לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

מהי חרדה?

מאת: נעמי בר


חרדה מוגדרת כתחושת פחד מוגזמת או תחושת בהלה או דאגה יתרה המלווה בתסמינים גופניים הבאה בעקבות צפייה לסכנה שיכולה להיות חיצונית או פנימית.

חרדה כללית ? הינה חרדה מתמשכת, החרדה מלווה בתסמינים פיזיים הכוללים סחרחורת וקצב לב מהיר. בנוסף לתחושה הפסיכולוגית הלא נעימה של מתח, עצבנות, דאגה ופחד. הכוללת סחרחורת וקצב לב מהיר. במישור הרגשי והקוגניטיבי האדם מלא בחששות ומתקשה להתרכז.

הפרעות חרדה- קבוצה של ליקויים נפשיים, אשר הסובלים מהם נידונים לתחושות עזות של חרדה המופיעות בעיתוי בלתי הולם, ומפריעות לניהול חיים תקינים.

התקף חרדה- הופעה פתאומית של חרדה עמוקה, בעלת מרכיבים רגשיים (תחושת האימה), קוגניטיביים (חשש מפני סכנה מאיימת), פיזיולוגיים (בין השאר - עליה בקצב פעימות הלב, רעד בגוף) והתנהגותיים (לעיתים בריחה מהמקום).

חרדה כללית- חרדה שאינה אפיזודית, אלא מתמשכת. שינה מוצקת, סחרחורת וקצב לב מהיר פוקדים את הסובל מהתסמונת. במישור הרגשי והקוגניטיבי, הוא מלא חששות ומתקשה להתרכז. החרדה מלווה בתסמינים פיזיים של קוצר נשימה, דופק מואץ,יובש בפה, הזעת יתר, אי נוחות במערכת העיכול ("פרפרים בבטן"),רעד, סחרחורת, תכיפות במתן שתן, שלשולים, לחצים בחזה, קשיים בבליעה, תכיפות בהטלת השתן, נדודי שינה, מתח שרירים מוגבר, שבא לידי ביטוי בכאבים בשרירים בעורף ובראש.

בנוסף להרגשות הגופניות הלא נעימות, קיימת התחושה הפסיכולוגיות הלא נעימה של מתח, עצבנות, דאגה ופחד, עד כדי חשש ובושה פן ההתנהגות מסגירה את החולשה.

שכיחות:
הפרעות החרדה שכיחות מאוד. ע"פ סטטיסטיקות הסיכוי שהפרעת החרדה תקרה לאדם במהלך חייו הוא בין 20% ל- 25%. בד"כ השכיחות אצל נשים גדולה מאשר אצל גברים, וגיל התחלת ההפרעה הוא בשלושת העשורים הראשונים של החיים.

מהלך המחלה:
זוהי הפרעה כרונית בשכיחות גבוהה למדי של כ-25% הסובלים ממנה עשויים לפתח התקפי פאניקה, ובשכיחות פחותה עשוי להתפתח דיכאון קשה למדי.

סיבות:
ישנה חשיבות להיבטים הביולוגים של ההפרעה. ההשערות הרווחות כיום מייחסות חשיבות למערכות נוירונליות במוח הפרונטאלי ובמערכת הלימבית, שמעורבות בפתופיזיולוגיה של ההפרעה.

טיפול בחרדה:
טיפול בבנזודיאזפינים מצליח בדרך כלל להקל על הסימפטומים בכ-70% מהמקרים. תרופות נוגדות דיכאון יכולות לעזור בהפרעות אלו תרופות טריציקליות, S.S.R.I. יש שתערובת של תרופות הרגעה ותרופות נוגדות דיכאון הניתנות ביחד משפיעות לטובה על הפרעות חרדה.

טיפולים פסיכותרפויטיים תמיכתיים ומרגיעים, טיפול סוגסטיבי ע"י הירגעות מתקדמת, היפנוזה או מדיטציה. טיפול קוגניטיבי וכן טיפול פסיכודינמיה במסגרת פרטנית או קבוצתית נמצאו יעילים גם הם.

גורמי חרדה

גורמים מולדים-גנטיים:
ההיפותזה המקובלת כיום מניחה אפשרות של תורשה של תכונות, של מזג, כגון תכונה של ביישנות, תגובת יתר של מערכת העצבים האוטונומית או נטייה לעכבות התנהגותיות, ואלו יכולים להביא לידי התפתחות הפרעה חרדתית, בהתאם לתנאי החיים והשפעות הסביבה. כיום הצטבר מידע רב על כך שהפרעות חרדה נוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר במשפחות, כ-25% מקרובים מדרגה ראשונה של אנשים שסובלים מהפרעת חרדה, סובלים אף הם. יחד עם זאת אין להניח קיומו של גן ספציפי להפרעות חרדה.

גורמים סביבתיים וטראומטיים בתקופת הילדות:
הפרעות נפשיות של ההורים, מחלות גופניות, אובדן אחד ההורים או שניהם בילדות, מתחים בבית ודרכי חינוך לא מתאימות יכולים לעקב את ההתפתחות הנפשית התקינה של הילד. למנוע התפתחות "אני" ו"אני עליון" בשל די הצורך. ואז בתנאים מסוימים של קונפליקטים נפשיים אין מנגנוני הגנה והתמודדות מספיקים ומפתחים נוירוזה. ישנה חשיבות גם לתיאוריות הלמידה, שמצביעות על השפעה הורית ועל חיקוי התנהגות חרדה של ההורים כתורמים להתפתחות ההפרעה.

לחצים קשים במהלך החיים:
תקופת ההתבגרות המאופיינת בלחצים פנימיים וחברתיים, אובדן אדם אהוב, כישלון רב משמעות, פחד מסכנה חיצונית ,סכנת אובדן של מעמד חברתי או כלכלי, מחלה גופנית או נכות מגבירים את המתח הפנימי ע"י איום על תחושת הביטחון ועל הרגשת הערך העצמי ותורמים להתפתחותה של הנוירוזה ולהתפרצותה.

השפעת החרדה על התפקוד:
מחקרים מראים שהשפעת מצבי מתח וחרדה גובים מחיר פיזי כבד: שיבוש תפקודה של מערכת החיסונית, עד כדי זירוז היווצרותן של גרורות ממאירות, עליית הפגיעות לזיהומים נגיפיים, לוחיות דם, אשר מוליכה להסתיידות עורקים ולהיווצרות של קרישי דם, ובהמשך לכך לאוטם של שריר הלב. זירוז ההתפרצות של סוכרת type 1 והתפתחות סוכרת type 2 והופעת כיבים במערכת העיכול. המוח עצמו רגיש להשפעות ארוכות טווח של מתח, לרבות נזק להיפוקמפוס, ומכאן לזיכרון. כלומר מערכת העצבים נשחקת עקב התנסויות חוזרות ונשנות במצבי מתח 1993,McEwen.

ראיות מובהקות להשפעה הרפואית של מתח עלו ממחקרים על מחלות מדבקות כמו הצטננויות, שפעת והרפס. בחקר שערך שלדון כהן אשר בדק את הקשר בן רמות חרדה ומתח לחסינותה של המערכת החיסונית נבדקו רמות המתח שאנשים חשים בחייהם. לאחר מכן הוא חשף אותם באורח שיטתי לנגיפי נזלת. כהן מצא שכלל שרב המתח בחייהם של בני אדם כן גדלה הסבירות שהם ילקו בנזלת. בקרב אלה שמידת המתח שלהם הייתה קטנה נמצאו 27% שלקו בנזלת אחרי שנחשפו לנגיף. בקרב אלה שחייהם היו רוויי מתיחות הגיע שיעור המנוזלים ל 47% - ראיה ישירה לכך שמצבי מתח וחרדה מחלישות את המערכת החיסונית. גולמן, 1991.

המחיר שגובה החרדה אינו מתבטא רק בצמצום התגובה של המערכת החיסונית, חרדה יכולה למלא תפקיד גם בהפיכתם של אנשים מסוימים לפגיעים יותר למחלת לב. במחקר בו נלקחו 1,123 גברים ונשים בגילים שבין 45-77 . לאחר עשרים שנה התברר כי הגברים שנמצאו חשופים יותר לחרדה ודאגה בגיל העמידה היו גם אלה שנטו יותר מאחרים ליתר-לחץ-דם. 1993,Abraham Markowit

חלק ניכר מסימפטומים אלו נובעים מעוררות יתר של מערכת העצבים האוטונומית, ומצטיינים ברמות גבוהות של פעילות אדרנלין בגוף.

במצבי חרדה כוללים ממושכים התלונות העיקריות הן ממחושים גופניים, שנובעים ממתח שרירים ומהפרעות בעיכול, עצבנות וירידה בסף הגירוי, עייפות יתר, קשיי ריכוז,דאגת יתר,חוסר ביטחון ופסימיות. ובעקבות כל אלו נפגעים מצב הרוח, היוזמה והתפקוד.

ההפרעה מתבטאת ברמת עוררות סימפתטית גבוהה מהרגיל עם תגובת יתר לגירויים ויכולת מופחתת להסתגלות לגירויים מעוררי דחק.

בנוסף על כך, לחרדות כרוניות, החוזרות על עצמן, יש תכונות של `חטיפה רגשית`. החרדות והדאגות מופיעות ממקום לא ברור, לא מוגדר, חסרות שליטה ויוצרות זמזום קבוע של פחד וחסינות מפני ההיגיון אשר "נועלות" את הדואג בהשקפה חד ממדית, חסרת גמישות, לגבי נושא הדאגה. כאשר מחזור חרדה זה מחריף ומתמיד הוא עובר את הגבול והופך ל"חטיפות" עצביות מלאות, הפרעות של דאגה, פוביות (או בעתות), אובססיות ומצבי כפייתיות, התקפות של פאניקה. בכל אחת מן ההפרעות הללו, הדאגה מתקבעת בצורה ייחודית אופיינית. אצל הסובל מבעת, החרדות מתרכזות במצב המפחיד.

אצל האובססיבי, החרדות מתקבעות במניעת איזו שואה נוראה. בהתקפי פאניקה, הדאגות מתמקדות בפחד מפני המוות, או בפחד מפני ההתקף עצמו גולמן,1995. מלבד הנזק הגופני והמנטאלי שיכולה לעורר חרדה, חרדה כרונית עזה משפיעה על רמת הביצוע. כאשר בני אדם חרדים מתבקשים לבצע משימה קוגניטיבית, מחשבותיהם השליליות מנבאות את כישלונם וגונבות את תשומת ליבם, עד כדי כך שמוחם אינו עסוק כלל בפתרון הבעיה הניצבת בפניהם. למעשה,חרדה היא ניבוי, כמעט וודאי שבעל הדבר ייכשל בסופו של דבר במשימתו, מעין נבואה המגשימה את עצמה. במחקרים קולינס ואל,1989 שבדקו יותר מ-36,000 סטודנטים אקדמיים נמצא שככל שאדם פגיע יותר לדאגה, כן ניכרת ירידה רבה יותר בביצועיו האקדמיים- בכל שיטת מדידה.גולמן,1995

ליצירת קשר ופרטים נוספים על נעמי בר

חרדה מוגדרת כתחושת פחד מוגזמת או תחושת בהלה או דאגה יתרה המלווה בתסמינים גופניים הבאה בעקבות צפייה לסכנה שיכולה להיות חיצונית או פנימית.

חרדה כללית ? הינה חרדה מתמשכת, החרדה מלווה בתסמינים פיזיים הכוללים סחרחורת וקצב לב מהיר. בנוסף לתחושה הפסיכולוגית הלא נעימה של מתח, עצבנות, דאגה ופחד. הכוללת סחרחורת וקצב לב מהיר. במישור הרגשי והקוגניטיבי האדם מלא בחששות ומתקשה להתרכז.

הפרעות חרדה- קבוצה של ליקויים נפשיים, אשר הסובלים מהם נידונים לתחושות עזות של חרדה המופיעות בעיתוי בלתי הולם, ומפריעות לניהול חיים תקינים.




שכיחות:
הפרעות החרדה שכיחות מאוד. ע"פ סטטיסטיקות הסיכוי שהפרעת החרדה תקרה לאדם במהלך חייו הוא בין 20% ל- 25%. בד"כ השכיחות אצל נשים גדולה מאשר אצל גברים, וגיל התחלת ההפרעה הוא בשלושת העשורים הראשונים של החיים.

מהלך המחלה:
זוהי הפרעה כרונית בשכיחות גבוהה למדי של כ-25% הסובלים ממנה עשויים לפתח התקפי פאניקה, ובשכיחות פחותה עשוי להתפתח דיכאון קשה למדי.

סיבות:
ישנה חשיבות להיבטים הביולוגים של ההפרעה. ההשערות הרווחות כיום מייחסות חשיבות למערכות נוירונליות במוח הפרונטאלי ובמערכת הלימבית, שמעורבות בפתופיזיולוגיה של ההפרעה.

טיפול בחרדה:
טיפול בבנזודיאזפינים מצליח בדרך כלל להקל על הסימפטומים בכ-70% מהמקרים. תרופות נוגדות דיכאון יכולות לעזור בהפרעות אלו תרופות טריציקליות, S.S.R.I. יש שתערובת של תרופות הרגעה ותרופות נוגדות דיכאון הניתנות ביחד משפיעות לטובה על הפרעות חרדה.

טיפולים פסיכותרפויטיים תמיכתיים ומרגיעים, טיפול סוגסטיבי ע"י הירגעות מתקדמת, היפנוזה או מדיטציה. טיפול קוגניטיבי וכן טיפול פסיכודינמיה במסגרת פרטנית או קבוצתית נמצאו יעילים גם הם.

גורמי חרדה

גורמים מולדים-גנטיים:
ההיפותזה המקובלת כיום מניחה אפשרות של תורשה של תכונות, של מזג, כגון תכונה של ביישנות, תגובת יתר של מערכת העצבים האוטונומית או נטייה לעכבות התנהגותיות, ואלו יכולים להביא לידי התפתחות הפרעה חרדתית, בהתאם לתנאי החיים והשפעות הסביבה. כיום הצטבר מידע רב על כך שהפרעות חרדה נוטות להופיע בשכיחות גבוהה יותר במשפחות, כ-25% מקרובים מדרגה ראשונה של אנשים שסובלים מהפרעת חרדה, סובלים אף הם. יחד עם זאת אין להניח קיומו של גן ספציפי להפרעות חרדה.

גורמים סביבתיים וטראומטיים בתקופת הילדות:
הפרעות נפשיות של ההורים, מחלות גופניות, אובדן אחד ההורים או שניהם בילדות, מתחים בבית ודרכי חינוך לא מתאימות יכולים לעקב את ההתפתחות הנפשית התקינה של הילד. למנוע התפתחות "אני" ו"אני עליון" בשל די הצורך. ואז בתנאים מסוימים של קונפליקטים נפשיים אין מנגנוני הגנה והתמודדות מספיקים ומפתחים נוירוזה. ישנה חשיבות גם לתיאוריות הלמידה, שמצביעות על השפעה הורית ועל חיקוי התנהגות חרדה של ההורים כתורמים להתפתחות ההפרעה.

לחצים קשים במהלך החיים:
תקופת ההתבגרות המאופיינת בלחצים פנימיים וחברתיים, אובדן אדם אהוב, כישלון רב משמעות, פחד מסכנה חיצונית ,סכנת אובדן של מעמד חברתי או כלכלי, מחלה גופנית או נכות מגבירים את המתח הפנימי ע"י איום על תחושת הביטחון ועל הרגשת הערך העצמי ותורמים להתפתחותה של הנוירוזה ולהתפרצותה.

השפעת החרדה על התפקוד:
מחקרים מראים שהשפעת מצבי מתח וחרדה גובים מחיר פיזי כבד: שיבוש תפקודה של מערכת החיסונית, עד כדי זירוז היווצרותן של גרורות ממאירות, עליית הפגיעות לזיהומים נגיפיים, לוחיות דם, אשר מוליכה להסתיידות עורקים ולהיווצרות של קרישי דם, ובהמשך לכך לאוטם של שריר הלב. זירוז ההתפרצות של סוכרת type 1 והתפתחות סוכרת type 2 והופעת כיבים במערכת העיכול. המוח עצמו רגיש להשפעות ארוכות טווח של מתח, לרבות נזק להיפוקמפוס, ומכאן לזיכרון. כלומר מערכת העצבים נשחקת עקב התנסויות חוזרות ונשנות במצבי מתח 1993,McEwen.

ראיות מובהקות להשפעה הרפואית של מתח עלו ממחקרים על מחלות מדבקות כמו הצטננויות, שפעת והרפס. בחקר שערך שלדון כהן אשר בדק את הקשר בן רמות חרדה ומתח לחסינותה של המערכת החיסונית נבדקו רמות המתח שאנשים חשים בחייהם. לאחר מכן הוא חשף אותם באורח שיטתי לנגיפי נזלת. כהן מצא שכלל שרב המתח בחייהם של בני אדם כן גדלה הסבירות שהם ילקו בנזלת. בקרב אלה שמידת המתח שלהם הייתה קטנה נמצאו 27% שלקו בנזלת אחרי שנחשפו לנגיף. בקרב אלה שחייהם היו רוויי מתיחות הגיע שיעור המנוזלים ל 47% - ראיה ישירה לכך שמצבי מתח וחרדה מחלישות את המערכת החיסונית. גולמן, 1991.

המחיר שגובה החרדה אינו מתבטא רק בצמצום התגובה של המערכת החיסונית, חרדה יכולה למלא תפקיד גם בהפיכתם של אנשים מסוימים לפגיעים יותר למחלת לב. במחקר בו נלקחו 1,123 גברים ונשים בגילים שבין 45-77 . לאחר עשרים שנה התברר כי הגברים שנמצאו חשופים יותר לחרדה ודאגה בגיל העמידה היו גם אלה שנטו יותר מאחרים ליתר-לחץ-דם. 1993,Abraham Markowit

חלק ניכר מסימפטומים אלו נובעים מעוררות יתר של מערכת העצבים האוטונומית, ומצטיינים ברמות גבוהות של פעילות אדרנלין בגוף.

במצבי חרדה כוללים ממושכים התלונות העיקריות הן ממחושים גופניים, שנובעים ממתח שרירים ומהפרעות בעיכול, עצבנות וירידה בסף הגירוי, עייפות יתר, קשיי ריכוז,דאגת יתר,חוסר ביטחון ופסימיות. ובעקבות כל אלו נפגעים מצב הרוח, היוזמה והתפקוד.

ההפרעה מתבטאת ברמת עוררות סימפתטית גבוהה מהרגיל עם תגובת יתר לגירויים ויכולת מופחתת להסתגלות לגירויים מעוררי דחק.

בנוסף על כך, לחרדות כרוניות, החוזרות על עצמן, יש תכונות של `חטיפה רגשית`. החרדות והדאגות מופיעות ממקום לא ברור, לא מוגדר, חסרות שליטה ויוצרות זמזום קבוע של פחד וחסינות מפני ההיגיון אשר "נועלות" את הדואג בהשקפה חד ממדית, חסרת גמישות, לגבי נושא הדאגה. כאשר מחזור חרדה זה מחריף ומתמיד הוא עובר את הגבול והופך ל"חטיפות" עצביות מלאות, הפרעות של דאגה, פוביות (או בעתות), אובססיות ומצבי כפייתיות, התקפות של פאניקה. בכל אחת מן ההפרעות הללו, הדאגה מתקבעת בצורה ייחודית אופיינית. אצל הסובל מבעת, החרדות מתרכזות במצב המפחיד.

אצל האובססיבי, החרדות מתקבעות במניעת איזו שואה נוראה. בהתקפי פאניקה, הדאגות מתמקדות בפחד מפני המוות, או בפחד מפני ההתקף עצמו גולמן,1995. מלבד הנזק הגופני והמנטאלי שיכולה לעורר חרדה, חרדה כרונית עזה משפיעה על רמת הביצוע. כאשר בני אדם חרדים מתבקשים לבצע משימה קוגניטיבית, מחשבותיהם השליליות מנבאות את כישלונם וגונבות את תשומת ליבם, עד כדי כך שמוחם אינו עסוק כלל בפתרון הבעיה הניצבת בפניהם. למעשה,חרדה היא ניבוי, כמעט וודאי שבעל הדבר ייכשל בסופו של דבר במשימתו, מעין נבואה המגשימה את עצמה. במחקרים קולינס ואל,1989 שבדקו יותר מ-36,000 סטודנטים אקדמיים נמצא שככל שאדם פגיע יותר לדאגה, כן ניכרת ירידה רבה יותר בביצועיו האקדמיים- בכל שיטת מדידה.גולמן,1995.
http://www.neomibar.com/articles/anxiety-treatment.html

ליצירת קשר ופרטים נוספים על נעמי בר
www.neomibar.com
050-7399852

נעמי בר נעמי בר, פסיכותרפיסטית גופנית מוסמכת ומנחת סדנאות מודעות בתל-אביב.

כל הרשימות של פסיכותרפיה גופנית - נעמי בר:

מהי חרדה חברתית? כיצד ניתן לטפל בחרדה חברתית

מהי חרדה חברתית? כיצד ני

חרדה חברתית שייכת לקבוצת הפרעות החרדה ומתאפיינת בדאגה מוגזמת ממצבים חברתיים. החרדה כוללת פחד במה, פחד מפני דמיות סמכותיות ופחד מבני המין השני.» מאת נעמי בר

גופנו - אוטוביוגרפיה מהלכת

גופנו - אוטוביוגרפיה מהל

כולנו רגילים, באופן אוטומטי, לדחות/לשפוט/לבקר/לנתח תחושות ורגשות לא נעימים.» מאת נעמי בר

בדידות ודיכאון

בדידות ודיכאון

נמצא קשר בן בדידות לסימפטומיים של דיכאון, חרדה, אומללות, וביישנות.» מאת נעמי בר

בדידות ודיכאון

בדידות ודיכאון

» מאת נעמי בר

אינטמיות ומערכות יחסים

אינטמיות ומערכות יחסים

כולנו נעים קדימה ואחורה בין הפחד מפני נטישה ובין הפחד מפני מחנק.» מאת נעמי בר

מצבי ניתוק והדחקה

מצבי ניתוק והדחקה

רובנו מכירים את החוויה של שיכחה, חוויה בה אנו מדחיקים מהכרתינו מידע כלשהו. אז מה קרה למידע הכל-כך חשוב? והאם זהו בעצם תהליך נפשי? חוויה זאת, של שיכחה, יכולה להאיר על חוויה פתולוגית עמוקה יותר הנקראת ניתוק או דיסוציאציה.» מאת נעמי בר

מצבי ניתוק והדחקה

מצבי ניתוק והדחקה

» מאת נעמי בר

כוחו של דמיון - דמיון מודרך

כוחו של דמיון - דמיון מו

דמיון מודרך הינו שימוש בטכניקות הרפיה על- מנת לחזות מצבים ועצמים. דמיון מודרך נועד ליצירת שינוי ומשמש ככלי להצבת מטרות.» מאת נעמי בר

חרדה גופנית - נפשית/ טיפול בחרדה

חרדה גופנית - נפשית/ טיפ

כאשר בני אדם חרדים מתבקשים לבצע משימה קוגניטיבית, מחשבתם השלילית מנבאת את כישלונם וגונבת את תשומת ליבם, עד כדי כך שמוחם אינו עסוק כלל בפתרון הבעיה הנצבת בפניהם.» מאת נעמי בר

טראומה ופוסט-טראומה

טראומה ופוסט-טראומה

טראומה נגרמת על-ידי התרחשות שהיא מחוץ לטווח החוויות האנושיות הרגילות ומאיימת על שלמותו הפיזית ו/או הפסיכולוגית של האדם ועשויה לגרום למצוקה חמורה לחווים אותה.» מאת נעמי בר

טראומה ופוסט-טראומה

טראומה ופוסט-טראומה

» מאת נעמי בר

מערכות יחסים ואינטימיות

מערכות יחסים ואינטימיות

אנו לומדים על קשר ואינטימיות מתוך ההתנסות הראשונה שלנו במערכות יחסים עם הדמיות המשמעותיות בחיינו.» מאת נעמי בר

דימוי עצמי, ביטחון עצמי

דימוי עצמי, ביטחון עצמי

דימוי עצמי חיובי הינו חיוני להישרדות פסיכולוגית. זהו תנאי רגשי הכרחי, ללא מידה מסוימת של תחושת ערך עצמי, החיים יכולים להיות מכאיבים לאין שיעור.» מאת נעמי בר

הילד בתוכי - פסיכותרפיה גופנית

הילד בתוכי - פסיכותרפיה

כאשר הילד שבתוכנו פצוע, מאגרי אנרגיית החיים שלנו מבוזבזים על שימור מערכות ההגנה שלנו. מנגנוני הגנה רבים כמו הדחקה והכחשה נועדו להגן על הילד הפנימי הפגוע שבנו.» מאת נעמי בר

קשה להרגיש טוב כשהחזה שקוע - פסיכותרפיה

קשה להרגיש טוב כשהחזה שק

רגשות מודחקים, מחשבות ותחושות שאנו נושאים עמנו בתדר היום- יומי שלנו משפיעים על תפקודי הגוף.» מאת נעמי בר

דימוי עצמי נמוך

דימוי עצמי נמוך

אחד הגורמים הבסיסיים המבדילים בני אנוש מבעלי חיים, הינו קיומה של מודעות עצמית ובחירה חופשית. קיימת בנו היכולת, כבני אדם, להשתמש בהגיון ? להגדיר, לפרש, לבקר, להסיק מסקנות ולבסוף- לבחור. בין השאר, יכולת זאת מאפשרת לנו לעצב זהות, למדוד את ערכנו בעולם ולגבש דימוי עצמי חיובי או שלילי.» מאת נעמי בר

דימוי עצמי נמוך

דימוי עצמי נמוך

» מאת נעמי בר

מהי פסיכותרפיה?

מהי פסיכותרפיה?

פסיכותרפיה גופנית מתייחסת לגוף כמראה המשקף מה קורה בנפשנו. מנח הגוף, מתח השרירים ומיקומם, תנועת הגוף ושפת הגוף הם כלים אשר מספרים את סיפור חיינו. הפסיכותרפיה מאפשרת נגיעה ישירה בתכנים עמוקים המאפשרים תהליך של ריפוי והתפתחות אישית. » מאת נעמי בר

מהי פסיכותרפיה?

מהי פסיכותרפיה?

» מאת נעמי בר

שתפו חברים