לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

תנועת הגוף האנושי במבט רב מימדי

ילדים בתנועה רב מימדית ולא סימטרית - נדב בן תור - דרך גוף
ילדים בתנועה רב מימדית ולא סימטרית - נדב בן תור - דרך גוף


תנועת בני האדם דורשת תיאום בלתי פוסק בין חלקי הגוף השונים, תגובות לשינויים במיקום ובמנח הגוף, ביצוע פעולות לאיזון ודחיפה בלתי פוסקת של האדמה –והכל באותו זמן

היכולת של בני האדם להניע את גופם באלפי צורות ולאלפי מטרות בזמן עמידה על שתיים היא דבר מופלא. יכולות אלו כרוכות בתיאום בלתי פוסק בין חלקי הגוף השונים, בתגובות בלתי פוסקות לשינויים במיקום ובמנח הגוף ובפעולות לאיזון אשר צריכות להתבצע ללא הפסקה. תנועת בני האדם כרוכה בביצוע מספר רב של פעולות בו זמנית, ותוך כדי שימוש בעקרונות תנועתיים רבים. במאמר זה ארחיב על מספר עקרונות מרכזיים המהותיים להבנה של תנועת הגוף האנושי.

נפלאות תנועת הגוף – נקודות למחשבה

1. תנועה של איבר, של מפרק או של חלק בגוף לעולם לא תהיה ישרה לחלוטין.
אברי הגוף נעים בסיבוב, בקונוס או ברוטציה. דוגמא לכך שתנועה אינה מתרחשת בקווים ישרים ניתן לראות כאשר תינוק אוחז חפץ בכף ידו: הוא מיד מסובב פנימה את פרק כף היד בכדי לקרב את החפץ לפיו. במידה וירצה להרחיק משהו מפניו – הוא יסובב את המרפק ואת פרק כף היד בסיבוב כלפי חוץ. גם בעת צעידה או תנועה במרחב, הרגליים והידיים אינן נעות בקווים ישרים. אם נחזור לתמונה שלמעלה ונביט ברגל שמאל של הילד, נוכל לראות כי הסיבוב של הירך בתוך המפרק וגם של הברך –הינם מעט כלפי חוץ. גם כשמנסים לגרוב לילדים גרביים הדבר תמיד קשה מפני שאנו המבוגרים מנסים ליישר להם את הרגל כך שנוכל לשים את הגרב על כף רגל מאוזנת אך למעשה כאשר מקפל הילד את מפרק הירך, כל הרגל נמצאת בזווית צידית.

המפרקים בגוף התפתחו כך שיוכלו לאפשר תנועה מורכבת ולא רק תנועות ישרות ומוגבלות. אפילו שליחת יד קדימה הנתפסת כתנועה "ישרה" מתאפשרת על ידי רוטציה בכתף. ובמידה ורוצים לסובב גם את פנים כף היד כלפי מעלה, תתווסף רוטציה גם במרפק והרוטציה בכתף תעמיק.


2. מתוך התקפלות הגוף ניתן ללמוד על ה"יישור" שלו.
כאשר מתבוננים בתנועתם של תינוקות ניתן להבחין כי בתקופה הראשונה לחייהם מפרקי הירך שלהם נמצאים במצב של קיפול ורק כאשר הם רוצים לקבל תנופה הם לפתע פורסים את רגליהם ומיישרים את המפרק. כאשר התינוק מפסיק לזחול או ללכת על ארבע ונעמד על שתי רגליו, פוחת השימוש באותו ה"קיפול" ובכך אובד גם הקשר עם אותה התנופה אותה קיבל הגוף. לכן בעת עמידה ובעת צעידה ולמעשה בכל תנועה, חייב הגוף (שכעת הוא פרוס) לשמור על קשר עם אותו קיפול. במידה ומתיישרים יתר על המידה ננעלים כל האיברים, והשרירים נמתחים יותר מידי וכך אובד הקשר עם אותו קיפול ועם התנועה הטבעית של הגוף. אני מאמין כי יש לנסות ללמוד ולהפנים את הקשרים והחיבורים הקיימים במצבים "המקופלים" ובאמצעותם להבין את תנועת הגוף במצב זקוף.

3. כדי לנוע יש לדחוף את האדמה ולכווץ שרירים.
לכאורה אפשר להבין אפילו באופן אינטואיטיבי: רוצים לזוז אז דוחפים את הקרקע. אולם יש לכך רמה עמוקה ומורכבת יותר: ניקח לדוגמה פעולה המתבצעת בעת עמידה (כלומר ללא תזוזה של הרגליים ממקומן), כמו הרמת יד או כמו סיבוב הצידה של הצוואר. הספרות המקצועית מציינת שכדי לבצע פעולות שכאלו יש לבצע כיווץ בשרירים נגדיים. מה שאיש אינו מציין הוא, שכל עוד הגוף עומד על הקרקע– כל כיווץ של שריר יהווה באופן אוטומטי דחיפה של האדמה. אופן הפעולה של שריר הוא כיווץ, וכיווץ השריר גורם בהכרח לדחיפה של האדמה.

ברמה המעשית פירוש הדבר הוא שכל תנועה מתחילה תמיד מדחיפה של האדמה: כדי להרים באוויר את רגל שמאל אין זה מספיק לכווץ את שרירי הירך ולהרים את הרגל. התנועה תתחיל תמיד בדחיפה של האדמה עם כף הרגל הנגדית, שהיא המאפשרת את תחילת התנועה. נכון אמנם שדחיפת האדמה מתרחשת בכל מקרה כתוצאה מכיווץ השריר, אולם חוסר ההבנה של אנשים כיצד פועל גופם, גורם להם להתעלם ממשקל הגוף ומהקשר לאדמה בעת ביצוע פעולות יומיומיות.

ברגע שמבינים כי שני הדברים אחד הם: כיווץ של שריר הוא דחיפה של האדמה, ודחיפה של האדמה זהו כיווץ של שריר, מבינים גם כי אין תנועה המתרחשת בחלל ריק: כל תנועה מתרחשת ביחס לאדמה ומתאפשרת בעזרת הקרקע.

4. יחסי הגומלין בין אברי הגוף ומפרקיו.
אמנם ציינתי בסעיף הקודם כי תחילתה של כל תנועה תלויה בדחיפת האדמה ובקבלת כוח נגדי- והדבר נכון. אולם גוף האדם מורכב ממפרקים רבים ומאיברים רבים, והם המאפשרים את ביצוען של תנועות מדויקות יותר. כאשר בוחנים את גוף האדם ניתן לראות כי כל מפרק מניע את המפרק הקל ממנו: תנועה בכתף מניעה את המרפק, אשר מניע בתורו את פרק כף היד. תנועה בירך מניעה את הברך אשר מניעה את הקרסול. ישנן בגוף האדם "שרשראות איברים" אשר כוללות איבר אחד מרכזי הקרוב למרכז הגוף ואת שאר האיברים הקטנים ממנו – אלו המחוברים אליו ישירות (דוגמא לשרשרת איברים: כתף, זרוע, כף יד). בכל שרשרת, האיברים הקרובים למרכז הגוף מניעים את האיברים המחוברים אליהם, כך שהתנועה מתחילה תמיד באיבר הראשי בשרשרת. (אלא אם כן מדובר בתנועות הקטנות והמעודנות של כף היד או הרגל, והאצבעות, שאינן דורשות הפעלה של ראש השרשרת, אלא מתבצעות באופן מקומי).

5. תנועת הגוף הינה רב מימדית ביחס לעצמה.
שיטות רבות לחקר התנועה (אשכול- וכמן, שיטת לאבאן) מדגישות את העובדה שכל איבר בגוף יכול לנוע במרחב בשלושה מימדים: מעלה – מטה, קדימה- אחורה, שמאל –ימין ויכול לנוע סביב עצמו ברוטציה. אולם מה קורה כאשר כל האיברים נעים יחד? עדיין כל איבר יכול לנוע באותם מימדים, אולם כל איבר גם מניע את האיברים הסמוכים אליו, וכל מפרק מניע את המפרקים המנוגדים לו ואת אלו הקרובים אליו. יחד, מתרחשת בגוף תנועה מופלאה ומורכבת!

סיכום

מנגנון התנועה בגוף האדם מאפשר את ביצוען של כל הפעולות היומיומיות הדרושות לאדם בכדי לחיות חיים עצמאיים: לנוע ממקום למקום, להתכופף, להתרומם, לאחוז בדברים, להרים דברים, לדחוף, לקפוץ, לברוח, או להסתתר. (גם עמידה במקום מוגדרת בספר זה כתנועה). כמובן שאת כל הפעולות הללו יכולים אנשים לבצע גם בלי שיסבירו להם על מערכת התנועה של גופם, אולם טענתי היא כי בכדי לבצע את הפעולות הללו בצורה נכונה יש להבין תחילה כיצד פועל מנגנון התנועה האנושי : לעיתים צריך לגלגל את הגוף, לסובב אותו או להוציא אותו מסימטריה בכדי להשיג מטרה כלשהיא בצורה אופטימאלית. איברי הגוף יכולים וצריכים לבצע רוטציות, מפרקי הגוף מתקרבים ומתרחקים זה מזה כך שהזוויות והיחסים בין חלקי הגוף השונים משתנים ללא הרף. תנועה אשר תתרחש מתוך הבנה של העקרונות הבסיסיים הללו תהיה עשירה ויעילה יותר.

נדב חייקין בנתור מורה לתנועה ויציבה נכונה. כתב את הספר "תנועה, יציבה והליכה נכונה" אשר ראה אור ביוני 2016.

כל הרשימות של נדב בן תור:

עמידה דינמית ותנועתית

עמידה דינמית ותנועתית

אפילו אנשים העובדים עם הגוף, עומדים לפעמים מחוץ לסטודיו כאילו העמידה אינה חלק מהתנועה. במאמר אסביר מדוע עמידה היא תנועה ומדוע חשוב לעמוד בצורה דינאמית.» מאת נדב חייקין - בנתור

עמידה דינמית ותנועתית

עמידה דינמית ותנועתית

» מאת נדב חייקין - בנתור

שתפו חברים