לדף מאמרים
חזרה לאתר


התפיסה בריקוד הבוטו - תקציר

מאת: טושיהארו קאסאי
לתגובות רן אלמוג


טושיהארו קאסאי הוא פסיכולוג שחוקר את הבוטו ובשמו השני איטו מוריטה, הוא רקדן בוטו בהרכב שנקרא GooSayTen . זהו תקציר אחד ממאמריו בנוגע לתפיסה בבוטו. המאמר המלא מופיע באנגלית.
חומר נוסף על טושיהארו קאסאי באתר כאן

התפיסה בריקוד הבוטו - תקציר
במאמר זה מנסים החוקרים להציג את הבוטו ככלי משמעותי לטרנספורמציה פסיכולוגית ולתרפיה במערכת היחסים גוף-נפש. התחום בו מתמקדים החוקרים הוא תפיסה. המאמר יוצא מהנחה שהתנועות שהבוטו שם עליהם דגש הן תנועות שתשומת הלב אליהן מועטה בדרך כלל.תנועות אלה מיצגות למעשה ביטוי גופני של התת מודע ואין להן מקום לגיטימי עקב נורמות התנועה המקובלות. טכניקת התפיסה בבוטו מאפשרת מודעות גבוהה יותר לקשר בין התהליכים הגופנייים לתהליכים הנפשיים ולתת מודע עצמו.
המאמר פותח בדיון בנושא ההבעתיות (אקספרסיוניזם )בבוטו. בניגוד לריקוד האקספרסיוניסטי הגרמני שבו ההבעה היא המרכז והמטרה, בבוטו יש שילוב בין הבעה להתבוננות פנימית שאינה מכוונת לגילוי חומרים פנימיים למטרת חשיפה. ההתבוננות בבוטו מיועדת ליצור חוויה אישית שמובילה לתנועה.
המאמר נוגע תחילה בנקודות הבאות: שיקוף הפסיכולוגי בתנועה, שימוש במראות בבוטו וראיה פריפריאלית. המאמר מעלה טענה כי המבט במערב יותר חד וחודר בעוד שהמבט היפני רך ומתמזג. אופי המבט משפיע גם על אופי הריקוד בשתי התרבויות.
המחברים מבחינים בין social time ל body time. בראשון אין אנו שמים לב לרבות מהתחושות הגופניות שלנו או שאיננו יכולים להגיב עליהן עקב אילוצים חברתיים ואילו במצב השני תשומת הלב מתחדדת וקיים חופש גדול יותר להגיב לתחושות. הנושא האחרון הוא השיטה שפיתחו Toshiharu Kasai ו Mika Takeuchi לפיתוח סוג התפיסה המיוחד לבוטו. השיטה מורכבת משלושה שלבים: בשלב הראשון הדגש הוא על משחק ובדיקה של מצבים ותנועות שאינם מקובלים למבוגר אך לגיטימיים לגמריי לילד.לאחר שלב זה מופיע שלב של הרפייה עמוקה. השלב השלישי הוא שלב של בדיקה ועימות עם התחושות שמופיעות.
המחברים מציינים כי לתהליך זה יש השפעות תרפוטיות משמעותיות הן ברמה הפסיכולוגית פרטית והן ברמת ההתמודדות עם נורמות חברתיות.