חיפוש מהיר
מועדפים שלי
על מה חולם הגוף שלנו?
מה זה גופחלום? (רמז:הוא מורכב מהגוף ומחלומות הלילה) למה זה טוב? מה אפשר ללמוד ממנו ואיך עושים את זה?
ואולי השאלה היא פחות "על מה" ויותר - "איך"?
אז איך חולם הגוף שלנו? באמצעות סימפטומים ומחלות, כמובן.
כמובן? מה מובן פה? הרי סימפטומים (כאבי ראש, כאבי גב, פסוריאזיס, שרירים תפוסים, דימום מהאף, אלרגיות וכיו"ב) הם משהו שקורה לנו, ש"מתנפל" עלינו למרר את חיינו, שלא בקשנו בכלל שיבוא, לא?
נכון לגמרי.
אבל אם הם כבר פה, מציקים לנו ומטרידים את מנוחתנו, לא נשאל אותם מה הם רוצים ולמה הם פה?
אפשר. רצוי אפילו.
אז איך עושים את זה?
לזה יש לפסיכולוגיה תהליכית שורה ארוכה של תשובות מפתיעות בפשטותן ובעוצמתן.
בקצרה:
אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכל סימפטום שבא לבקר אצלנו ולהטריד את מנוחתנו לא מופיע סתם, אלא זוהי התחלה של מסר או אינפורמציה חדשה שמנסה להגיע עמוק מתוך הפנימיות שלנו. כל הפרעה כזו היא הזמנה או דלת שנפתחת לתוך הלא-מודע שלנו, ומזמינה אותנו ומאפשרת לנו ללמוד משהו חדש על עצמנו.
ולכן אנחנו מזמינים כל סימפטום כזה לעלות ו"לשאת את דברו", כלומר, מאפשרים למה שקורה להתגבר ולהתגלות, מבלי לשפוט אותו, או לנסות ליישר, להבריא או לסלק אותו.
בכלים רבים ומגוונים של הגברה, מתוך התבוננות מדוקדקת וסקרנות אנחנו מזמינים את הסימפטום לספר את הסיפור שלו ולהתגלגל הלאה, לספר לנו מה הוא רוצה מאיתנו. תמיד יש הפתעות בדרך. ובדרך כלל, יש הבנה והקלה במה השפריע לנו.
אז מה זה גופחלום?
זה מושג תיאורטי מרכזי לשיטה, שמחבר בין התופעות הגופניות וחלומות הלילה, ובעצם מרמז לנו שמאחורי תודעת היומיום הרגילה שבה אנחנו מתנהלים יש מימד של חלימה, שמארגן אף הוא את חיינו בדרכים מפתיעות. באמצעות הגופחלום, ההקשבה ותשומת הלב אליו, אנחנו יכולים להבין הרבה יותר על מה שקורה לנו, ובעיקר - למה זה קורה לנו.
אז בפעם הבאה שכואב לכן הראש, לפני (או אחרי) שאתן לוקחות כדור, תשאלו את עצמכן ואת הכאב עצמו מה הוא רוצה מכן - התשובה עשויה להיות מפתיעה ביותר!
אז איך חולם הגוף שלנו? באמצעות סימפטומים ומחלות, כמובן.
כמובן? מה מובן פה? הרי סימפטומים (כאבי ראש, כאבי גב, פסוריאזיס, שרירים תפוסים, דימום מהאף, אלרגיות וכיו"ב) הם משהו שקורה לנו, ש"מתנפל" עלינו למרר את חיינו, שלא בקשנו בכלל שיבוא, לא?
נכון לגמרי.
אבל אם הם כבר פה, מציקים לנו ומטרידים את מנוחתנו, לא נשאל אותם מה הם רוצים ולמה הם פה?
אפשר. רצוי אפילו.
אז איך עושים את זה?
לזה יש לפסיכולוגיה תהליכית שורה ארוכה של תשובות מפתיעות בפשטותן ובעוצמתן.
בקצרה:
אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכל סימפטום שבא לבקר אצלנו ולהטריד את מנוחתנו לא מופיע סתם, אלא זוהי התחלה של מסר או אינפורמציה חדשה שמנסה להגיע עמוק מתוך הפנימיות שלנו. כל הפרעה כזו היא הזמנה או דלת שנפתחת לתוך הלא-מודע שלנו, ומזמינה אותנו ומאפשרת לנו ללמוד משהו חדש על עצמנו.
ולכן אנחנו מזמינים כל סימפטום כזה לעלות ו"לשאת את דברו", כלומר, מאפשרים למה שקורה להתגבר ולהתגלות, מבלי לשפוט אותו, או לנסות ליישר, להבריא או לסלק אותו.
בכלים רבים ומגוונים של הגברה, מתוך התבוננות מדוקדקת וסקרנות אנחנו מזמינים את הסימפטום לספר את הסיפור שלו ולהתגלגל הלאה, לספר לנו מה הוא רוצה מאיתנו. תמיד יש הפתעות בדרך. ובדרך כלל, יש הבנה והקלה במה השפריע לנו.
אז מה זה גופחלום?
זה מושג תיאורטי מרכזי לשיטה, שמחבר בין התופעות הגופניות וחלומות הלילה, ובעצם מרמז לנו שמאחורי תודעת היומיום הרגילה שבה אנחנו מתנהלים יש מימד של חלימה, שמארגן אף הוא את חיינו בדרכים מפתיעות. באמצעות הגופחלום, ההקשבה ותשומת הלב אליו, אנחנו יכולים להבין הרבה יותר על מה שקורה לנו, ובעיקר - למה זה קורה לנו.
אז בפעם הבאה שכואב לכן הראש, לפני (או אחרי) שאתן לוקחות כדור, תשאלו את עצמכן ואת הכאב עצמו מה הוא רוצה מכן - התשובה עשויה להיות מפתיעה ביותר!
שלח.י מסר
פניה במייל
בפייסבוק
קבוצת וואטסאפ
מה ניתן לפרסם?