ריקוד ה"סעידי" הינו אחד הז`אנרים הנמנים על הפולקלור המצרי, ממשפחת ה"בלאדי". כלי נגינה אופיניים הם כלי הקשה, רבאבה (כינור כיום) ומיזמר. באופיו זהו ריקוד אדמתי.

השם סעידי כתוב בערבית באות צאד ולא באות סין: צעידי. מקור השם באזור במצריים שנקרא "צעיד מצר" אך יש להגות "סעיד מסר", ומשמעו "מצרים עילית". האזור משתרע לאורך הנילוס מקהיר דרומה לכיוון סכר אסואן. מבחינה גיאוגרפית דרום מצרים נקרא מצרים עילית משום שההרים (גם אם אינם גבוהים) מרובים יותר שם (יותר צבעים חומים וכתומים במפה הפיזית הגיאוגרפית). הדלתה ואזורה נחשבים לנמוכים יותר (צבע ירוק במפה הגיאוגרפית הפיזית) ולכן נקראו מצרים תחתית.

ריקוד ה"סעידי" התפתח באזור זה, ומכאן שמו. המקצב בדרך כלל הוא של 4/4, הידוע כמקצב "סעידי".

מקצב סעידי Saidi – 4/4
הסעידי הינו מקצב הנמנה על משפחת ה"מקסום", ומשום כך הוא שייך למקצבי הפולקלור. הסעידי נוצר ע"י הכפלתו של ה"דום" האמצעי, הכפלה שמעניקה לו "טעם" מלא יותר ומודגש יותר. הוא פופולרי מאוד במצרים עלית – "סעיד מאסר" – ומכאן שמו. מקצב הסעידי דומה מאוד למקצב הבלאדי. הוא מנוגן בדרך כלל במהירות, בעוצמה ובתחושת שמחה, והוא בשימוש מסורתי בריקוד ה"תחטיב" וה"עסאיה" במיוחד. (ריקוד מקל מסורתי: "תחטיב" – ריקוד מקל גברי; "עסאיה" – ריקוד מקל נשי). יש המכנים מקצב זה בשם "גאוואזי" (Ghawazee), מאחר שסגנונות הריקוד הללו ובתוכם סגנון מיוחד של ריקודי הבטן, רווחים בקרב המצרים הגאוואזים. מקצב זה נקרא גם לעיתים "בלאדי מאקלוב" Baladii Maqluub ("מאקלוב" – בערבית: הפוך), משום ש-2 הדומים הרצופים שלו מופיעים באמצע המקצב, ולא בתחילתו.


1 + 2 + 3 + 4 + |
--------------------------------|
D T D D T | בסיסי

D T t k D D t k T t k | מלא

ריקוד הסעידי מבוצע ע"י נשים וגברים. מוסיקת הסעידי הינה מוסיקה עממית, וכלי הנגינה האופיינים לה הם כלים מסורתיים: רבבה (הסבתא של הכינור דהיום), מיזמר, (קרן, ממנה בוקעים טונים ארוכים-יבבניים), כמה וכמה כלי הקשה שהבולטים בהם: דאמבק וטאבלה.
הצליל השורקני-צווחני משהו של המיזמר, האופייני למוסיקת הסעידי, ניתן לזיהוי מידי!

התנועות המאפיינות את ריקוד הסעידי הינן "אדמתיות" באופיין, והצעדים "דילוגיים".
סגנון ריקוד זה מלא חיים ואנרגטי. בריקוד יש שימוש במקל אחד או שניים, העשויים בדרך כלל מחזרן (במבו). קיימים 2 סגנונות של ריקוד מקל: "עסאיה" ו"תחתיב".

ה"תחתיב" מבוצע ע"י שני גברים, כשהתנועות בו מבוצעות כתנועות קרב, ואחיזת המקל הינה כבכלי-נשק. "ראקס עסאיה" מבוצע ע"י גברים ו/או נשים, וכאן תהיה גרסה אקרובטית יותר לשימוש במקל. האישה מבצעת תנועות ריקוד נשיות ומעודנות יותר, כמובן, והיא תבצע חיקוי לתנועות ה"תחתיב" במרומז בלבד.

תלבושתה של האישה מורכבת משימלת בלאדי, עם חגורה או צעיף הכרוך על ירכיה, וצעיף לראשה. הגברים עוטים בגד מסורתי: מכנסיים ארוכים, שתי גלאביות בעלות שרוולים ארוכים ורחבים, הנלבשות זו על זו, עם מפתח צוואר עגול, וצעיף ארוך הכרוך סביב ראשם..