לחפש. נשים רבות משתמשות במין כדי לקבל מגע. למרות שמה שהן רוצות באמת לא קשור כלל למין. גברים רבים לא מכירים בכלל מגע שאינו מחובר למין, כך שכשנוגעים בהם, החיבור נעשה מיד למין וכמעט בלתי אפשרי לעשות את ההפרדה.

מתי, אם בכלל, יוצא לנו להתנסות במגע נקי, פשוט? המגע שאנחנו לרוב פוגשים במהלך חיינו מורכב ממספר מצומצם של אפשרויות: הראשון הינו לרוב מגע של הורים המגיע ממקום של טיפול, הגנה וטיפוח. אחרי כן מגע של חברים, כמגע חברתי. יש גם בדרך מגע טיפולי, לרוב של רופאים שבודקים אותנו ונוגעים לשם כך, אבל גם אם הולכים לטיפולים שונים, לא תמיד פוגשים במגע נקי ובלתי אמצעי. הבא בתור הוא מגע בהקשר מיני, ואחר כך אנחנו כבר הופכים להורים והעניין משנה כיוון. אנחנו לא פוגשים כמעט מעולם מגע לשם מגע. פשוט כך.

גוף מבין גוף ויש לו את היכולת להרגיש ולדעת. מגע מאפשר קבלת מידע ישיר ובלתי אמצעי על האדם האחר. הוא מהווה שער אל מידע שזמין לנו תמיד, לא כזה העובר דרך מילים בהכרח. אבל אפשר לדעת כמעט הכול דרכו, אם רק מרגישים. רק תשומת לב עומדת בינינו לבין באמת להרגיש.

כשאנחנו כבר נוגעים, עולה השאלה האם אנחנו נמצאים שם באמת עם האדם, או שאנחנו עסוקים בעצמנו. האם כשאנחנו נוגעים אנחנו באמת נוגעים. האם האדם השני ננגע. בטיפול במגע, המטפל נדרש לשנות את דפוסי הנגיעה שלי שנטבעו עם השנים. במגע עצמו נדרשים להיות מאד מעורבים. לא באמת אפשר לגעת מבלי להינגע גם. זה פשוט כך.

מגע מאפשר היפתחות מוחלטת. מאפשר לראות אדם, כפי שהוא. מאפשר לחילופי מידע בכמויות אדירות לקרות, ומאפשר לגעת במובן, בכל מובן שהוא, כדי לאפשר לשינוי להתרחש, ללמידה לקרות. ההיסטוריה שלנו, סך כל הדברים שעברנו, ובעיקר אלה שלא זרמו באופן חלק, נשארים שמורים בגוף שלנו. הגוף זוכר. המגע מעיר את האפשרות לטפל, לגעת, להתבונן ולהרגיש אותם ולאפשר ריפוי והחלמה.

דלית-יעל אייזן מטפלת, מדריכה, מאמנת ומלווה, הכול בהתאם לאדם ולמטרה. עובדת עם אנשים בעזרת כלים שונים, ביניהם מגע וגוף, אבל בעיקר עם הדרכה, אימון, הקשבה ואהבה. מתמחה בעבודה עם נשים על מיניוּת ועל העצמה.

כל הרשימות של דלית-יעל אייזן:

אמנות המיקום

אמנות המיקום

בכתבה הזו אציג כמה רעיונות ראשוניים בנוגע לאמנות המיקום בהקשר הרחב ביותר שלה. איפה אני בוחרת למקם את עצמי, את גופי ואת מודעותי בכל רגע ורגע.» מאת דלית-יעל אייזן

03/07/2007
אמנות המיקום

אמנות המיקום

» מאת דלית-יעל אייזן

דרך הלוחמים

דרך הלוחמים

ההליכה בדרך הלוחמים הינה עניין של הכרח וחוסר ברירה עבור אותם אנשים הרואים, החשים, המתבוננים. אותם אנשים שחווים את האשליה ואת השקר שבתפיסת המציאות המקובלת ואינם מסכימים לקבלה עוד.» מאת דלית-יעל אייזן

03/07/2007
דרך הלוחמים

דרך הלוחמים

» מאת דלית-יעל אייזן

דימוי עצמי

דימוי עצמי

מסרים כפולים - זה שם המשחק. משחק שבו כולם יוצאים נפסדים מסתבר. משחק שאותו לא האנשים מנהלים, אלא האופן שבו נדמה להם שהם צריכים להיות. וכל דבר אחר לא מתקבל.» מאת דלית-יעל אייזן

29/12/2006
דימוי עצמי

דימוי עצמי

» מאת דלית-יעל אייזן

שתפו חברים