מעבר לנקודת האיזון של השנה החדשה?

איזון אל מול הסערה - מילכה לאון - בתנועה - דרך גוף
איזון אל מול הסערה - מילכה לאון - בתנועה - דרך גוף


כיצד נמצא איזון דינאמי ללא מאמץ בתוך התנועה הבלתי פוסקת של העולם? המושג טנסגריטי יכול לסייע לנו.

"מתח הינו הגורם המאחד הגדול" באקמינסטר פולר (אדריכל, מהנדס, ממציא, פילוסוף ומפתח הכיפה הגאודזית)

העולם גועש. נשיא ארה"ב, דונאלד טראמפ מקיץ את כולנו מדי כמה ימים לתהפוכה חדשה, קשה לצפותה מראש.

הוריקנים ושריפות ענק מבריחים אנשים מבתיהם, קירות המגן של בתיהם נמסים בלהט או מתעופפים ברוחות אדירות. אירופה בתנועה, מהגרים נכנסים ונעים בתוכה כמו בתוך כוורת דבורים, או בקן נמלים. זה מזכיר את הסרטים המצויירים של פעם, בהם קן כזה מתחיל לנוע בעצמו בעזרת הכוח המצטבר של מרכיביו הזעירים.

מרכיבי העולם הגדול ? "שם" - נמצאים במתח מפני השינוי המשתנה תוך כדי החשיבה עליו כמעט בכל רגע.

אאההה....אנחנו עשויים לנשום לרווחה, סופסוף זה שם, ביבשת שמעבר לאוקיינוס (ואנו מניחים לעצמנו רגע מהמחשבות על התהפוכות הפנימיות אצלינו), ובאותו הרגע בדיוק אנחנו מפספסים את הקשר שבין חשיבה זו, וחיינו, או אפילו כאב הגב/כתף/ירך או סתם חוסר השלווה שמלווה אותנו כבר שנתיים...
בימים אלה, בהם העולם ככוורת ענקית, דברי פוליטיקאים נזרים ברוח,
הכל - בתנועה,
והתנועה- ללא איזון,
נושאות אותי מחשבותי אל נקודת האיזון של הכוחות הפועלים על הגוף.

כי "בגוף אני מבינה", ויש דברים בהם מה שנכון לגוף אחד, עשוי להיות נכון גם למיליוני גופים.
אחד מהם הוא כוח המשיכה, הפועל על כולנו, והוא הגורם המשפיע ביותר על גופנו ועל התנהגותנו.
חוקי הפיזיקה ה`יבשים` נוגעים בסופו של דבר לגופנו החי, לרגשותינו ומחשבותינו.

בשיטת לאבאן מוגדרות מספר תמות תנועתיות קוטביות,
דרכן ניתן לראות את מקצבי השינוי של חיינו- מקצבי המיקרו והמאקרו,
מקצבים של מתח ושחרור המתקיימים
בין יציבות ותנועתיות
בין פעולה והתאוששות
בין תפקוד והבעתיות
בין פנימה והחוצה
בין מה שאני ומה שאינו אני
בין מי שאני ומי שאינו אני.

נקודות האיזון בין קטבים אלה מגיעות מתוך יחסים אשר בפיזיקה נקראים Tensegrity,
מילה המאחדת את המילים המגדירות יחסי מתח = Tension ואינטגריטי, שלמות/כלילות (מלשון `הכל`)/אחדות = Integrity.
במצב של Tensegrity מוחזק המבנה (הגוף) במינימום מאמץ על ידי האיזון שבין כוחות המתיחה והחוזק הפנימיים, היוצרים מתח ואיחוד גם יחד. האיזון מאפשר מינימום מאמץ יחד עם מקסימום יציבות-תנועתיות אפשרית.
יש ביחסים אלה מתח ומעורבות פנימית, יחסי פנים-פנים (בתוך הגוף), המאפשרים יחסי פנים-חוץ מאוזנים עם הסביבה החיצונית. מבנה של Tensegrity. כמוהו- גוף האדם.

במצב זה של יציבות דינאמית פנוי הגוף לתנועה ויחסים עם סביבתו.

אמנם המילה `מתח` מתקשרת לנו כיום בעיקר למצב הקיצוני של מתח- `סטרס`
אולם, ללא מתח, נקרוס לתוך עצמנו כמו `חור שחור`.
המתח בין חלקיקי האטום וגרעינו, בין חלקי גופנו השונים,
בין הגוף וסביבתו, בין כוחות העץ הצומח וכוח המשיכה המושך אותו כלפי מטה,
הוא זה המחזיק דברים במקומם, הוא זה המאזן יחסים.
הבעיה היא כאשר קיים מתח, אך ללא אינטגריטי, ללא הגורם המאחד.

כאשר לא נמצא הגוף באיזון של Tensegrity,
אנו נדרשים להשקיע מאמץ רב על מנת פשוט `להיות פה`, על מנת להחזיק מעמד.
המתח השרירי אינו משמש אז על מנת לאזן חלק מול חלק בקלות,
אלא על מנת להיאחז בקרקע, שלא ליפול,
כמו מגדל פיזה.
בשיטת לאבאן אנו לומדים להכיר את הכוחות הפועלים בתוך הגוף ועליו,
את דפוסי התנועה המארגנים כוחות אלה לכדי מערכות התייחסות,
את ההיבטים הפסיכו-פיזיים המאפיינים דפוסים אלה,
ודרכים ותרגילים המסייעים ליצירת מבנה של Tensegrity מכל אלה,
מבנה כזה שיסייע לנו לנוע בעולם במינימום מאמץ ובמקסימום יציבות דינאמית.
אנחנו לומדים לשים לב לאיזון בין עבודה ומנוחה,
בין תפקודיות ואקספרסיביות
בין יציבות ותנועתיות, קביעות ושינוי,
בין פנימה והחוצה, בין מי שאנחנו ובין מי שהאחר.
ואת כל אלה אנחנו עושים בעזרת ודרך הגוף ותנועתו.

אם נעשה zoom out מהגוף הפרטי,
אל הגוף החברתי המקומי- "החברה הישראלית"-
נוכל לראות ולהבין את הכוחות השונים הפועלים בתוכה ועליה,
את כוחותיהם וצרכיהם של תתי הקבוצות.
נוכל להשתמש בכוחותיה החיוביים של כל תת-קבוצה על מנת לאזן את קשייה של תת-קבוצה
אחרת.
יש סיכוי טוב שנוכל בחוכמתנו ליצור מבנה של tensegrity,
בו מאזן חלק אחד של החברה את האחר, ומאחד את המערכת כולה,
לכדי מבנה המתפקד באיזון דינאמי.
את האופציה של חוסר tensegrity (כמו גם חוסר אינטגריטי) אנחנו מכירים כבר היטב ומקרוב,
וזה עולה לנו בהרבה מאמץ להצליח רק "להיות פה".

ומה יש לנו ללמוד מזה?
כאשר אנו חווים ותופשים (בחושינו כמו גם בשכלנו)
את הגוף במערכת של איזונים- אנו יכולים ליצור טנסגריטי בין חלקיו,
אנחנו יכולים לחוות איזון דינאמי, הדורש פחות מאמץ
ומאפשר לנו להתייחס טוב יותר לעולם שסביבנו ולהתמודד עם אתגרים ואפשרויות.
אנו נעשים עמידים יותר להתפרצויות והצפות מבפנים ומבחוץ-
פיזית, רגשית ומנטאלית.

כדאי שנאחל לאמריקה הגדולה, לאירופה, לאפריקה, למזרח הקרוב והרחוק,
ליבשות שמעבר לתעלה, ולאלו שמעבר לאוקיינוסים-
שנה טובה, מבורכת, מאוזנת ובריאה.
בריאות הפליטים מאפגניסטן (לא רק מסוריה הקרובה)
תהיה בסופו של דבר, גם בריאותנו.
ובריאות מפרק ירך ימין (או כתף שמאל,לצורך העניין)-
תשפיע על שמחת החיים שלנו.

ואם גם אתם רוצים למצוא יותר איזון בתנועה- עדיין אפשר להצטרף לאחד הקורסים שנפתחים עכשיו בכפר סבא, בתל אביב ובצפון.
צרו קשר.

שתהיה שנת פעילות טובה ומבורכת לנו ולכל העולם,