יוקר הזמן

עודכן ב 08/10/2009

ניהול זמן הוא שיעור בהנהגה עצמית, ובחירה מודעת לחיות את מי שאני רוצה להיות.

מתוך אימון אישי רוחני, לנערה בת 17

הקדמה:

לפעמים, כשאני מקשרת אדם אל ההדרכה שלו, אני שמה לב, כמה אני לומדת ומקבלת מזה.

לפעמים, אני ממש מרגישה, איך הדברים האישיים של אדם מסויים, נוגעים בכולנו, בעומק, במהות, ואני אומרת לעצמי, זה יכול כל כך לעזור, לעוד המון אנשים...

כאן, אביא כמה מן הדברים שנאמרו לאנשים פרטיים, ובהסכמתם המלאה, הם חולקים אותם איתנו, למען נחכים ונדע, ובעיקר, למען נוכל אף אנו, שלא שאלנו, להשתמש בעצות המדהימות והחכמות האלה.

ניסיתי לעשות את מה שנאמר לנערה בת 17 לעשות.

כמה פשוט, כמה נכון.

כמה לא פשוט ליישם, כמה נכון לעשות כך.



זהו קטע מאימון אישי רוחני, לנערה בת 17.



תקשור בנושא "יוקר הזמן"

נערה: אז קודם כל בנוגע לזמן. אני מרגישה שאין לי זמן- ואת דיברת איתי להתמודד ולהיות יו"ר מועצת תלמידים. וזה הרבה אחריות וזמן, ואני לא יודעת אם יש לי באמת זמן לעשות את הדברים.

תשובה:

מה שנאמר הוא שהשיעור של זמן, זה שיעור בהנהגה- זאת אומרת הנהגת זמן.

כשהתחלת לדבר, שמעתי שזה שיעור של סדר.

כל מה שאת עכשיו לומדת לעשות, זה סדר, כי לא היה לך שום סדר.

ובהנהגה נשאל: מי שולט במי. לכן כעת, את עכשיו שולטת עליך, כי קודם את היית נשלטת, ומזה עיקר הפחדים והחששות שלך.
אז את מתמודדת עם הרבה פחד.

ופחד? אחד הדברים שהכי- הכי מפחיד את הפחד, זה משמעת.

זאת אומרת: ברגע שאתה נכנס למשמעת, אתה לא יכול להרשות לעצמך לפחד, כי יש משהו יותר חזק שמכריח אותך להתגבר על הפחד- וזאת המשמעת.

לדוגמה, ילד שמפחד ללכת לישון לבד בלילה בחושך והוא צריך להתמודד עם זה.
אם יש כוח יותר גדול של משמעת, הוא יתמודד עם זה, מכוח המשמעת,
הוא לא יקום ויצא החוצה, אלא הוא ימצא בעצמו דרכים לשאת את הפחד, ולשרוד את הלילה.
אבל, אם אין משמעת, או אז הוא יקום ויברח, יצעק, יקרא להורים שלו וכו´.

והכי זה מתקיים אצל חיל בשדה הקרב. רק המשמעת העצמית האדירה שלו, תתן לו את הכוח להתגבר על פחד המוות.

זאת אומרת, הנושא של משמעת נותן את המשמעות.
ויש בזה אותיות "שמע". כשאתה שומע לצו עליון, למישהו אחר, או לעצמך.

עכשיו, הנושא של הזמן הוא ההמשך של זה, כי הוא מבקש ממך לעשות סדר.

זאת אומרת: את צריכה לקחת את השבוע שלך, ולראות איפה את שמה את הדבר שלך הוא החשוב ביותר, כי זה הדבר הראשון במעלה עכשיו. ויש לך את תוכנית בית הספר, שהיא לפעמים גמישה לפעמים לא גמישה. יש לך בחינות בגרות, שזה נושא חשוב...זא´, את עושה סדרי עדיפויות.

לוקחת את היומן הגדול שלך, והולכת מהדברים העקרוניים החשובים, שהם הציונים הראשונים, ואח´כ עושה את המעגל השני והשלישי.
ואת תראי שייווצר לך זמן פנאי, וכמה חשוב מה שאת עושה.
רובנו לא יודעים לעשות את זה. לרוב אנו דוחפים לכל פינה משהו שאנו צריכים לעשות, וכך לעיתים לא נשאר לנו זמן פנאי במשך השבוע והימים.
הנושא של זמן פנאי הוא עקרוני, כי זה הזמן שאת קוטפת בו את הפירות.
כי את יודעת, ויכולה לאמר לעצמך: "אני עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות. אני השקעתי נכון את הזמן בחיים שלי, ועכשיו יש לי פנאי ".
ואת לוקחת זמן פנוי בכיף, את מרגישה שזה נכון, שהרווחת את זה.


נערה: עכשיו, בקשר ללוח זמנים: לא הבנתי איך ליישם את זה. מה להכניס, מה לא? הכל נראה לי חשוב. אני צריכה לבנות את זה חודשי?

תשובה:

הרעיון הוא שאת יוצרת בעצם את עקרונות העולם שלך.

עד עכשיו חשבת, שאת צריכה להתאים עצמך למה שיש. ומה שמלמדים אותך, וזו זכותך המולדת, הוא להגיד: אלה סידרי העדיפויות שלי, אלה הדברים החשובים לי, הבחירות שלי.

לשנות את העמדה. להבין, שכל מה שאנחנו עושים במשך היום, הוא בחירה, גם אם היא לא מודעת. ולך יש את ההזדמנות להיות מודעת לבחירות שלך, ולמקם אותן לפי סדר עדיפות שאת בוחרת.

אדם שמבלה את כל יומו בבית, חושב לעיתים שאין לו ברירה, אבל במערך האמונות שלו, מסתבר שיש לו סיבה סמויה, למה הוא כך.
והשאלה של זמן, באה לשקף את הבחירות שלך ואת סדרי העדיפויות שלך.

לדוגמה, נניח שעכשיו, בסדר עדיפויות הראשון שלך, זה נגינה:אז זה ראשון במעלה.
זה יכול להיות ששני במעלה זה "לעשות סנפלינג בהרים", או כל דבר שתבחרי בו.

לכן, הדבר שאת לומדת, זה לא: איך לארגן את הזמן, אלא מי אני.
מה הכי חשוב לי. מה הדבר השני הכי חשוב לי, מה השלישי.

כי אין באמת מסגרת לזמן. הזמן זה בעצם חיים.

ואנחנו, כמו שאנחנו מתייחסים לחיים שלנו- זה ישתקף בתוך הזמן.

אם כך, בעצם את שואלת את עצמך: מי אני, מה חשוב לי- ומתחילה מזה.
ההמלצה היא לעשות רשימה של מה שחשוב לך בחיים, לפי סדר עדיפויות ומתחילה לשבץ שעות וימים. תגלי דברים מאוד מענינים על עצמך....

- וכל שבוע מחדש?

- יש דברים קבועים. בעצם את עושה עקרונות לחיים שלך.
אם את שואלת "כל שבוע מחדש?" לא הבנת את הנאמר, כי עיקרון חיים לא משתנה משבוע לשבוע.

- אבל יש דברים שהם חד פעמיים

-את בונה שלד, אמונות, תפיסת עולם.זה דבר גדול את יודעת, אתה שופך על הדף את מערך האמונות שלך.
לדוגמה, אדם שעובד מהבוקר עד הערב אומר, זה מערך האמונות שלי- "עבודה זה ערך עליון." אתה עושה בחירה מודעת שמתייחסת לזמן, כשאתה מבין שהחיים= זמן. זה תפיסה אחרת.

- אני כן כל שבוע אצטרך לארגן את הדברים בתוך הזמן.

- מסביב. לא את השלד והעיקרון כי העיקרון זה עיקרון

-ונגיד יש לי זמן פנוי?

- שאלה אם זמן פנוי זה ערך או לא, אם זה לא, אז את תוותרי עליו, או שתוותרי על משהו כדי שיהיה לך זמן פנוי.
את צריכה להבין שבסדרי עדיפויות, תמיד בוחרים במשהו, ותמיד מוותרים על משהו. יהיו דברים שחשבת שהם חשובים, שתצטרכי לוותר עליהם.

- אבל לפעמים באים דברים שמתאימים לעכשיו ואני לא יכולה לנבא כל דבר.

- אז את תצטרכי להיות מודעת במה את ממלאת את הזמן, ובאיזה אופן.

הרעיון אינו למלא את הכל בעשייה, אלא לדעת שיש אקט של בחירה.
אם את רואה טלווזייה כי את יודעת שעכשיו בחרת לראות טלוויזיה, את גם יודעת שבחרת לא לחתוך סלט, או ללכת לשכנה, הבנת?

היא מחייכת......

אילנה בן דור רואה בניסתר המקושרת לאנרגיה קולית, הפותחת תודעה, גוף ונפש.
אימון אישי רוחני בראייה שמעבר לשלושת המימדים, להגשמת חיים מלאים על נתיב האומץ והאמת.

שתפו חברים