חיפוש מהיר
מועדפים שלי
קול קורא לגברים
קריאה לכם גברים יקרים, להצטרף אלינו לריקוד החיים, כדי להביא עוד מהדרך הגברית אל הריקוד, ולהעצים את הקסם המסתורי שמתרחש כשהדרך הגברית פוגשת את הדרך הנשית.
לפני שנתיים, והנה אני בת 45, בגיל בו מה שעבד עד כה עובד אחרת... הופיע במפתיע בחיי חתיך בלונדיני הורס שהצית את תשוקת האש המנומנמת שבי! אתלט רוסי, חסון ושרירי, רקדן בחסד, שופע טוב, חושניות ושמחת חיים?יודע לתת אהבה, חיבוק בוקר ממנו נותן כח ליום ארוך של עבודה, ויש את הימים, רגע אחרי צאתו בבוקר, בהם הוא שב עם פרח שמצא בגינה ?אמא זה בשבילך!? כן, החתיך ההורס הזה עכשיו בן 4.5 והגיע לביתנו מהמעון לילדים בסיכון. כמעט כל יום אחרי שלב הנחיתה מהגן מגיע השלב ?שעת הריקוד?.
הוא לוקח את הטייפ הקטן, שם מוזיקה וצולל לריקוד יצירתי סוחף , מגיב לפעימות המוזיקה, קופא בפאוזות בין פרק אחד לשני, גופו ממתין לדבר הבא שיניע אותו. כשהמזון המוזיקלי לא לטעמו, מעביר טרק קדימה, כשהמזון המוזיקלי טעים במיוחד הוא מחזיר את הקטע שוב ושוב ושוב.
לפני כשנה, כשטקס ריקוד היום החל הוא היה מבקש מאיתנו, הוריו החדשים, שלא נסתכל. מה שלא היה קל, כי כל הסלון נמלא בקסם ריקודו, הוא היה זקוק לבטחון ולפרטיות במפגש המיוחד שלו עם מלאכי הריקוד. אז הגיע היום בו אמר לנו ?אתם יכולים להסתכל!? וליבנו גאה בהתרגשות.
הפרטנרים לריקוד, מלבד המוזיקה, משתנים. הרצועה של הכלב, הכלב, כריות, עלים גדולים, הרצפה, מטפחות? לפני חודשיים, בתום שנת הלימודים, לקחתי את הרקדן הצעיר למופע הריקוד הראשון בחייו, מופע סוף השנה של האולפנה למחול, במשגב. מופע מרהיב ומושקע ובו משתתפות כ-200 רקדניות בגילאים שונים. ההתרגשות היתה גדולה. נכנסנו לאולם, המופע החל, הילד היה מוקסם ומהופנט מהריקודים הססגוניים, התאורה, הצבעים, התלבושות? ואז שאל: ?אמא, למה כולם בנות? איפה הבנים?? ואני , האם , תוקלתי בשאלה שלא הייתי מוכנה אליה. עם ההבנה המהירה שההתנסות הראשונה שלו בעולם הריקוד מעבירה את המסר הידוע :?ריקוד זה לבנות?. וזה בגיל בו ערוציו מעוצבים.
והמסר ?ריקוד זה לבנות? יכול בצורה מודעת או לא מודעת לחסום את האהבה העזה שלו לריקוד, אהבה שפורצת מכל תא בגופו בשומעו מוזיקה.
יצאתי מזה איכשהו, במענה הכי טוב שבאותו רגע יכולתי לשלוף ואמרתי ?חמוד, יש גם הרבה רקדנים בנים שרוקדים נהדר. הם פשוט לא כאן היום?. לאחר שבוע הלכנו למופע נוסף בהיכל התרבות, של בוגרות האולפנה. במופע רקדו נפלא כ-200 רקדניות ושני רקדנים בנים?
התרבות בה גדלנו, שבונה את תבניות החשיבה שמנתבות את הבחירות בחיינו, הוציאה את הריקוד מהחיים והפכה אותו למקצוע אשר ככל מקצוע, מתאים רק לעומדים בדרישות המקצוע.
התרחקנו מריקוד החיים המבוטא בפשטות באימרה האפריקאית: ?כל מי שיודע ללכת, יודע לרקוד. כל מי שיודע לדבר, יודע לשיר?. התבניות התרבותיות אותן נשמנו גזלו מרובנו את אותן שפות אנושיות ראשוניות של קול ותנועה, שפות בהן משתמש בחופשיות כל פעוט. שפות של שחרור, ביטוי, וחיבור לתדרים טבעיים מעצימי חיים, ונותרנו עם שפת המילים שאינה מספקת. בתוך התבנית המצומצמת ש?ריקוד זה לרקדנים? (או במסיבות) נוצרה תבנית מגדרית של ?ריקוד זה לבנות? עם דימוי הרקדנית עם הטוטו, החצאית הורודה, או רקדן עם טייץ צמוד? דימוי שהצורך לנפץ אותו הוליד בעשור האחרון את בילי אליוט ואחיו המבורכים.
כמובן שהמדיה ותוכניות כמו נולד לרקוד, עזרו במעט בהמסת התבניות, אבל עדיין רוב הבנים, בהגיעם לשלב החוגים, לא יבחרו בריקוד, ולא כי אינם אוהבים לרקוד, כי הם נושמים מרגע היולדם את המסר ש?ריקוד זה לבנות?.
אז קול זה קורא לך גבר יקר, אם אתה מאלה שכשאתה שומע מוזיקה משהו בך רוצה להצטרף למוזיקה. כי באופן לא מודע, כל תא בגופך ונשמתך יודעים שאם תצטרף בתנועה למוזיקה (אפילו רק בתיפוף כף רגל כי אתה מתבייש) התדר שהמוזיקה נושאת שהינו מזון, יגיע אליך. זו המכניקה, מכניקה של הדהוד, לכן מוזיקה מסוימת מניעה אותנו אם היא נושאת את התדר לה אנו זקוקים, הגוף ירצה לנוע כדי לחבור לתדר. אם המוזיקה נושאת את תדר שאינך זקוק לו, היא לא תניע אותך ואפילו תעצבן, תגרום לדחייה. מתוך הבנה זו, ניתן להסתכל על אוסף דיסקים כמקרר הנושא מזונות וויטמינים שונים לנשמתנו.
ב- 26 השנים האחרונות, בהן אני מנחה קבוצות בתדרים בתנועה, רוב הרוקדות הן נשים, ומגיעים אותם גברים בודדים מקסימים.
אני קוראת לכם גברים יקרים, להצטרף אלינו לריקוד החיים, כדי להביא עוד מהדרך הגברית אל הריקוד, לגלות בריקוד עוד מהדרך הגברית, להצטרף כדי להעצים את הקסם המסתורי שמתרחש כשהדרך הגברית פוגשת את הדרך הנשית, כדי להעצים את ההפריה ההדדית?
Shall we dance? Shall we dance? Shall we dance
הוא לוקח את הטייפ הקטן, שם מוזיקה וצולל לריקוד יצירתי סוחף , מגיב לפעימות המוזיקה, קופא בפאוזות בין פרק אחד לשני, גופו ממתין לדבר הבא שיניע אותו. כשהמזון המוזיקלי לא לטעמו, מעביר טרק קדימה, כשהמזון המוזיקלי טעים במיוחד הוא מחזיר את הקטע שוב ושוב ושוב.
לפני כשנה, כשטקס ריקוד היום החל הוא היה מבקש מאיתנו, הוריו החדשים, שלא נסתכל. מה שלא היה קל, כי כל הסלון נמלא בקסם ריקודו, הוא היה זקוק לבטחון ולפרטיות במפגש המיוחד שלו עם מלאכי הריקוד. אז הגיע היום בו אמר לנו ?אתם יכולים להסתכל!? וליבנו גאה בהתרגשות.
הפרטנרים לריקוד, מלבד המוזיקה, משתנים. הרצועה של הכלב, הכלב, כריות, עלים גדולים, הרצפה, מטפחות? לפני חודשיים, בתום שנת הלימודים, לקחתי את הרקדן הצעיר למופע הריקוד הראשון בחייו, מופע סוף השנה של האולפנה למחול, במשגב. מופע מרהיב ומושקע ובו משתתפות כ-200 רקדניות בגילאים שונים. ההתרגשות היתה גדולה. נכנסנו לאולם, המופע החל, הילד היה מוקסם ומהופנט מהריקודים הססגוניים, התאורה, הצבעים, התלבושות? ואז שאל: ?אמא, למה כולם בנות? איפה הבנים?? ואני , האם , תוקלתי בשאלה שלא הייתי מוכנה אליה. עם ההבנה המהירה שההתנסות הראשונה שלו בעולם הריקוד מעבירה את המסר הידוע :?ריקוד זה לבנות?. וזה בגיל בו ערוציו מעוצבים.
והמסר ?ריקוד זה לבנות? יכול בצורה מודעת או לא מודעת לחסום את האהבה העזה שלו לריקוד, אהבה שפורצת מכל תא בגופו בשומעו מוזיקה.
יצאתי מזה איכשהו, במענה הכי טוב שבאותו רגע יכולתי לשלוף ואמרתי ?חמוד, יש גם הרבה רקדנים בנים שרוקדים נהדר. הם פשוט לא כאן היום?. לאחר שבוע הלכנו למופע נוסף בהיכל התרבות, של בוגרות האולפנה. במופע רקדו נפלא כ-200 רקדניות ושני רקדנים בנים?
התרבות בה גדלנו, שבונה את תבניות החשיבה שמנתבות את הבחירות בחיינו, הוציאה את הריקוד מהחיים והפכה אותו למקצוע אשר ככל מקצוע, מתאים רק לעומדים בדרישות המקצוע.
התרחקנו מריקוד החיים המבוטא בפשטות באימרה האפריקאית: ?כל מי שיודע ללכת, יודע לרקוד. כל מי שיודע לדבר, יודע לשיר?. התבניות התרבותיות אותן נשמנו גזלו מרובנו את אותן שפות אנושיות ראשוניות של קול ותנועה, שפות בהן משתמש בחופשיות כל פעוט. שפות של שחרור, ביטוי, וחיבור לתדרים טבעיים מעצימי חיים, ונותרנו עם שפת המילים שאינה מספקת. בתוך התבנית המצומצמת ש?ריקוד זה לרקדנים? (או במסיבות) נוצרה תבנית מגדרית של ?ריקוד זה לבנות? עם דימוי הרקדנית עם הטוטו, החצאית הורודה, או רקדן עם טייץ צמוד? דימוי שהצורך לנפץ אותו הוליד בעשור האחרון את בילי אליוט ואחיו המבורכים.
כמובן שהמדיה ותוכניות כמו נולד לרקוד, עזרו במעט בהמסת התבניות, אבל עדיין רוב הבנים, בהגיעם לשלב החוגים, לא יבחרו בריקוד, ולא כי אינם אוהבים לרקוד, כי הם נושמים מרגע היולדם את המסר ש?ריקוד זה לבנות?.
אז קול זה קורא לך גבר יקר, אם אתה מאלה שכשאתה שומע מוזיקה משהו בך רוצה להצטרף למוזיקה. כי באופן לא מודע, כל תא בגופך ונשמתך יודעים שאם תצטרף בתנועה למוזיקה (אפילו רק בתיפוף כף רגל כי אתה מתבייש) התדר שהמוזיקה נושאת שהינו מזון, יגיע אליך. זו המכניקה, מכניקה של הדהוד, לכן מוזיקה מסוימת מניעה אותנו אם היא נושאת את התדר לה אנו זקוקים, הגוף ירצה לנוע כדי לחבור לתדר. אם המוזיקה נושאת את תדר שאינך זקוק לו, היא לא תניע אותך ואפילו תעצבן, תגרום לדחייה. מתוך הבנה זו, ניתן להסתכל על אוסף דיסקים כמקרר הנושא מזונות וויטמינים שונים לנשמתנו.
ב- 26 השנים האחרונות, בהן אני מנחה קבוצות בתדרים בתנועה, רוב הרוקדות הן נשים, ומגיעים אותם גברים בודדים מקסימים.
אני קוראת לכם גברים יקרים, להצטרף אלינו לריקוד החיים, כדי להביא עוד מהדרך הגברית אל הריקוד, לגלות בריקוד עוד מהדרך הגברית, להצטרף כדי להעצים את הקסם המסתורי שמתרחש כשהדרך הגברית פוגשת את הדרך הנשית, כדי להעצים את ההפריה ההדדית?
Shall we dance? Shall we dance? Shall we dance
שלח.י מסר
פניה במייל
בפייסבוק
קבוצת וואטסאפ
מה ניתן לפרסם?