חיפוש מהיר
מועדפים שלי
משבטיות למשפחה גרעינית וכל הדרך חזרה!
איך משחזרים את תחושת הביטחון והשייכות? כיצד ניתן לקבל את כל מה שחשקה נפשי מבן או בת הזוג שלי? איך אפשר להכיר את עצמנו טוב? ולמה בכלל כדאי לנו להתפתח?
איבדנו את תחושת השייכות
לשבט כבר מזמן,
התמיכה המורחבת הזאת
הכפר השלם הזה
שעזר לגדל ילד,
הצטמצם לתא משפחתי גרעיני
יותר מכך, לזוגיות.
אנחנו שמים המון משקל
וציפיות על בן או בת הזוג
לתקן עולם בשבילנו
להיות כל מה שאנחנו
צריכים ואולי לא קיבלנו
מההורים שלנו.
זה בלתי אפשרי!
מדובר בציפיות בלתי הגיוניות
שגם בתקשורת טובה,
אין מצב שבן הזוג או בת הזוג שלנו
יצליחו לענות על כולן.
ואז אנחנו חווים אכזבה,
לפעמים אנחנו כל כך מאוכזבים
שאנחנו בוחרים להתחיל מחדש,
לנסות שוב פעם עם מישהו אחר,
אולי שם זה יסתדר,
אולי עם אדם אחר
לא נשחזר את הידוע מראש.
אני מבקשת להציע
הצעה אחרת,
במקום עיניים החוצה
אני מציעה לכולנו
לתרגל עיניים פנימה.
פחות לחפש אשמים
פחות להאמין לסיפורים
שלנו ולדרמה,
יותר להקשיב
יותר להיות בשקט
לתרגל מה שעושה לי טוב
לטפח טקסים קטנים
שעוזרים לי
להיות בהודיה
על כל מה שיש לי.
איך זה אפשרי?
אפשרי בהחלט,
לפתח מערכת יחסים עם עצמי,
להכיר טוב יותר את עצמי,
להתפתח, להסכים לראות את עצמי לעומק,
להתאהב בעצמי, להיות השראה לי ולעולם!
אפשרי ליצור במודע קהילה,
שבט חדש, מבחירה,
שבט שיכול להעשיר אותי,
לתת לי זוויות חדשות להסתכל
על עצמי, וגם להוות לי מקור
תמיכה והישענות
כשקשה לי וכואב.
עלינו
להפנים
שאנחנו לא לבד
גם כאשר אנחנו
חווים בדידות.
אנחנו כולנו אחד
והאפשרות להרגיש מחוברים,
דורשת מאתנו בצורה פרואקטיבית
לצבוע את מציאות חיינו במלאות, שמחה ורוגע,
יש מלא דרכים ידועות להגיע לשם.
עלינו לבחור את הדרך המתאימה לנו
ולהתמיד ללכת בה.
בביודנסה אנחנו הולכים לשם
דרך כלים מופלאים הקיימים
לרשותנו אלפי שנים:
תנועה מלאה משמעות,
מוסיקה מחוללת,
מפגשים אנושיים
אותנטיים.
כל אלה מאפשרים לנו
לחבור לרגשות הראשוניים שלנו
כל אלה מאפשרים חיבור עמוק פנימה.
היכרות מעמיקה עם עצמנו.
כשאנחנו הולכים בדרך בעקביות,
כאשר אנחנו בוחרים לטפח
בתוכנו את האור
פתאום אנחנו כבר לא לבד!
**** דבר המפרסם****
בכל יום שלישי בשעה 20 בערב במערב ראשון לציון אנחנו נפגשים לרקוד בקהילת הביודנסה.
להצטרפות צרו קשר טלפוני
דורית
לשבט כבר מזמן,
התמיכה המורחבת הזאת
הכפר השלם הזה
שעזר לגדל ילד,
הצטמצם לתא משפחתי גרעיני
יותר מכך, לזוגיות.
אנחנו שמים המון משקל
וציפיות על בן או בת הזוג
לתקן עולם בשבילנו
להיות כל מה שאנחנו
צריכים ואולי לא קיבלנו
מההורים שלנו.
זה בלתי אפשרי!
מדובר בציפיות בלתי הגיוניות
שגם בתקשורת טובה,
אין מצב שבן הזוג או בת הזוג שלנו
יצליחו לענות על כולן.
ואז אנחנו חווים אכזבה,
לפעמים אנחנו כל כך מאוכזבים
שאנחנו בוחרים להתחיל מחדש,
לנסות שוב פעם עם מישהו אחר,
אולי שם זה יסתדר,
אולי עם אדם אחר
לא נשחזר את הידוע מראש.
אני מבקשת להציע
הצעה אחרת,
במקום עיניים החוצה
אני מציעה לכולנו
לתרגל עיניים פנימה.
פחות לחפש אשמים
פחות להאמין לסיפורים
שלנו ולדרמה,
יותר להקשיב
יותר להיות בשקט
לתרגל מה שעושה לי טוב
לטפח טקסים קטנים
שעוזרים לי
להיות בהודיה
על כל מה שיש לי.
איך זה אפשרי?
אפשרי בהחלט,
לפתח מערכת יחסים עם עצמי,
להכיר טוב יותר את עצמי,
להתפתח, להסכים לראות את עצמי לעומק,
להתאהב בעצמי, להיות השראה לי ולעולם!
אפשרי ליצור במודע קהילה,
שבט חדש, מבחירה,
שבט שיכול להעשיר אותי,
לתת לי זוויות חדשות להסתכל
על עצמי, וגם להוות לי מקור
תמיכה והישענות
כשקשה לי וכואב.
עלינו
להפנים
שאנחנו לא לבד
גם כאשר אנחנו
חווים בדידות.
אנחנו כולנו אחד
והאפשרות להרגיש מחוברים,
דורשת מאתנו בצורה פרואקטיבית
לצבוע את מציאות חיינו במלאות, שמחה ורוגע,
יש מלא דרכים ידועות להגיע לשם.
עלינו לבחור את הדרך המתאימה לנו
ולהתמיד ללכת בה.
בביודנסה אנחנו הולכים לשם
דרך כלים מופלאים הקיימים
לרשותנו אלפי שנים:
תנועה מלאה משמעות,
מוסיקה מחוללת,
מפגשים אנושיים
אותנטיים.
כל אלה מאפשרים לנו
לחבור לרגשות הראשוניים שלנו
כל אלה מאפשרים חיבור עמוק פנימה.
היכרות מעמיקה עם עצמנו.
כשאנחנו הולכים בדרך בעקביות,
כאשר אנחנו בוחרים לטפח
בתוכנו את האור
פתאום אנחנו כבר לא לבד!
**** דבר המפרסם****
בכל יום שלישי בשעה 20 בערב במערב ראשון לציון אנחנו נפגשים לרקוד בקהילת הביודנסה.
להצטרפות צרו קשר טלפוני
דורית
שלח.י מסר
פניה במייל
בפייסבוק
קבוצת וואטסאפ
מה ניתן לפרסם?