לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

השראה

פסטיבל אישה חולון 2012 - שלי אללוף מחול.חיים - דרך גוף
פסטיבל אישה חולון 2012 - שלי אללוף מחול.חיים - דרך גוף


רצף התנועות, גמר אותי. זה לא שינה מי ומה אני, איך אני מרגישה היום, הייתי מחויבת לנוע ברצף הכתוב. להרים, לערבב, ללפף, לשלוף, לטפוח, לשפשף, לקשור, לנענע

לאחר שילדתי, מצאתי את עצמי עושה שוב ושוב את אותן תנועות כתובות מראש. במצבי מצוקה, יכולתי לצוף מעל הסיטואציה ולהתבונן בה כתמונה. ראיתי רצף של תנועות. לעיתים הייתי מרגישה לכודה בתוך כוריאוגרפיה שמישהו אחר כתב בשבילי.

לעיתים ביצעתי את הכוריאוגרפיה מתוך שמחה ואהבה. ורב הזמן התגעגעתי לאלתר. לנוע מתוך חופש, להתחייב אך ורק לרגע עצמו, לעוף ללא מועד חזרה. ולהתרסק בלי שזה משפיע על יצורים חסרי אונים שחיים תחת כנפך, ניזונים מגופך, ונעים אתך לכל מקום. לאחר שנים שבהן גופי היה כלי למחול הוא הפך כלי שרת לתינוקות.

הוא לא הפסיק לנוע, גם כשכל הנורות אותתו על קריסת מערכות. כשהיה יום שבו התנועות נעשו מתוך מקצב טוב וזרימה נכונה, אז בסיומו, יושבת עם כוס יין, הרגשתי סיפוק. לשתי דקות. אז ביצעת את המוטל עלייך, נעת נכון בתוך הכוריאוגרפיה היום, אבל מה אתך? רקדת? עפת? הסתובבתי עם עדת שאלות קבועה על חופש, בחירה, מהות.

בחנתי מושגים כגון: קואורדינציה, רמת ביצוע, חיבור רגשי, שימור וחלוקת אנרגיה, רפטטיביות, הרמוניה וזרימה. היה לי חזיון שהייתי מעלה בדמיוני ונתלית בו, מקרינה אותו ללא הפסק בראשי. בחזיון, אני נכנסת אל סטודיו ריק, נשכבת על הרצפה, נושמת עמוק ונאנחת. זהו. פשוט כמו לפתוח ברז, ורחוק כמו נווה מים לגווע במדבר. באותה המידה שרציתי להגיע לשם, גם פחדתי. חששתי שכשזה יקרה, הדבר הבא שיבוא לאחר האנחה, הוא בכי שלא יפסיק לעולם. נבהלתי מהאפשרות שלא אמצא את הדרך חזרה לרקוד. פחדתי שאסחף למקום המוכר של היוצרת, מכונסת, מרוכזת בעצמה, לא מאוזנת, מקום א-אימהי לחלוטין.

הייתי מבועתת מהאפשרות שבמשך שארית חיי רק אלמד אחרות איך לעשות את זה. ידעתי בכל רגע, ידיעה שלמה וברורה, שהתינוקות, האנשים האלו שאני מגדלת, הם היצירה הכי חשובה שאקח בה חלק, אי פעם, ללא שום ספק. אבל זה לא הספיק. רצף התנועות, גמר אותי. זה לא שינה מי ומה אני, איך אני מרגישה היום, הייתי מחויבת לנוע ברצף הכתוב. להרים, לערבב, לנדנד, ללפף, להחליף, לשלוף, לטפוח, לנקות, לקשור, לנענע... רציתי לעשות תנועות אחרות.

בעבודה זו, אני בוחנת את רצף התנועות הזה, במשפטי תנועה שחוזרים על עצמם. בכל פעם אני מגיעה אל הרצף במצב רגשי שונה, נעה בתוכו עם איכות אחרת.

בין הכתוב למאולתר מתרחש דיאלוג על הבמה, מושגים נבחנים, שאלות עולות, ושאלה אחת במיוחד שלא מרפה:
אולי, כפי שאפשר, לאלתר ולהיות כלואה אז ניתן לבצע את הרצף ולהיות חופשיה?

שלי אללוף במקום שממנו אני באה כשאישה נכנסת אל המעגל לרקוד היא מספרת. בתנועות קטנות, מושאלות מהחיים עצמם, מעבירה חוויה, משתפת ברגע, חולקת. הנשים מקיפות אותה, מגיבות ומהנהנות. הסיפור מוכר לכולן וכל אישה, בזמנה, נכנסת למעגל ורוקדת אותו, קצת אחרת.

כל הרשימות של שלי אללוף מחול.חיים:

מחול.חיים. קורות חיים

מחול.חיים. קורות חיים

כן, יש לי כאלה קורות חיים, מסודרים לפי שנים, רציניים ומרשימים. ועכשיו רוצה לחלוק אתכם את קורות החיים המקצועיים שלי, כפי שהיו צריכים להיות מוגשים.» מאת שלי אללוף

מחול.חיים. קורות חיים

מחול.חיים. קורות חיים

» מאת שלי אללוף

משהו יקר - גלגוליו של ריקוד

משהו יקר - גלגוליו של רי

התמסרתי לריקוד, כפי שלא קרה עם דבר בחיי. הייתי שבויה שלו, הוא אילף אותי, גידל אותי, הקנה לי ערכים והוציא אותי מאשפתות.» מאת שלי אללוף

שיר אהבה - על תהליכי יצירה וחברים נוספים

שיר אהבה - על תהליכי יצי

הרקדנית התעייפה, עדייו לא חזרה לכושר. התחננה לעוד 10 ד` הפסקה. עוד סיגריה. עוד קצת זמן,מה רגע,אני אחרי לידה, אי אפשר להתחשב? כולנו נשים פה,לא? קצת הבנה,באמת...» מאת שלי אללוף

כל פעם מחדש

כל פעם מחדש

ללמד, זה זכות גדולה וזה אהבתי, תשוקתי וייעודי. יש כל כך הרבה רגעים מרגשים במהלך השיעורים, והחוויה כל כך חזקה שאני מוצאת עצמי, נפעמת ומודה על הזכות, תוך כדי.» מאת שלי אללוף

כל פעם מחדש

כל פעם מחדש

» מאת שלי אללוף

בואי

בואי

גם אם הפעם היחידה שבאמת רקדת הייתה בחלומך, גם עם מילים כמו העצמה ומעגל נשים מעוררים בך ציניות בואי, פשוט בואי » מאת שלי אללוף

בואי

בואי

» מאת שלי אללוף

רואה קצב

רואה קצב

רק רציתי שתדעו... שגם אני. ואני גם רואה אתכן. ושומעת קצב בכל זה. ורואה תנועה. וזה, הריקוד שלנו. שלנו. אז לחייים. » מאת שלי אללוף

רואה קצב

רואה קצב

» מאת שלי אללוף

אדום. בזמן הזה

אדום. בזמן הזה

ואז ההכרה מגיעה: עברתי לצד האפל של הירח.כל כך מהר עבר. איך הזמן רץ. השמש חלפה והשאירה אותי לבד.חשכה יורדת ומחול השדים מתחיל.» מאת שלי אללוף

אדום. בזמן הזה

אדום. בזמן הזה

» מאת שלי אללוף

שתפו חברים