לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

משהו יקר - גלגוליו של ריקוד

מתוך היצירה אישמה - שלי אללוף מחול.חיים - דרך גוף
מתוך היצירה אישמה - שלי אללוף מחול.חיים - דרך גוף


התמסרתי לריקוד, כפי שלא קרה עם דבר בחיי. הייתי שבויה שלו, הוא אילף אותי, גידל אותי, הקנה לי ערכים והוציא אותי מאשפתות.

אני רוקדת כ-20 שנה. הייתי בת 21 כשהתחלתי.
הייתי שבורת לב אחרי עוד סיפור אהבה שנגמר והסתבר בדיעבד שגם הרומן הזה התחולל למעשה, ביני לבין עצמי...

ישבתי בפאב, בצהרי היום, חובקת את הכוסית השלישית, ליהגתי וריחמתי על עצמי.
פתאום הרגשתי שאני צריכה משהו ממש טוב שיקרה לי עכשיו.
אז החלטתי שאני צריכה למצוא איזה חלום שיש לי ולהגשים אותו. חלום קטן.
בר השגה, קל להגשמה. להרים את המורל. משהו קטן, בשביל עצמי.

אז רפרפתי בין החלומות, לקפוץ בנג`י, לשחות עם דולפינים, לראות את הזוהר הצפוני, ללמוד ריקוד בטן.. הוא היה האחרון ברשימה, אבל הכי בר השגה.

"מה הבעיה" אחותי שאלה. ראיתי פה, לא רחוק שלט, בואי נלך ונבדוק.
הגענו לשם, מתנדנדות ומצחקקות. כך התחלתי.

מהשנייה הראשונה לבי נכבש וגופי רטט בהתרגשות. נשאבתי. נשרפתי. התאהבתי.
יצאתי לדרך, מבלי לדעת מה זה אומר ואיך כל חיי ינותבו ויתעצבו מנקודה זו והלאה.
עד היום, קורה שאני נעצרת לפעמים , לרגע ומתבוננת על המסע, עד הלום, ואני נפעמת ומשתאה.

הדרך הובילה אותי להופיע וללמד מצעדיי הראשונים.
הרגשתי שאני עדיין לא מוכנה, אבל נעניתי לזימון.
התמסרתי לריקוד, כפי שלא קרה עם דבר בחיי.
הייתי שבויה שלו, הוא אילף אותי, גידל אותי, הקנה לי ערכים והוציא אותי מאשפתות.
חנך אותי כל פעם מחדש לשערים של מודעות ואהבה לחיים.
אני מכירה תודה למתנה זו, כל יום בחיי.

היו תקופות שהתחפשתי. היה פרק שבו, היה לי חשוב, להיות וירטואוזית גדולה.
הייתה תקופה שעסקתי בעיקר בלרכוש טכניקות וסגנונות.
היו זמנים ששכללתי את יכולותיי כפרפורמרית.
היו אלפי שעות ששכבתי על הרצפה, נושמת, מקשיבה, מתבוננת, בתנועה העדינה שבי.
היום אני רואה את עיקר כשרוני בחסד שקיבלתי,
היכולת לפקוח חושיי, לרוקן עצמי ולתת לדבר להתחולל. לקסם להיות.
לקבל שאין לי שליטה על בואו ולכתו.
להפוך גופי למשכן ולזמן את השכינה.
ויתרתי על קישוטים, הגדרות ועוד דברים שנשרו בדרך.
עם זאת לכל אורך המסע, ומתחילתו, מלווים אותי הדברים הבאים:

תשוקה לריקוד על כל התגלמויותיו
נאמנות לחיפוש עצמו
מחויבות לאמת
סקרנות והרפתקנות
קבלת טבע ההשתנות כעובדה מוצקה
אמונה מוחלטת שהגוף הוא כלי ביטויה של הרוח
התמסרות לקצב הפנימי
דחף עז לחלוק, לגעת ולהיראות
וכנות עם כל אלו.
אני מאמינה שריקוד הבטן הוא אחד הריקודים העתיקים ביותר.
שהוא נרקד, מאז ומעולם, בגופן של נשים שמצאו בו דרך לפורקן, שיתוף, נחמה, חיזוק וריפוי.
שהוא נולד בו זמנית בכמה מקומות, במעגלים שונים, אבל באותה השפה.
אני חושבת שברגע שהוציאו את הריקוד מאוהל הנשים,
הלבישו את הרוקדת בתלבושת שמחלקת, את גופה לשניים,
הגישו אותו לגברים,
השמיטו את הלא אסתטי,
הגדירו את היופי שלא על פי דרך טבע,
ניסו לקבע אותו בזמן, במקום ובצורה,
נפלו אל החיקוי במקום לחזור אל המקור, פנימה,
הוא איבד מעצמתו. הוא איבד את עצמו ונשכח.
אנחנו,איבדנו משהו.
משהו יקר.
נדמה לי, שהריקוד בחר בי בכדי להזכיר.

היכולת לבטא עצמנו בתנועה, בצורה טבעית ונקייה. להגשים את הרוח.
לתת גוף לאינדיבידואל. לקבל תמיכה במעגל. לספר את הסיפור שלי. הקטן. העכשווי. בצורה הנכונה לי.
אני מאמינה שכשמנקים את ריקוד הבטן מהשפעות חברתיות, תרבותיות, תפיסות קדומות, ואמונות תפלות` נשארים עם תמצית.
התמצית הזו, היא לקסיקון תנועות שנובע מהגוף הנשי ולא מפסיק להשתנות, להתרבות, להתגלם. לקסיקון בלתי מוגבל שלא נועד לשרת, לספק או לרצות. שנברא אך ורק למעננו.
לבריאות גופנו ונפשנו.
מורשת זו, כתובה בתאים. צפונה באגן. מקודדת בו אלפי שנות דור.
עם כל החיים שבתוכנו, ועם כל מה שעברנו. אנחנו נעות.
ובתנועה זו אנו אומרות, אנחנו פה בשביל לחזור הביתה.

כך,אני מאמינה.

שלי אללוף יוצרת, רקדנית, מורה ומנחה תהליכים בקבוצות נשים מזה כ-20 שנה. אוטודידקטית, חוקרת גוף, תנועה, מודעות, סיפורי חיים , חוויה והוויה נשית. יצרה ופיתחה את "מחול חיים"- כלי להתבוננות, יצירה ושינוי תודעתי-גופני. שפה תנועתית נשית אותנטית.




כל הרשימות של שלי אללוף מחול.חיים:

מחול.חיים. קורות חיים

מחול.חיים. קורות חיים

כן, יש לי כאלה קורות חיים, מסודרים לפי שנים, רציניים ומרשימים. ועכשיו רוצה לחלוק אתכם את קורות החיים המקצועיים שלי, כפי שהיו צריכים להיות מוגשים.» מאת שלי אללוף

מחול.חיים. קורות חיים

מחול.חיים. קורות חיים

» מאת שלי אללוף

שיר אהבה - על תהליכי יצירה וחברים נוספים

שיר אהבה - על תהליכי יצי

הרקדנית התעייפה, עדייו לא חזרה לכושר. התחננה לעוד 10 ד` הפסקה. עוד סיגריה. עוד קצת זמן,מה רגע,אני אחרי לידה, אי אפשר להתחשב? כולנו נשים פה,לא? קצת הבנה,באמת...» מאת שלי אללוף

כל פעם מחדש

כל פעם מחדש

ללמד, זה זכות גדולה וזה אהבתי, תשוקתי וייעודי. יש כל כך הרבה רגעים מרגשים במהלך השיעורים, והחוויה כל כך חזקה שאני מוצאת עצמי, נפעמת ומודה על הזכות, תוך כדי.» מאת שלי אללוף

כל פעם מחדש

כל פעם מחדש

» מאת שלי אללוף

בואי

בואי

גם אם הפעם היחידה שבאמת רקדת הייתה בחלומך, גם עם מילים כמו העצמה ומעגל נשים מעוררים בך ציניות בואי, פשוט בואי » מאת שלי אללוף

בואי

בואי

» מאת שלי אללוף

רואה קצב

רואה קצב

רק רציתי שתדעו... שגם אני. ואני גם רואה אתכן. ושומעת קצב בכל זה. ורואה תנועה. וזה, הריקוד שלנו. שלנו. אז לחייים. » מאת שלי אללוף

רואה קצב

רואה קצב

» מאת שלי אללוף

אדום. בזמן הזה

אדום. בזמן הזה

ואז ההכרה מגיעה: עברתי לצד האפל של הירח.כל כך מהר עבר. איך הזמן רץ. השמש חלפה והשאירה אותי לבד.חשכה יורדת ומחול השדים מתחיל.» מאת שלי אללוף

אדום. בזמן הזה

אדום. בזמן הזה

» מאת שלי אללוף

השראה

השראה

רצף התנועות, גמר אותי. זה לא שינה מי ומה אני, איך אני מרגישה היום, הייתי מחויבת לנוע ברצף הכתוב. להרים, לערבב, ללפף, לשלוף, לטפוח, לשפשף, לקשור, לנענע» מאת שלי אללוף

השראה

השראה

» מאת שלי אללוף

שתפו חברים