תחרותיות מוגדרת כתכונת אופי נרכשת שמקורה בחינוך והיא יכולה לייצר מוטיבציה כדי שנגיע לידי מימוש יכולותינו. מתי בריקוד ההשפעה שלה עלינו מועילה ומתי היא מעכבת?
תחרותיות מוגדרת כתכונת אופי נרכשת שמקורה בחינוך או השפעת הסביבה.
מטרתה ליצור מוטיבציה אצל האדם ולהניע אותו קדימה כדי שיוכל ללמוד, להתאמץ, להשתמש בכישרונותיו ולהשפיע על חייו.
מתי היא תורמת לי ומחזקת את הביטחון העצמי?
כאשר היא באה לידי ביטוי כמוטיבציה להשתפר בתחום שמעניין אותי ועם רצון לגדול ולהתפתח באותו תחום היא מסיעת לי ודוחפת אותי קדימה.
אני מרגישה טוב ביחס לדרך אותה עברתי לעומת המקום ממנו התחלתי. ההשוואה שאני עושה היא אישית והיא קוראת ביני ולבין עצמי.
מתי יש לה השפעה הרסנית?
תחרותיות שהמניע שלה הוא הרצון להיות יותר טוב ממישהו אחר כדי להיות במקום הראשון בד"כ מובילה לתסכול ואכזבה. מקורה של התייחסות כזו מתחיל בהשוואות שאני עושה עם עצמי ביחס לסביבה. בסיטואציה כזו חלק עיקרי בדימויי העצמי שלי קשור להשוואה שאני עושה ביחס לאחרים ואז הביטחון העצמי שלי קשור לעד כמה הצלחתי ביחס לאחרים או עד כמה נכשלתי ביחס לאחרים.
סוג חשיבה כזה יוצר שני סוגים של חוויות:
1. חוויה של הצלחה וכישלון
2. חוויה שבה יש פחות מקום לסקרנות, הנאה, תהליך למידה, העמקה ועוד.
בשיעורי ריקוד ותנועה קל מאוד ליפול לסוג כזה של השוואה מכיוון שהכלי בו אני משתמשת הוא הגוף שלי ועבודה עם הגוף מעירה בצורה אוטומטית את כל המחשבות, מסקנות, אמונות ורגשות שצברנו עם השנים על מי שאנחנו.
הגישה שאני בוחרת בה כשאני משתתפת או מעבירה שיעור תנועה הוא להפסיק לרצות להיות "כמו" או במילים אחרות להפסיק לעשות השוואות.
כשאני בוחרת להפסיק להיות ״כמו״ אני מקבלת חזרה את הביטחון העצמי שלי.
אני מפסיקה להיות בתחרות עם תלמידים אחרים והאווירה משתנה.
אני יכולה להתמקד בדרך ולהפסיק לחפש תוצאות.
אם מה שכתבתי עושה לכם חשק לרקוד אני מזמינה אותכם לשיעורים שלי -
מחול אלטרנטיבי עם אשכר נייגר Let`s Dance