לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

באתי מוסאז`תי הלכתי



כמטפל מנוסה בעיסוי תאילנדי המבקש לחוות את השיטה בפעם הראשונה, נסעתי לתאילנד ושם המצאתי לעצמי "קורס קבלת עיסויים". להלן חוויות משעשעות ותובנות מקצועיות מהקורס.

אפשר ללמוד הרבה מלקבל.
אפשר לקבל הרבה מלקבל.

אפשר יהיה לקבל הרבה מקריאת המלל,
ואפשר גם רק להנות מהתמונות.

מתוך התפיסה הזו, בביקורי בסוף שנת 2014 בצ׳אנג מאי, בירת העיסוי התאילנדי אשר בצפון תאילנד, המצאתי לעצמי קורס ייחודי "קורס קבלת עיסויים".


את המקומות בהם ביקרתי בחרתי לפי המלצות מחברים למקצוע מביני עניין, מטיילים אחרים שפגשתי, וגם בחרתי ללא שום סיבה.
לרוב ניסיתי שלא לתת כיוון לטיפול ולא ביקשתי עבודה בסגנון מסוים, אלא פשוט לקבל את הסגנון שהמטפל עובד בו.

בתור תלמיד בקורס קבלת העיסויים ניהלתי מעקב ורשמתי תובנות,
ואני יכול לומר שמכל טיפול למדתי. מכל טיפול יכולתי לקחת תנועה מסוימת, אופן לחיצה חדש, כיוון למתיחה שלא ראיתי בעבר או טכניקה חדשה לעבודה במנח מוכר.

שני דברים בלבד היו משותפים לכל העיסויים.
כולם, ללא יוצא דופן, הסתיימו במנח ישיבה ובמכות עיסוי על הגב. כמו כן, בכולם נכללה עבודה על הבטן.

באופן מפתיע אלו בדיוק שני הדברים שהכי פחות נפוצים בטיפולים בעיסוי תאילנדי שחוויתי בישראל ובשאר העולם. לקחתי את התובנה לתשומת ליבי ומאז אני משלב בטיפולים יותר ממנח הישיבה ועבודה על הבטן.

יצרתי חלוקה לסגנונות עבודה שונים ובחרתי לחלק את הטיפולים לארבעה סוגים:
1. עיסוי רפואי מסורתי
2. עיסוי עממי
3. עיסוי מפנק
4. עיסוי טיפולי

1. את העיסויים הרפואיים המסורתיים מצאתי בקליניקות טיפוליות כאשר הגעתי ללא תלונה על כאב או בעיה.
בעיסויים הללו קיבלתי חולצה ומכנסי חלוק ללבוש והם תמיד התחילו ברחצה יסודית של כפות רגליי באמבט קטן והסתיימו (אחרי מנח ישיבה) בהגשת כוס חליטה חמה.

תובנה: למזוג ולהציע מים, או חליטה חמימה בחורף, במקום לתת לקנקן לשבת על השולחן בצד ולהמתין שהמטופל ימזוג לעצמו.

עיסוי רפואי לדוגמה קיבלתי בבית חולים מסורתי. לבית החולים צד `מערבי` וצד מסורתי. הביקור כלל שיחה עם רופאה (MD) על מצבי בכדי לתת הנחיות למעסה. כאן הכרתי את העיסוי המלכותי.
למדתי שהעיסוי נקרא מלכותי (royal) לא כיוון שהוא קלאסי, אלא כיוון שהוא מבוסס על העיסוי שהיה ניתן למלך, ולכן: אין פלישה לגבול הפרטי של המטופל, ואין כריעה מעליו. אין מגע של גוף בגוף למעט העיסוי, ואין מתיחות קיצוניות או עמידה מעל המטופל. במקור המטפל אינו מישיר מבט אל המטופל.
הטיפול המסודר והמובנה מורכב מלחיצות לאורך קווי האנרגיה בכל הגוף כולל לחיצות על הבטן. אם לא הייתי יודע אחרת הייתי חושב שזכיתי לטיפול שיאצו. הטיפול הסתיים בעיסוי עם צרורות מהבילים של עשבי מרפא עטופים בבד. המטפלת לקחה בידיה שני צרורות לוהטים ועברה בלחיצות קצרות ומדויקות לאורך מסלולי אנרגיה במנחים שונים. הטיפול היה אחד העדינים שחוויתי, אך הרגשתי אחריו רענן, מאוזן ואנרגטי.

2. המסאז` המקומי הוא זה שבאים לקבל על הדרך. אם זה בעת הביקור במקדש, בטיול בסוף השבוע או סתם בשביל קצת לשחרר את הראש ו/או הגוף. בד״כ המחיר הוא נמוך וכך גם התפאורה.
בד"כ פזורים מזרונים רבים זה לצד זה, וכך גם המטפלים והמטופלים שרועים זה לצד זה.
מהניסיונות בטיפולים מקומיים למדתי מחד גיסא את חשיבות המרחב שאישי והפרטיות בטיפול מצד אחד, אך מאידך את היכולת לחוות ולהתנתק מהסביבה.
נזכרתי בחשיבות של כניסה החלטית משולבת ברגישות מחושבת בעבודה על נקודות לחיצה ולא כניסה חדה מהירה ופתאומית.
הבנתי את חשיבות הנוכחות הקוגניטבית והאנרגטית של המטפל בטיפול, מעבר לידיים/רגליים ש"מבצעות" את העיסוי הפיזי.
מחוויות אישיות פחות נעימות למדתי להבין את חשיבות היחס האישי למטופל והטמעת העובדה שאני כמטפל מול מטופל מגיע בכדי לעזור
לו ולא רק לקחת כסף.


 סאן-קמפנג הוא פארק מעיינות חמים כ-30 ק״מ מהעיר. תיירים מעטים נטמעו בכמות המשפחות האדירה שהגיעו לפיקניק שלהם בסוף השבוע בכדי לשלוק ביצים במים הרותחים בעלי ניחוח הגופרית.
המטפלים מרקעים בסגנונות שונים עבדו זה לצד זה תחת סככה מרופדת במזרונים ונראה היה שכל אחד עושה משהו אחר.
 
עיני צדה מטפלת מבוגרת שעבדה בזרימה ודיוק וביקשתי לקבל טיפול ממנה. קיבלתי מכנסיים בלבד להחלפה ולא זכיתי לרחצת רגליים (גם לא למשקה חם בסוף). המטפלת התפללה קצרות והתחילה ללחוץ. לחיצות מיומנות. נחישות עטופה ברכות. פאלמינג. אמות. מרפקים וקצת ברכיים. כמעט ללא מתיחות. באתי-מוסאז`תי-הלכתי.

הזדמנות נוספת לטיפול `מקומי` קיבלתי בעת ביקור במקדש בעיר. למרות הציפייה שבמקדש העיסוי יהיה תאילנדי מסורתי אמיתי, העובדות במקום התנהגו כמו המסאז`יסטיות בקאוסן ומיד כשהתקרבתי קפצה עלי בחורה צעירה `Thai massage`?.
ביקשתי שעתיים של שילוב שלל עיסוי מסורתי וטוק-סן - טיפול מסורתי מצפון תאילנד המבוסס על פטיש ואזמל עשויים מעץ בעזרתם דופקים לאורך מסלולי האנרגיה. על במת העץ הצטופפו מטפלות רבות ומטופלים רבים. בליל של גפיים מתמסר לצלילי הדפיקות המשולשות המתואמות של הטוק-סן. המטפלים עבדו כמו צרצרים. אם אחד דפק בפטיש, כל מי שהצטרף השתלב באותו הקצב. לעיתים היו שישה מטפלים שדפקו באותו הקצב ולעיתים בשקט. הכוונה בשקט זה ששומעים רק את המטפלות מקשקשות זו עם זו בצידה האחר של הבמה ומצחקקות.
 המגע של המטפלת היה טוב, אבל היא לא היתה בטיפול. היא הייתה בצחוקיה עם המטפלת שלידה, או בתהיה מהיכן הבחור השוויצרי שנשכב לידי (וכך אני יודע מהיכן הוא).
 התקשורת בינינו הסתכמה ב `mister`, שזה אומר שעלי לשנות מנח, או excuse me שזה אומר שאין מספיק מקום למטפלת שהתחילה טיפול ליד ועלינו לזוז 30 ס״מ שמאלה או ימינה.
הבחורה ידעה לעבוד נכון, אבל פשוט לא הייתה נוכחת בטיפול, ונראה היה שלדידה גם אני לא הייתי שם. ידיה ורגליה עשו את העבודה על הגוף שנח מולן.


 ביום אחר של `הקורס` יצאתי לחפש את מרכז המטפלים העיוורים הממשלתי. אחרי תשלום מראש קיבלתי כרטיס פלסטיק ואחרי 5 דקות אישרו לי להיכנס. נכנסתי לסלון קטן עם 6 מטפלים צמודים ומתוכו הייתה יציאה לחדר קטן עם 4 מטפלים צמודים. כל המטפלים עיוורים. מטפלים זה ליד זה על מזרנים אישיים. חיכיתי על מזרן פנוי והמטפל שלי התקרב בהליכה תוך נגיעה בקיר עד שהגיע לסופו. הוא מושיט לי ידיים ואני מושיט לו ידיים כדי שיגע וירגיש שאני כאן. הוא רטן וביקש את כרטיס הפלסטיק.
 חשתי שאני עוד איש שמשלם ונכנס לטיפול מדוד כמו לשלם ולהיכנס עם רכב למכונת שטיפה אוטומטית.
הטיפול התחיל בלחיצות חזקות והמשיך בלחיצות חזקות יותר. הכניסה לכל נקודת לחיצה הייתה פתאומית וחדה. זה לא היה נעים. חשבתי לקום להתנצל וללכת אבל החלטתי שזה פשוט שיעור קשה בקורס.
הוא הגיע לבטן. נחרדתי רק מהמחשבה. הרגשתי כאילו מכונת הטבעה לחצה עלי וצרבה מטבעות במעגל על הבטן שלי. הטיפול שקיבלתי היה בפירוש אגרסיבי וחודרני. כל הטיפול היה אך ורק לחיצות מנקרות לאורך הגפיים במנח פרקדן ומנח צד מלוות בקנאקים אלימים. בסוף הטיפול, במנח ישיבה `זכיתי` לכמה מתיחות לא מתחשבות.
זה לא היה הטיפול הכי כואב וחזק שקיבלתי אבל בפירוש הכי אגרסיבי ואלים. עד הטיפול הזה אמרתי שקיבלתי טיפולים שונים אבל אף חד מהם לא היה רע. 
אני כבר לא אומר את זה.....

3. את העיסוי המפנק פגשתי בקליניקות מסבירות פנים ונעימות לעיתים העיצוב והשירות הוא ברמת הספא (בייחוד במקומות לתיירים). תמיד קיבלתי בגדים נקיים ללבוש. לרחצת הרגליים לפני הטיפול היתה נוכחות כעיסוי בפני עצמו ולעיתים מוסיקה מרגיעה ברקע. הטיפולים לרוב זורמים ברצף ובסופם תמיד נזכרתי באמרה של המורה הראשון שלי "אחרי טיפול בעיסוי תאילנדי אדם מרגיש כמו נמר" (ואחרי טיפול בשיאצו כמו חתול...)
מהטיפולים הללו לקחתי את חווית האווירה - העיצוב והתפאורה שעוזרים לתחושת הרוגע מיד כשמגיעים למקום ומאפשרים להתרווח ו"לצוף" מספר דקות אחרי הטיפול.

קיבלתי המלצה על קליניקה באיזור תיירותי של העיר העתיקה וקבעתי פגישה לטיפול עם בעלת המקום. הגעתי לספא מעוצב ומרווח. רצפת עץ. מוסיקה מרגיעה. ריח קטורת. ווילונות עבים יצרו מרחבי טיפול אישיים על במת עץ גבוהה. המתנתי מעט על כסא נוח ולגמתי חליטה חמימה שהוגשה לי. אחרי שלבשתי את בגדי הטיפול המגוהצים זכיתי לרחצת רגליים מושקעת ומפנקת במים בהם צפו פרחי יסמין. גם לניגוב הרגלים היתה נוכחות ואיכות. המטפלת שאלה איזה סוג מסאז` אני מעדיף – ביקשתי שתעבוד לכיוון החזק. הטיפול היה חזק עמוק ודינמי. זרימה מהירה בין מנחים. לחיצות. בירכיים. מתיחות. מניפולציות. פיתולים. סחיטות והכל ללא הרף. בסיום הטיפול שוב חזרתי לכסא הנוח ולחליטה...

קליניקה נוספת עליה קיבלתי המלצה היתה באיזור מאוד לא תיירותי מחוץ למרכז העיר. חלונות הקליניקה מכוסים בתמונות מסורתיות של עיסוי תאילנדי ומרפסת הכניסה מארחת פסל של שיווגו, אבי הרפואה התאילנדית, מכוסה בזרי פרחים. העסק הוא משפחתי. במרחב הקטן על במת העץ יש שלושה מרחבי טיפולים אישיים מופרדים בוילונות. ריח של עשבי מרפא מילא את האוויר. קיבלתי בגדים נוחים ונשכבתי על המזרן לשעתיים של טיפול זורם ועמוק. הטיפול כלל גם טכניקות מסורתיות שבד"כ לא מופיעות בטיפולים "לתיירים" כמו טריקת ברכיים (יישור פתאומי של הרגל עד לנעילה של הברך) ופריטה על גידים מתוחים. בהחלט הרגשתי "נמר" אחרי הטיפול.

4. עיסוי טיפולי מתמקד בתלונות המטופל או ב"גילויים" של המטפל תוך כדי הטיפול. בטיפולים הללו היתה נוכחת ההקשבה ל"מידע" שהגוף מספק, וההתיחסות אליו בתגובה. לא חייבים לעבוד לפי רצף אחיד וקבוע. רצף עבודה צריך להיות כללי מאוד ובחירת התנועות וטכניקות העבודה צריכה להיות בזרימה מתוך אבחנות שעולות תוך כדי עבודה. חשוב לזהות מגבלות טווח תנועה הנובעות ממוגבלות פיזית או כאב. המגבלות הללו יכולות להיות אצל המטופל ספציפית יחסית לכלל האוכלוסיה, או הבדל משמעותי בין צדדים אצל אותו המטופל.

סינצ`אי הוא מורה ומטפל עיוור לעיסוי תאילנדי שגר בפאתי העיר. הוא עבד בצורה שלא נתקלתי בה עד כה. הטיפול שקיבלתי ממנו לא היה מובנה בשום צורה אלא לגמרי מושתת על תלונות שלי או ממצאים שלו. הוא מבצע עלי פיתול לצד אחד ואז פיתול לצד השני – ומהמהם.....הפיתול שמאלה מוגבל. מעביר אותי לשכיבה על הצד ומתחיל בעיסוי על מסלול לאורך צד הגב – 1,2,3 הוא סופר תוך עיסוי בסיבוב אגודל ואז מעביר לנקודה הבאה ו-1,2,3. אחרי מספר חזרות על המסלול הוא מחזיר אותי לשכיבה על הגב ושוב בודק את הפיתולים. הוא נוהם בחיוך – הרבה יותר טוב. הלאה. לבדיקה הבאה – רגל ישרה למעלה (SLR). הפעם אני מסתובב על הבטן והוא עובד עם הברך על ירך ימין – 1,2,3. נקודה. 1,2,3 עד שדי לו והוא מחזיר אותי לבדיקה חוזרת ושוב מהמהם בשביעות רצון.

עיסוי טיפולי נוסף חויתי אצל מורה מקומית לעיסוי תאילנדי המלמדת במכללות עם מסלולים שנתיים. (לא קורסים שבועיים לתיירים).
על קירות הקליניקה תלויים פלקטים של מערכת השרירים והשלד.
הטיפול זורם ומובנה כמו טיפול כללי או אף "מפנק" אבל (!) כשהיא מוצאת איזור תקוע או רגיש – היא נשארת. זה לא לעבור דרך הנקודה גם אם היא כואבת. זה ללחוץ, להשאר בלחיצה, להקשיב . כמה נקודות באזור השכמה ומפרק הירך הכריחו אותי לנשום עמוק....


סוף דבר:
כשמחלקים אנשים לטיפוסים מדפוסים שונים כל אדם מורכב מאחוזים מסויימים של כל טיפוס. מצאתי שכך גם בחלוקה לסוגי טיפולים. החלוקה ל-4 סוגי העיסוי התאילנדי היא חלוקה שהמצאתי לעצמי. טיפולים רבים נוספים שחוויתי יכולתי לשייך בעיקר לסוג אחד אך למצוא בהם נוכחות של הסוגים האחרים. הטיפול הכי לא נעים שחוויתי לי היה זה שלא יכולתי להבין מה הוא.
מהתנסות חוויות אישיות הפנמתי "עשה ואל תעשה".
מה הרגיש נעים נכון ותומך, ומה הרגיש פוגע מזלזל או לא נכון.
את התובנות הללו אני משתדל להפנים בדרכי כמטפל.

עמית דרור מטפל בשיאצו ועיסוי תאילנדי ומנחה פילאטיס. עובד באופן קבוע עם רקדנים ואקרובטים (מיומנה). מנחה סדנת עיסוי תאילנדי בת 15 מפגשים שבועיים בני 4 שעות כל מפגש, המיועדת עבור מטפלים ומאמנים מכל הסוגים, ולבעלי עניין בפיתוח היכולות לטיפול במגע.

כל הרשימות של עמית דרור (עמיתמית):

לטפל בבעיה או בסימפטום???

לטפל בבעיה או בסימפטום??

"הרפואה המערבית מטפלת בסימפטום, האלטרנטיבית פותרת את הבעיה" - האם יש מקום למשפט הזה? האם זה שגוי לטפל בסימפטום? האם אפשר לגלות את הבעיה? חומר למחשבה...» מאת עמית דרור

לטפל בבעיה או בסימפטום???

לטפל בבעיה או בסימפטום???

» מאת עמית דרור

עיסוי תאילנדי מסורתי - נואד

עיסוי תאילנדי מסורתי - נ

רקע על מקורו של העיסוי התאילנדי,והסברים על מהות תוכן ותכלית הטיפול.» מאת עמית דרור

פילאטיס כצורת חינוך להכרות עבודה נכונה עם גופך

פילאטיס כצורת חינוך להכר

שיטת הפילטיס היא מכלול תרגילים המבוססים על התנגדות קפיצים וכן על ייצוב עצמאי של הגוף בזמן תנועה.» מאת עמית דרור

שתפו חברים