לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

שיטת האקומי: פסיכותרפיה בודהיסטית



האקומי זה בערך מה שיוצא כשמערבבים ביואנרגטיקה, גשטאלט, פוקוסינג, NLP, פלדנקרייז והיפנוזה אריקסוניאנית - יחד עם בודהיזם ופסיכותרפיה פרוידיאנית.

ב-1899 פרסם זיגמונד פרויד את ספרו "פשר החלומות", שסימן את לידתה של פסיכולוגיית העומק המערבית. בערך באותה תקופה החל ד.ט. סוזוקי לתרגם את הכתבים הטאואיסטים והבודהיסטים הראשונים לאנגלית. כך, בה בשעה שפסיכולוגיית העומק המשיכה להתפתח בתוך הזרם הפסיכואנליטי המקורי, ולהתרחב לכדי חקר היבטים של גוף נפש ורוח, החל זרם בלתי פוסק של ידע בודהיסטי ודאואיסטי להעשיר את חקר התודעה במערב.

מאז עבודתו של יונג, ואחר כך עם היווסדה של התנועה הטרנספרסונלית במערב, החל מתפתח שיח עשיר בין חוכמת הרוח המזרחית לבין התגליות החשובות של הפסיכולוגיה המערבית. שיח זה היווה את הכר הפורה לצמיחתה של שיטת הקומי. רון קורץ, מפתח השיטה, החל את דרכו כתרפיסט המושפע מפסיכותרפיות הגוף-נפש שהיו נפוצות בארה"ב בשנות ה-70. בעבודתו הוא טען כי טכניקות עבודה רבות, שאמנם עוררו את עולמו הרגשי של המטופל, נטו להיות אגרסיביות ופעמים אף נחוו כאלימות על ידי מטופלים.

הוא החל מחפש גישה עדינה יותר, הנשענת על עקרונות בסיסיים התומכים בתהליך הריפוי הטבעי של הנפש. קורץ פנה לעקרונות מפילוסופיות הרוח המזרחיות, ושילב אותן עם הידע והטכניקות של הפסיכולוגיה המודרנית. מתוך כך הוא פיתח את שיטת הקומי לפסיכותרפיה ממוקדת גוף ומבוססת קשב (mindfulness).

כאמור, שיטת הקומי מצויה בלב המפגש בין מזרח למערב. מתוך הפסיכולוגיה המערבית היא שואבת מביואנרג`טיקס של לואן, גשטאלט של פרלס, פוקוסינג של ג`נדלין, כמו גם מ-NLP, שיטת פלדנקרייז והיפנוזה אריקסוניאנית. מצד תורות המזרח שורשיה נטועים בהדגשת החמלה ובתרגול הקשב השאובים מן הבודהיזם, ובפילוסופיה הטאואיסטית המדגישה את ההתמסרות לתהליכי הטבע המובילים להרמוניה פנימית וחיצונית.

על מנת לחקור ולפתח את השיטה ארגן קורץ בשנת 1981 קבוצה של תרפיסטים ומחנכים, ויצר את המכון ללימודי הקומי. מאז המשיך, בעזרת תלמידיו, לפתח את השיטה וליישמה בהיבטים טיפוליים. הכשרות הקומי מוצעות כיום בכל רחבי העולם: ארה"ב, אירופה, קנדה, דרום אמריקה, אוסטרלייה, ניו-זילנד, ויפן.

המטפל כנוכחות אוהבת

בהינתן אדמה לחה ושמש, זרע ינבוט, יצמח ויהיה לעץ. בהינתן מזון, טיפול אימהי מסור והכשרה בציד יגדל גור נמרים להיות נמר בוגר ומרהיב. די להציץ בטבע שמסביבנו כדי להבחין בכוחם של החיים, הפורצים מכל עבר ומתגשמים באופן מורכב ומלא.

לא רק זאת: אנו עדים גם לכך שהטבע מכיל בתוכו, מלבד הכוח לצמוח, גם את יכולת הריפוי. כשאנו שוברים גפה ומקבלים טיפול נכון, יתחיל הגוף להניע תהליכי איחוי בעצם. כשאנו נופלים, נשרטים ודמנו ניגר, יפעיל הגוף מנגנוני קרישה, הפצע לבסוף יגליד, ושכבת עור חדשה תצמח מתחתיו. וכך, כפי שגופנו יודע להניע תהליכי ריפוי, יודעת גם הנפש לרפא את עצמה.

במובנים רבים, עקרונות גישת הקומי מנחים מרחב טיפולי המאופיין בשלוש איכויות מרכזיות, שמטרתן ליצור את אותו מרחב המאפשר לנפש להניע את תהליכי הריפוי שהם טבעו העמוק של כל אורגניזם. האיכות הראשונה, נוכחות אוהבת, שולבה בהקומי בהשפעת תפיסת אי-האלימות והחמלה הבודהיסטית. בתוך המרחב הטיפולי, איכות זו באה לידי ביטוי בנוכחותו הפתוחה והמקבלת של המטפל, בכוונתו לטפח אכפתיות אנושית פשוטה כלפי המטופל וכלפי עולמו. האיכות הזו מכוונת כלפי המטופל כפי שהוא, ללא ביקורת או שיפוטיות, מתוך הבנה שהמטופל פיתח מנגנוני הגנה ודרכי התנהלות בעולם כמיטב יכולתו ובהינתן חוויית חייו.

כמובן, אין זה אומר שהמטפל תומך בהתנהגויות הרסניות, אך הוא כן פתוח להבין אותן ואת מקורן. גישה זו של נוכחות אוהבת רלוונטית במיוחד בחברה המערבית, בה רבים סובלים מביקורת עצמית. בפשטותה היא מאפשרת לחלקים ולדפוסים, שלעתים אינם נגישים לצד המודע שלנו מפת אשמה ובושה, לעלות לצד המודע ובכך לאבד מהשפעתה ההרסנית
על חווית חייו של האדם.

איכות שנייה המאפיינת את המרחב היא זו של תבונה. בקונטקסט של הקומי, תבונה זו מקורה בתרגול הבודהיסטי של קשב (mindfulness). זהו תרגול השם דגש על הכאן ועכשיו, כפי שהוא נפרש מרגע לרגע בתוך מרחב התודעה של האדם. בתרגול זה אנו מפתחים מצב תודעה שאינו שופט את חווייתנו, אלא פתוח וסקרן ללמוד אותה. התבונה, למעשה, צומחת מתוך תרגול הקשב המאפשר לנו לראות את חוויית חיינו כפי שהיא, נקייה מהרעיונות ומההשלכות השונים שיש לנו לגביה.

הכוונה בקשב היא לטיפוח מודעות מלאה ברגע ההווה למגוון התחושות, הרגשות, המחשבות והדימויים שעולים בנו. גישה זו, באופן טבעי, פותחת אותנו למרחב העשיר של חוויית האדם, ובייחוד לעולם התת- מודע שלעתים אינו נגיש בעבודה המתרחשת בממד המנטלי בלבד.

איכות שלישית היא היצירתיות הנולדת מתוך מרחב האהבה ותשומת הלב. היא מתבטאת בגישה הסומכת על מהלכו הטבעי של הטיפול, כמו גם במגוון כלים וטכניקות אותן ניתן לשלב באופן יצירתי ובהתאם לתהליך אותו חווה המטופל מרגע לרגע. היצירתיות מבטאת את מה שקורץ כינה "אורגניות" - אותו כוח הפועל להגשמה ולריפוי במרחב בו שותפים מטפל ומטופל.

לפי גישה זו, אנו סומכים על חווית המטופל כפי שהיא מופיעה מרגע לרגע. איננו צריכים לגרום לדברים להתרחש בצורה מסוימת, איננו צריכים לדעת מה נכון למטופל ולתת אינטרפרטציות מתוחכמות, אלא פשוט לאפשר לתהליך הפנימי של המטופל להיפרש לתוך המודע. אחת הדרכים התומכות בתהליך זה היא עריכת ניסויים קטנים, שמטרתם לעורר חומר תת מודע המארגן את האישיות. המרחב הניסויי בעצם מאפשר אינספור אפשרויות הנולדות מתוך הצורך הטיפולי העכשווי.

המטופל חווה תחושת השפלה מול הבוס

נתן סיפר על תחושת השפלה אותה הוא חווה ביחסיו עם הבוס שלו. תוך שהוא מדבר שמתי לב כי גופו מתכנס פנימה, ופניו מוסתים קלות לימין. הפניתי את תשומת לבו לכך, הנחיתי אותו למצב תודעה של קשב, וביקשתי שיעניק תשומת לב למתרחש בעולמו הפנימי. נתן הבחין בקיפאון באזור החזה, בעצירת נשימה ובתחושת סכנה שנחוותה כבאה משמאל לגופו.

הצעתי שנערוך ניסוי קטן במצב של קשב, וכשהסכים נעמדתי משמאלו, כשגבי אליו וידיי מורמות בתנוחת הגנה מפני הסכנה שחווה כי באה משמאלו. הוא מיד נשם עמוקות ונראה כי משהו בתוכו נרגע. אחר כך, באופן אורגני, עלה למודעותו זיכרון ילדות של אביו בעודו מאבד את עשתונותיו וצועק עליו בצורה אלימה ומפחידה. הנחיתי אותו לחוש את הילד שהיה, ובמצב תודעה זה יכולנו ללמוד את עולם האמונות שבנה נתן, מתוך חוויות האלימות עם אביו. לאחר מכן הפניתי את תשומת לבו לתחושת הביטחון אותה הוא חווה ברגע ההווה, והסברנו לילד שבתוכו כי כבר אינו גר בבית האב וכי גדל להיות אדם בוגר וחזק.

פעמים רבות עולמו של הילד כאילו קפא במרחב התודעה ובמערכת העצבים של האדם, והוא ממשיך לחוות אותו באותו אופן בהווה של חייו הבוגרים. עבודת קשב המעוגנת בחוויית הגוף, מאפשרת ללמוד את עולמו, קרי את האמונות, ההחלטות ודפוסי ההתנהגות שנתקבעו כתוצאה מחוויות אלו, וליצור טרנספורמציה - הן תודעתית והן במערכת העצבים של האדם.

זהו מהלכה הטבעי של העבודה, משום שהאדם חווה כי מציאות חייו הישנה כבר אינה רלוונטית. בנוסף, נוכחותו של המטפל המאופיינת בפתיחות ובהקשבה מאפשרת למטופל חוויה חסרה, קרי חוויית התפתחות חיובית המאופיינת באמפתיה ובהתכווננות לצרכיו של האדם - שנעדרה עד כה ממהלך חייו של המטופל. חשוב לציין כי חוויה חסרה אינה יכולה לתקן את העבר, וגם כי אין צורך בכך. חשיבותה בכך שהיא מאפשרת אמפתיה והבנה חדשה לחלקים באדם שעד כה הודחקו לתת מודע, והתקיימו בבידוד תודעתי.

המאמר פורסם גם כאן »

ד"ר עידו סימיון ד"ר עידו סימיון הוא מטפל ומורה מוסמך להאקומי. הוא בעל דוקטורט בפסיכולוגיית מזרח-מערב ותואר שני בפסיכולוגיית סומאטית (גוף-נפש) מטעם מכון קליפורניה ללימודים אינטגרליים (California Institute of Integral Studies) בסן פרנסיסקו.

כל הרשימות של מכון האקומי ישראל:

היסטוריה של שיטת האקומי

היסטוריה של שיטת האקומי

היסטוריה של שיטת האקומי» מאת ד"ר עידו סימיון

היסטוריה של שיטת האקומי

היסטוריה של שיטת האקומי

» מאת ד"ר עידו סימיון

שיטת האקומי

שיטת האקומי

תהליך ועקרונות של שיטת ההאקומי, פסיכותרפיה ממוקדת מיינדפולנס וגוף» מאת ד"ר קרן צרפתי

שיטת האקומי

שיטת האקומי

» מאת ד"ר קרן צרפתי

שתפו חברים