שינוי הרגלי תנועה באמצעות גאגא
גאגא מבוססת על שכבות-שכבות של מטלות. זהו אתגר שאנו כמשתמשי גאגא צריכים להיות זמינים לו.
אנחנו, המשתמשים, יכולים לנוע באיטיות בחלל כשבו בזמן תנועה מהירה מתרחשת בגופנו. הדינמיקות השונות של התנועה שמתרחשות בו זמנית, הן רק חלק מזערי ממה שיכול להתרחש בגופינו בזמן נתון.
אנחנו מאפשרים לתודעה שלנו להביט ולנתח מספר דברים באותה העת.
אנחנו ערים לקשר בין מאמץ לתענוג, אנחנו מתחברים ל"תחושת שפע הזמן", במיוחד כשאנחנו נעים במהירות, אנחנו מודעים למרחקים שבין חלקי הגוף השונים, אנחנו ערים לחיכוך שבין הבשר לעצמות, אנחנו חשים במשקלם של האיברים, אנחנו ערים למקומות בהם אנו אוגרים מתח מיותר. אנחנו מוותרים, ומשחררים, רק בכדי להביא חיים ותנועה יעילה לאותם מקומות ששיחררנו...
אנחנו מקשיבים, מסתכלים, מודדים, משחקים עם מרקמים שונים של בשר, של תנועה, אנחנו יכולים להיות שטותיים, אנו מקשטים את הגוף שלנו מבפנים, אנחנו יכולים לצחוק על עצמנו.
אנחנו לומדים לאהוב את הזיעה שלנו, מגלים את התשוקה שלנו לתנועה ומתחברים למאמץ, אנחנו מגלים את החיתיות שבתוכנו כמו גם את עוצמתו של הדמיון.
אנחנו לומדים להעריך לשון-המעטה והגזמה, אנחנו מגלים את ההבדל בין הנאה ועונג ומשתמשים בשניהם כדי להגן על עצמנו מפני פציעות וכאבים, אנחנו לומדים להפעיל את הכוח שלנו באופן יעיל ולומדים להשתמש גם במקורות כוח "אחרים". אנחנו נעשים מעודנים יותר ומכירים בחשיבות של זרימת אנרגיה ומידע לכל הכיוונים בגוף שלנו
אנחנו מגלים את היתרון שבבשר הרך ובכפות ידיים רגישות, אנחנו לומדים להתחבר אל הגרוב גם כשאין מוסיקה.
אנחנו הופכים מודעים יותר לאנשים שסביבנו, ומבינים שאנחנו לא במרכז. לעולם לא נסתכל על עצמנו במראה. אין מראות. אנחנו נעשים ערניים יותר לדמות שלנו, אנחנו מתחברים לתחושת ה"אין סוף של אפשרויות"...
אנחנו חוקרים תנועה רבת ממדים, נהנים מתחושת השריפה בשרירים שלנו, אנחנו ערוכים להתפרצות, אנחנו מודעים לחומרים מהם אנחנו עשויים, ערים לכוח המתפרץ ולפעמים משתמשים בו.
אוהד נהרין, מרץ 2008






































