למה הוא לא מקשיב לי?

עודכן ב 03/02/2011

הצעד הראשון לשינוי הוא להבין את החוויה של הילד. ניתן לדמות את התחושה שהוא חווה לחיים בתוך בועה, שיוצרת סביבו מעטפת. . מצב זה יוצר מציאות שאינה משקפת את יכולותיו ופוגעת בדימוי העצמי שלו.

הפגישה עם דנה (שם בדוי) בקליניקה שלי בחיפה היתה מאוד טעונה: "יש לי ארבעה ילדים בבית, אבל אחד מהם לוקח 80% מתשומת הלב שלי. לשאר הילדים נשארים רק פירורים. ההתארגנות בבוקר קשה מנשוא. על כל בקשה אני צריכה לחזור אלף פעם ובדיקת הגבולות היא אינסופית. אני מוצאת את עצמי כועסת עליו המון, עייפה ומרגישה אשמה מתמדת כלפיו וכלפי האחים שלו."

ההתמודדות היום-יומית של דנה עם האינטנסיביות של גידול ילד עם הפרעת ADHD, מונעת ממנה, כמו מהרבה הורים אחרים, להיות אמפטית ומכילה כלפי עצמה וכלפי הילד. לכן, המטרה שלנו בתהליך היתה לעבור ממצב של חוסר אונים למצב של ניהול ושליטה על הבית. השלב הראשון היה לראות את הקושי של הילד ובשלב השני עבדנו עם כלים אפקטיביים על מנת ליצור מרחב מחיה מאוזן ונעים לכולם.

להבין את הקושי של הילד

הדבר הכי חשוב לזכור הוא שמי שסובל מההפרעה יותר מכולם הוא הילד. והגורם המרכזי לסבל הזה הוא תסכול. הילד מוצף כל הזמן בגירויים, בלי יכולת לווסת אותם לפי סדר עדיפויות. הרגישות הזאת יוצרת מעמסה על כל מערכות החיים שלו. כתוצאה מכך הוא חי באי שקט ובהצפה שגורמים לא פעם לתגובות תוקפניות כלפי הסביבה. מצב זה יוצר מציאות שאינה משקפת את יכולותיו ופוגעת בדימוי העצמי שלו.

הצעד הראשון לשינוי הוא להבין את החוויה של הילד. ניתן לדמות את התחושה שהוא חווה לחיים בתוך בועה, שיוצרת סביבו מעטפת. הפער בין החוויה של הילד לבין המציאות יוצרת חיכוך. הסביבה תופסת אותו לעתים רבות כמניפולטיבי, דבר שמכניס את הילד לעמדת מגננה. התפיסה העצמית ותפיסת הסביבה את הילד מזינים זו את זו. אך חשוב לזכור, כי המניפולציה האמיתית שהילד עושה היא הסתרה של הקושי.

הבנת הקושי היא מפתח משמעותי לתקשורת בריאה ותומכת עם הילד. היא מייצרת אמפטיה במקום כעס.

עבודה עם כלים אפקטיביים

מה לא עובד?

הורים רבים חשים תסכול גדול ונוטים לבטא אותו אל מול הילד. לצערנו, זה לא עובד ורק מגביר את מעגל הכעס. לא יעזור לצעוק ? הוא לא מקשיב לכם כשאתם צועקים. גם אין טעם להתווכח. ילד אינו מבין ציניות ולא יעזור אם נבקש ממנו להתנצל. והכי חשוב, אין לתת לילד תחושה שאנחנו מאוכזבים ממנו. תחושה זו מכאיבה ומיותרת.

מה כן עובד?

? לצפות מראש את הקושי
כמבוגרים אנחנו יכולים לצפות מראש את הבורות אליהם עלול הילד ליפול ולהכין אותו טוב יותר לקראת התמודדות מאתגרת. למשל: אם לילד יש סף תסכול נמוך והוא הולך להתמודד עם מצב שהוא עלול להתקשות בו, הכינו אותו מראש : "אנחנו הולכים מחר ללונה-פארק וצפויים תורים ארוכים למתקנים. אתה חושב שתוכל לחכות בסבלנות"?

? סדר וגבולות
הפרעת-קשב מלווה בדרך כלל בחוסר סדר, שמתבטא בתהליכי החשיבה, בגוף ובסביבה. עזרו לילד לשמור על מרחב מסודר. עזרו לו לעקוב אחר המטלות בהן הוא צריך לעמוד באמצעות פיתוח הרגלים, כמו ניהול יומן או פתקי תזכורות. נסו ליצור סדר יום ברור, ואל תשאירו דברים לרגע האחרון. גבולות מעניקים בטחון ורוגע. שיטתיות ועקביות הן מילות המפתח. סדר וארגון יורידו את הלחץ מסדר היום.

? עידוד
עודדו את הילד על כל דבר קטן בו הוא מצליח, גם אם הוא נראה לכם שולי. חזקו אותו והעצימו אותו כאשר הוא עומד במשימה, נענה לבקשה ומתנהג יפה. הרגילו אותו לכך שהוא יכול לקבל גם תשומת לב חיובית, ועודדו אותו ליצור מצבים בהם הוא נהנה מתשומת לב זו. זכרו כי משוב חיובי משנה התנהגות, בזמן שמשוב שלילי מפסיק את ההתנהגות השלילית רק באופן זמני. הישארו חיוביים.

לסיכום

ניתן לדמות את הטיפול בילד עם הפרעת קשב לריצת מרתון. לכן, על מנת לשמור על הכוחות, מומלץ לקבל הדרכה נכונה ממטפלים מוסמכים. מודעות ועבודה עם הכלים הנכונים יאפשרו תקשורת בריאה ושיתוף פעולה בין ההורה לילד, ויורידו הרבה מהלחץ בבית. הקטינו ציפיות. צרו מטרות שניתן להשיגן, וצעד צעד הגדילו את היכולת שלכם ושל ילדכם. זכרו, כי בכל מצב נתון אפשר ליצור שיפור.

לילך אילון לילך אילון, הכנה לכתה א
מטפלת בשיטת אלבאום | חיפה

www.lilacheylon.com
lilach.eylon@g.co.il

חברת העמותה לקידום ופיתוח שיטת אלבאום