אינסטינקט חייתי באדם
לרוב מייחסים את טיפוח אותו אינסטינקט רדום באדם, לשיטות עם שמות מאד חייתיים, שאולי על פני השטח מעוררים משהו אבל נרדם באותה מהירות.
מה באמת קורה במוח ומערכת העצבים בשיעור?
החלק המוטורי במוח הוא היעד של כל `פונקציה תנועתית` בשיעור. גירוי החלק הזה מעורר חלקים נוספים במוח בקשר המכונה `אינטגרציה` (כתבתי על כך בפוסט `חוש תנועה מפותח` ביחס לחוש תנועה המאגד 5 חושים בו-זמנית).
ההתעוררות שהתלמיד חש בשיעור מתייחסת לפידבק חדש שקיבלה מערכת העצבים וכעת התלמיד מדווח על:
ערנות, תחושת שחרור, `ארוך` יותר, יציב יותר, נושם לרווחה. כל תלמיד והתמורה שמצליחה מערכת העצבים להפיק.
משה, או למי שמכיר אותו כד"ר פלדנקרייז, כותב בכמה ספרים על הדחף החייתי באדם או דחף מיני, שמתורגם ע"י מערכת העצבים באמצעות השיעור, לתמורה אישית בכל שיעור.
כלומר במקום הדימוי השגוי של אדם-חיה-טורף, מתעורר בעקבות השיעור משהו אנושי יותר ממה שהתלמיד הכיר לפניו:
נינוח יותר, מתון יותר, חיוני ופנוי יותר לתקשורת עם אחרים ועם עצמו. אנושי.
פחות אקזוטי יותר פונקציונלי ביום יום...
לגלות את עצמך מחדש
להשתכלל בתנועה.













