לרקוד את הריקוד שלך זה להיזכר. להיזכר בך. זה לא ריקוד שאפשר ללמוד מבחוץ, זה לא לרקוד כמו מישהי אחרת, וממש לא משנה איך את נראית.
זה ריקוד בו המבט פונה פנימה, ואת פוגשת אותך. באמת פוגשת, כמו שאת עכשיו, איך שאת.
את כבר לא ילדה, וגלי החיים הביאו אותך להיכן שהגעת, ורשמו בך את רישומיהם. ואת פוגשת את עצמך ומקבלת. מקבלת את הגוף שלך כמו שהוא, כבר לא מה שהיה פעם, אולי אחרי לידות, אולי יש כבר קמטים, צלקות, ועדיין – זה הגוף שלך, ואת מתקרבת אליו, קשובה לתנועה העולה מבפנים, וזורמת איתה.
בריקוד שלך, את נותנת לנוכחות הנשית שלך מקום להתגלות בו. מאפשרת לעוד חלקים בך לבוא לידי ביטוי. כי יש חלקים בך שמזמן לא קיבלו מקום,
נשימה, חיים, חלקים שנזנחו. ואת נושמת אליהם, מאפשרת להם לנוע, להתמלא בחיים. עוד ועוד חלקים מתעוררים לחיים והנוכחות שלך הולכת ומתרחבת.
בריקוד שלך את נזכרת. בילדה שבך, בחיבור לחיים, בחלומות שלך, באהבות שלך. בחיבור הטבעי לחיים, ליצירה, לטבע. את מתחברת עמוק פנימה לעצמך. מפסיקה להסתתר, להתכופף, להזניח, אולי פעם, אולי אח"כ... זה הזמן לזקוף קומה ולהיות את. כי את הריקוד שלך אף אחד לא ירקוד בשבילך!
לרקוד את הריקוד שלך, לשיר את השיר שלך, זה לתפוס מקום על במת העולם. ולא, זה לא מקום של מישהו אחר, ואין כאן מאבק. זה פשוט להיות את, לשוב למקום שלך, למהות שלך. להיות אמיתית, לפגוש, להקשיב, להשתחרר, לבחור מחדש. לפרוץ מחסומים ישנים ולצאת לדרך חדשה שנשמתך מבקשת, להיפתח לחיים, לפרוח.
מועדפים
דרך גוף בפייסבוק
דרך גוף בגוגל פלוס
דרך גוף בטוויטר
דרך גוף ביוטיוב
