גם אם הצלחתי להבין את הרעיון דרך השכל זה נשאר בגדר הבנה שכלית, אני נשאר בתיאוריה ואינני חווה, כאשר אין חוויה אין הבנה יש רק ידע.
כדי להגיע לידיעה אמיתית יש צורך בשילוב בין החוויה לבין הידע.(נקבה זכר)
"........ואברהם ידע את שרה......."
הידיעה שבאה מתוך החוויה היא ללא עוררין.
הידיעה כשהיא מלאה משותפת לשני הצדדים.
הדרך הפשוטה ביותר לחוויה היא באמצעות החושים
באמצעות החושניות.
הדרך הפשוטה לחוות היא באמצעות הרגשות.
הכלי לחוויה הוא הגוף.
הכלי לידע הוא השכל.

כאשר אני חווה את הניגודים בתוכי בתנועה בקול ונותן להם להיות במלואם.
יש רגע שחווית השלם צצה מעצמה כאשר אין בי כל רצון לדחות או לאמץ מי מהם.
ברגע הזה אני יודע בידיעה מוחלטת כי אני אחד.
זה רגע שאין בי צורך או רצון להיות בצד זה או אחר ואני חווה את דרך האמצע.

מניסיוני, השימוש במכלול התחושות והרגשות במלואם עם מודעות מביא להבנה וידיעה בהירים ומדויקים. זו השפה הראשונית בתקשורת בין כל היצורים החיים.בעיני אין דרך אחרת שעושה זו כל כך פשוט ומדויק.

יותר מזה התהליך של החוויה מאפשר לתאים בגוף לעשות ממש התמרה למצב תודעה חדש.
והיפה בזה כי מגיע רגע והשכל שאין יותר מדברים בשפתו נח, צף, מעל התהליך ומאפשר לטרנספורמציה אמיתית להתרחש מבלי להתערב או להפריע. – קוראים לזה לפעמים טראנס.

עבודה פתוחה דרך הגוף כמו תנועה או שירה כשהיא מלווה במודעות מאפשרת להגיע לתובנות עמוקות בזמן הרבה יותר קצר מכל ניסיון להבין דברים דרך השכל בלבד.
הידיעה אשר צומחת דרך הגוף יש בה אמת פשוטה שאינה חמקמקה כמו הבנה שבאה מהשכל.
כמה שיותר חלקים שותפים בחוויה כך הידיעה יותר מוצקה, ידיעה אשר מתבהרת במרכז של כל תא ולא רק במוח.

אני בא מתחום של קולנוע וטלוויזיה ואני אוהב לכנות את סוג הזה של העבודה - - sense multi
רב חושי. כמו - media multi . אני מאמין שככל שאנו מערבים יותר חושים בעניין כך עוצמת החוויה גדלה והידיעה משתרשת ומביאה לתפיסת עולם חדשה אשר מעצימה את חווית השלם בתוכי ומכך גם את חווית האהבה והקבלה העצמית ושל אחרים.

השילוב בין עבודה דרך הגוף וחקירה עצמית הוא נראה לי כלי מנצח.
כאשר המילים מתמעטות ומבוטאות רק בדיוק של החוויה והגוף על כל ביטוייו הבסיסיים חופשי להביא את עצמו, החקירה נעשית בהירה. ההבנות הצומחות מכל סיטואציה או אינטראקציה מחלחלות עמוק לתוך התודעה שלנו ומזמינות טראנספורמציה אמיתית.

אני רואה את העולם כמכלול של זיווגים. כוחות מנוגדים אשר מבקשים מעל הכל להגיע לאיזון מתוך התמסרות הדדית לא ממקום שמי מהכוחות צריך לוותר על עצמו אלא ממקום של סינרגיה: ששני כוחות המשתלבים ומזדווגים מולידים משהו חדש גדול יותר מס חלקיהם.

אני רואה את העולם כבמה גדולה שבה עמוק בלבבות כולם אנו מבקשים להשתחרר ממאבקי הכוח האין סופיים ולמצוא דרך חדשה, דרך של אמצע, דרך המזמינה את כולנו להרמוניה לאחוות ניגודים.
כמו הרעיון ".... וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבוץ"

הרעיונות האלה נמצאים גם בבמה הפנימית של כל אחד מאיתנו ועוד לפני שנבקש את הסינרגיה
הזו בחוץ בואו נגלה אותה בפנים, בתוכנו באמצעות חקירה כנה ואמיתית המשתמשת בכלי המעורר מכול
הזדווגות.

ההזדווגות מעוררת מיד את ההתלהבות שלנו. לי היא מזכירה מיד את חדוות החיים את העוצמה של כוחות מנוגדים המבקשים בכל ליבם בכוח שהוא מעבר להם, להתאחד, בכדי להוליד משהוא חדש.

ההזדווגות בראש ובראשונה היא מפגש של שני גופים שכאשר הם מוותרים לגמרי על מה שהם רגילים בו הם מגיעים לרגע של חווית אחדות של ידיעה עמוקה שמיליוני מילים ואלפי ספרים לא יכלו לבטא במלואה.

כאשר המפגש הוא הזדווגות גם החלקים המנוגדים ביותר מגלים רגע של אחדות ואם גילו אחד הרי שלבטח ישנם עוד רבים....

רגע של אורגזמה משותפת הוא רגע של הארה הוא הדלת לחוויה אמיתית של הארה.

אני מזכיר לעצמי שנושא המאמר הוא מודעות עצמית באמצעות הגוף ואומר לסיום שבעיני תהליך של לימוד שאני קורא לו אפשור יש בו גם מאיכות ההזדווגות.

תבורכו המשתוקקים לגלות את עצמם דרך גופם.

באהבה אלון.