על פחדים וחרדות- כיצד ניתן להפצע באופן קשה מגו`ק?

על פחדים וחרדות- כיצד ניתן להפצע באופן קשה מגו`ק?
מאת: יאור גיא ברהום

מזה שנים ארוכות היה לי פחד ותחושת סלידה מג`וקים, מאז שאני קטן אני זוכר שהייתי ממש מפחד כשג`וק היה מתעופף שמא ינחת עלי.
אח"כ כשגדלתי למדתי כמו רובנו אני מניח שצריך להרוג גו`קים ושג`וקים זה מגעיל.
עם השנים פיתחתי שיטה להרוג ג`וקים עקב הפחד שלי מהם, הייתי מפחד ממש להרוג אותם עם נעל, והשיטה שאימצתי הייתה לקחת מגב או מטאטא וכשג`וק רץ לו, להצמיד אותו בשיא הכח לעבר הקיר ומשם למצוא את מותו.
לפני כ 15 שנים כשהתגוררתי בתל אביב, נפצעתי קשה מג`וק!!!
כיצד זה קרה?
ערב אחד ניסיתי "לטפל" בג`וק בדרך הרגילה שלי, הדבקתי אותו בשיא הכח לעבר הקיר ואחרי 2 שניות מצאתי את עצמי מדמם בצורה חמורה מאוד מכף היד, דימום שאי אפשר היה לעצור.
אני זוכר שהמונית שהזמנתי כמעט לא הייתה מוכנה לקחת אותי לבית החולים עקב הדימום הקשה, זה הסתיים בחמישה תפרים ביד ובתמונה אתם יכולים לראות את הצלקת מאז(במרכז כף היד).
איך זה קרה?
קצה המגב היה שבור וחלוד וכשהדבקתי את ראש המגב השבור בכל העוצמה לקיר, קצה המתכת החלוד והשבור נכנס לי עמוק מאוד לתוך כף היד, והתוצאה כאמור פציעה קשה בכף היד.
מאז, החלטתי שכמה שאני יכול לא אהרוג יותר ג`וקים, אפשר לומר שהיתה לי טראומה מהעניין.
אני זוכר כשגרתי בהודו, היו ג`וקים עוברים לידי בחדר, הייתי נותן להם ללכת לדרכם ובאורח פלא הכל היה מסתדר.
מדוע אני מספר לכם את הסיפור?
אנו רואים שפחד ממשהו (ובמקרה הזה מג`וק קטן) יכול להביא תוצאות "לא טובות" ואף מסוכנות!! ולכן כדאי לנו מאוד לדעת איך להתמודד עם פחדים וחרדות?
"מודל הקווים" בפסיכויוגה אומר שאם יש פחד או חרדה ויש בן אדם, במקום לנסות "להוריד" את הפחד או "לחסל" אותו כפי שעושים ברפואה המערבית עם כדורים, נגדיל את הבן אדם.
דמיינו שני קווים- קו הפחד כפול באורכו מקו הבן אדם- ברפואה המערבית דרך הטיפול היא להוריד את הקו הארוך (של הפחד) ולחסל אותו עם כדורים ואז כביכול "הקו" של הבן אדם גדל/ יותר ארוך/גבוה.
בפסיכויוגה כאמור, לא מנסים להוריד את הפחד אלא לחיות יחד איתו ובמקביל להגדיל את הבן אדם.
אם נחקור יותר לעומק פחדים, חרדות ודאגות, נבין שמקורם בסה"כ לרצון שיהיה לנו טוב.
אנו דואגים (ויש לנו ריבוי מחשבות שלא עוזבות אותנו) לנו ולקרובים לנו ורוצים שיהיה לנו ולהם טוב.
עפ"י היוגה והפסיכויוגה, ההכרה האנושית היא המכשיר המדהים ביותר שיש לכל אחד מאיתנו שעוזר לנו לקלוט דברים בעזרת החושים שלנו, לחשוב עליהם ולייצר פעולות, מה שעוזר לנו בעצם לשרוד בעולם ובלעדי ההכרה לא נוכל לקלוט, להבין ולהוציא פעולה בעולם (לעומת אדם מחוסר הכרה).
ולכן ההכרה האנושית היא משרתת נאמנה, כי אם נדע "לתפעל" אותה נכון נכוון את החיים שלנו בדיוק לאן שנרצה, נגשים את התכלית שלנו ונגיע ל"אננדה"- שפע ונועם בלתי תלוי ואין סופי.

אך ההכרה יכולה להיות גם אדונית אכזרית!
מדוע אם כן "אדונית אכזרית"??{פרטים בהרחבה במאמר שלי: הקשר בין דחף למתוק, דאגות עייפות ושינה).

הפחדים והחרדות שלנו מקורם כאמור בדאגה שלנו וכן הם קשורים לכלל החוויות, הרשמים והאירועים שאנו "סוחבים" מאז הילדות שלנו, על מה שגדלנו וחונכנו, החברה שאליה גדלנו(עיין ערך: "מודל האגם/הבריכה" של גלית לוין מייסדת עמותת קדן).
תפקיד ההכרה שלנו בין היתר הוא לעזור לנו במצבים של סכנה, לדוגמא: היא עוזרת לנו לחצות את הכביש בלי להפגע, או אם אנו הולכים ועובר נחש אז באופו רפלקסיבי מיד נעצור, כי ההכרה שלנו שומרת עלינו לעשות את הפעולה שתגן עלינו בעת סכנה.
מתי הדברים משתבשים?
ברגע שכל הפעולות שלנו בחיים מונעים רק מפחד ודאגה בגלל שיש לנו מנגנון הגנה (ששמו ההכרה) שנועד להגן עלינו, אז מה שקורה הוא בהרבה מקרים שהפחד משתלט עלינו ומונע מאיתנו לעשות פעולות בעולם. לדוגמא: יש לי הרצאה שאני צריך להעביר, מנגנון ההכרה שלי מאותת לי שזה מפחיד לעמוד מול קהל, מה יהיה וכדומה, ואז במקום לעשות את ההרצאה אני מבטל את ההרצאה מתוך הפחד.
דוגמאות נוספות: פחד מאירועים חברתיים/חרדה חברתית, פחד/חרדה ממעליות, פחד מנהיגה
ברגע שאנו יודעים שיהיה לנו טוב לצאת למסיבה ולדבר עם אנשים במינגלינג ואנו נמנעים מלצאת מהבית, זה פוגע בנו ומבודד אותנו חברתית.
שכנה שלי בבניין סובלת מפחד ממעליות, היא עולה 6 קומות ברגל או מחכה חצי שעה עד שיגיע מישהו וילווה אותה במעלית.
מתי החרדה או הפחד הופכים להיות בעייתיים? ברגע שהיא מונעת מאיתנו לעשות דברים שאנו רוצים וצריכים: אני לא עולה על מעליות כי אני פוחד, אני לא נוהג, לא עומד מול קהל, לא ניגש למבחנים, לא מתחרה בספורט תחרותי שאני אוהב וכו..
איך מתמודדים עם הפחד?
ע"י "הגדלת הבן אדם" וע"י שימוש בטכניקת מיקוד באובייקט אחד שמאפשרת לנו שליטה על ההכרה.
כאמור, עפ"י מודל הקווים, במקום "לחסל" את הפחד עם כדור "נגדיל" את הבן אדם.
מה הכוונה?
לדוגמא: בטכניקת העברת תשומת הלב ממקום למקום(תרגלו יחד איתי:
עצמו עיניים, כעת העבירו את תשומת הלב שלכם למגע כפות הרגליים על הרצפה ותבדקו שאתם יכולים לעשות את זה, וכעת העבירו את תשומת הלב לאצבעות הידיים ותראו שאתם יכולים לעשות את זה, וכעת העבירו את תשומת הלב לעין שמאל, וכעת לברך ימין.
הצלחתם נכון?
עד היום לא היה מישהו שלא הצליח לעשות את זה, לא צריך ללמד בן אדם מה זה "תשומת לב" זוהי יכולת טבעית מולדת שיש לכל אחד מאיתנו.
ברגע שיש לנו יכולת להעביר את תשומת הלב בכל רגע נתון לאן שאנו רוצים אנו יכולים לכוון את החיים שלנו בדיוק לאן שאנו רוצים, לשלוט בפעולות שלנו בכל רגע נתון וגם אם אני כועס ובא לי "לשבור את המחשב" אני בוחר לקחת כמה נשימות ולעשות את הפעולה המיטיבה לאותו רגע נתון, וגם אם "בא לי עוגה" אני יכול בבחירה מודעת לאכול משהו אחר שמיטיב עבורי.
ולכן לדוגמא אם יש לנו פחד/חרדה, אנו יודעים שזה דבר טבעי ומנגנון הגנה של ההכרה שלנו שנועד להגן עלינו, נחייך להכרה ונאמר לה תודה, אך כעת החיים שלנו לא בסכנה, לא מהגו`ק, לא אם נלך לאירוע חברתי, לא מהמעלית ולא מהרבה דברים אחרים.
נבין, שאנו הרבה יותר גדולים וחזקים מהחרדה, נפנה את תשומת הלב לפעולה המועילה עבורנו ונפעל יחד איתה.
לדוגמא אם עולה בי חרדה אבל אני מאוד רעב, אבחר להכין אוכל ולאכול.
כל דבר בחיים שניתן לו תשומת לב יגדל, לכן אם חרדה עולה וניתן לה הרבה תשומת לב נגדיל ונעצים אותה, בעוד שיש לנו את היכולת להעביר את תשומת הלב למקום אחר ולהעצים אותו במקום.
נבין שלא צריך להוריד את החרדה אלא לפעול יחד איתה( כאמור זהו מנגנון השרדותי), אז גם אם יש חרדה נבחר לדוגמא ללכת להביא את הילד מהגן ולא לקפוא במקום.
דרכים נוספות להגדיל בן אדם: לתרגל באופן יומי יוגה כולל נשימות, מדיטציה, לאכול תזונה מיטיבה, להרבות בפעולות "סטוויות" ולהפחית/לוותר על פעולות רג`סיות ותמסיות (ראו במאמר שכתבתי על "ואירגיה, אביהסה נירודהה- להתמיד בפעולות מועילות ולוותר על פעולות לא מיטיבות)" וכן במאמר השני כמאמור: הקשר בין דאגות...

המשך סיפור הגו`ק:
לפני כמה שבועות עלה ג`וק מפתח הביוב בזמן שהתקלחתי וזה היה מדהים לראות את התגובה שלי, בהתחלה אפילו לא הבנתי מה זה, הרגשתי משהו על הרגליים, אח"כ כשראיתי את הגו`ק מה שעשיתי היה פשוט להוריד אותו עם המים חזרה לתוך פתח הביוב.
כלומר, מה שבעבר היה מכניס אותי להסיטריה וגרם לי לפציעה חמורה ביד, היום מתקבל אצלי בשוויון נפש, וזו רק דוגמא קטנה( בפעם אחרת אספר לכם מה קרה לי עם המחשב ואיך התמודדתי עם כעס ותסכול).
כלומר, התהליך שעברתי בשנים האחרונות עם היוגה והפסיכויוגה, העצים אותי לנקודה שמול כל סערות וטלטלות היום יום והחיים, אני מבין שאני חזק יותר, אני נפרד/שונה מהחרדה (היא לא שייכת אלי), ובטכניקות של מדיטציה אנו מבינים ורואים גם שהחרדה היא זמנית וחולפת לעומתנו הקבועים והבלתי משתנים).

• תודה רבה לגלית לוין מייסדת "עמותת קדן" שאצלה למדתי על מודל הקווים ומיקוד באובייקט אחד, והמאמר נכתב בהשראתה ויש לה חלק חשוב בהתפתחותי האישית והרוחנית.