תפקידה של יצירתיות בפסיכותרפיה
ולדימיר נבוקוב
למה אנשים תמיד עסקו באמנות? למה אנשים בכלל התחילו לצייר? לפסל? התשובה המיידית היא ? כדי לזכור. כדי להעביר הלאה לדורות הבאים, כדי לאט לאט לבנות תרבויות.
מהי ההתקדמות באמנות? תמיד למדנו שמתחילים מהדברים הפשוטים ואז מתקדמים הלאה לדברים מורכבים יותר... האם נכון לחשוב על ההתפתחות באמנות בדרך הזאת? כמובן שלא.
התרגלנו למדוד הכל בסרגל "מהפרימיטיבי ועד אלינו"... מי המציא את הסרגל הזה? אם נסתכל על התפתחות ההיסטוריה האנושית מאותה הזווית ועל פי אותו סרגל המדידה, אז עולה השאלה - האם אנחנו עומדים בנקודת השיא של ההתפתחות שלנו?
אמנות פלסטית זאת שפה. מוזיקה זאת שפה. כמובן גם מתמטיקה. אין שפה אחת נחותה יותר מהשנייה - מדובר בארגונים שונים של המוח.
כולם מכירים את החלוקה של המוח למוח לוגי ומוח יצירתי. אלה שני סוגי חשיבה. ויש את החלק שמגשר בינהם ? הקורפוס קולוסום, הוא מאפשר מעבירים מסוג חשיבה אחד לשני.
אז, מהי חשיבה יצירתית? חשיבה יצירתית היא סימבולית, שפות שונות שאנחנו מדברים ? ספרות, מוזיקה, מתמטיקה, אמנות. כדי ליצור רעיונות מקוריים, כדי שייווצר משהו חדש, משהו ייחודי ובעל ערך, אנחנו זקוקים למעברים האלה, אנחנו זקוקים ללמוד את הכללים ואז לעבור לסוג אחר של החשיבה.
דיאלוג בפסיכותרפיה מאפשר לנו להיות האמנים של חיינו. לחפש משמעויות ולברוא מציאות אישית ייחודית. הרי זהו תפקידה העיקרי של האמנות - ליצור עולמות. וכמו שמתרגלים יצירתיות בכל תחום אחר, יצירתיות בפסיכותרפיה חיונית להצלחת הטיפול.











