מעבר לקשת



אי שם מעבר לקשת יש מקום ....
"שבע עלמות,
שבע אמהות,
שבע כלות בשער....
בארץ אהבתי השקד פורח
בארץ אהבתי מחכים לאורח
אך מי עיני נשר לו ויראנו,
ומי לב חכם לו ויכירנו
מי לא יטעה,
מי לא ישגה,

מי יפתח לו הדלת?"
מי הן שבע הכלות, העלמות, האמהות? מי יפתח לי הדלת?
שבעה שלבים, שבע מדרגות בנתיב החיים, אשר כונו במזרח שבעת בתי הספר, ומעבר להן ישנו מקום אותו נפגוש בעזבנו כאן, כשנשאיר לאדמה את גופנו, אותה מעטפת רבת יכולות ועם זו קליפה מתכלה. בתום סימפוניית החיים אוקטבה חדשה מחכה ? שער שבעת הרקיעים ייפתח עבורנו אם נרקוד בכל לבנו את סימפוניית החיים, על שבעת צליליה ונגלה ונמצא את האפשרויות המצויות בכל תו, בכל גוון.
וכאן הצצה אל שבעת הגילאים בסימפוניית החיים:

נולדנו אל חסד הצעד הראשון, העשור הראשון שתרועתו: דו ..דו...א-דו-ם!
הילדה התוססת, החושנית, הילד הדינמי חסר המעצורים, מהם יכולים לצמוח ? אם לא יתכווצו לנוכח לחצי הקונפורמיות - לוחמים אמיצים, המישירים מבט אל פחדיהם, מסוגלים להתייצב נחושים אל מול אתגרי החיים.

העשור השני הכתום ? גיל הנעורים. הניצנים נפתחים לפרחים, פרחים כעיניים פקוחות, בחיפוש רעב של השלב הבא. חיפוש שבו חדוות הגילוי וכאב השינוי שזורים יחד, ביד האחת סיגריה והיד דוחפת מפנה מקום לגדילת הבוגר, וביד השנייה סוכריה על מקל, יד שזקוקה לאישור ולביטחון של המבצר הפנימי.

האדום מפנה את מקומו מהכתום... וכשמש הזורחת מופיע העשור השלישי ? הצהוב, ובו האפשרות למנהיגות של האיש והאישה, לאש החיבור שביניהם, שלאורה וחומה יתלכד השבט.

הלב הירוק של הקשת מתגלה בעשור הרביעי לחיים. בעין הסערה הירוקה מחכה ופועמת הזדמנות חדשה, הזדמנות אמצע החיים! הדחף להתחיל מחדש, ממילא מה שעבד במחצית חיי הראשונה בגוונים החמים כבר לא עובד. הצורך להשתחרר מדפוסים כובלים ולגלות את יבשות הפוטנציאל העלומות.

כשגיל הארבעים מזמן מאחור מופיע האופק הכחול ובו המפתח לשלום הפנימי, האפשרות להקשיב להנחיה הפנימית של האינטואיציה -מורת הדרך הכחולה, ולזרום בבטחה ובשקט עם זרמי החיים וקריאתם.

אינדיגו - לפסוע זקופת קומה בנתיב ההגשמה, לאסוף את פירות העמל של מה שהושג עד כה בחמשת העשורים ? האדום, הכתום, הצהוב והירוק. הגיע השלב למיצוי תבונת הניסיון מהנתיבים בהם פסעתי שחרטו רישומם בקמטי פניי אל עבר הגשמה מלאה יותר.

ויולט ? המדרגה השביעית ובה החוסן הסגול היכול להתבונן אל שער היציאה. בגיל הסגול המכונה גיל הזהב היכולת להכיל את שניתן ולא לניתן לשנות. היכולת להכיל את שני הפנים: הכאב והשמחה, המוות והלידה. להביט אל העתיד, אל הלא נודע, ובריקוד עם הרוח להתכונן אל האוקטבה הבאה.

אי שם מעבר לקשת יש מקום... ארץ עוץ הפנימית, על דייריה, המחפשים בכנות את החתיכה החסרה.

המאמר פורסם גם כאן »