לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

המושכת בחוטים או המחול המחלים



כשמכרה אחת הזמינה אותי לבוא איתה לרקוד "ריקודי בטן" – פרצתי בבכי...

שקלתי אז יותר מ-130 קילו... כבדה ומסורבלת, לבושה ב"אוהלים" חסרי צורה, עם תחושה ברורה שהחיים כבר הרחק מאחוריי (ואני בת 40), ושעברתי את נקודת האל-חזור...
המילים שלה "בואי לרקוד" היו כלחיצה קטנה, שפותחת את התיבה המנגנת – זו שכשהיא נפתחת, שומעים צלילי "גלין... גלין..." עדינים, ובובת-רקדנית עומדת בחן ומסתובבת לה במרכז...
הרקדנית הזאת נחקקה בזכרוני כקול קורא שקרא לי לשוב ולאסוף את חוטי חיי שהתפזרו לכל עבר, לאחוז בהם, ולהניע את חיי – תרתי משמע – מעתה ואילך...
אבל עדיין, התביישתי ללכת לרקוד.

עד היום אינני יודעת מהו הדבר ששיבש כך את חיי... אולי השינויים והתמורות במצב הכלכלי, אולי דיכאון שלאחר-לידה בעקבות הולדתו של בני השלישי, אולי ואולי...
אני רק יודעת שאיבדתי כל שליטה על חיי, וכל התסכולים, הייאוש והקושי התנקזו היישר לאכילה רגשית פרועה וחסרת מעצורים, שבעקבותיה פיתחתי מבלי משים הפרעות אכילה. אלה מסרבות להיפרד ממני עד עצם היום הזה, והן מלוות אותי כמו מפלצת חבויה שמזנקת מרבצה שוב ושוב לשבש את חיי...
אבל היום, ומזה 15 שנים – אני יכולה לה למפלצת המאיימת הזאת, ואני מנצחת אותה באמצעות הריקוד, אותו אני מכנה "המחול המחלים"...
60 קילו הורדתי ב"מסע ההחלמה" המופלא שלי שהחל בשנת 2000.
התחלתי בהליכות סביב המושב שלי ובנופיה הקסומים של רמת הגולן, ובהמשך הוספתי גם פעילות ספורטיבית אחרת – אבל רק בבית, מול הטלוויזיה, שמא יראו אותי ויצחקו עליי...
הבנתי שכל מה שעליי לעשות הוא לנוע... לנוע...

לא העזתי לקנות בגדים חדשים, לא רציתי שידעו, שמא אכשל, והמבוכה והבושה יהיו גדולות שבעתיים...
שלושת הבנים שלי ובן-זוגי ליוו אותי באהבה, והעניקו לי תמיכה שלא תסולא בפז. לימים – הם אלה שיגרמו לכך שאהפוך את המהפך והריקוד לקריירה ענפה ומצליחה...

ויום אחד העזתי ללכת לרקוד.
עליתי על המאזניים וראיתי ש"שברתי" את המספר התלת-ספרתי של משקלי, ושאני שוקלת כעת פחות מ-100 קילו... התקשרתי לאותה מכרה שהציעה לי לרקוד ריקודי בטן וביקשתי ממנה שתיקח אותי. והיא לקחה... הגעתי לאולם תיאטרון קטן, שבו התכנסו נשים רבות, בכל הממדים, בכל הצורות ובכל הצבעים... והן נדמו לי יפות כל כך... מאושרות, נעות ורוקדות בחן ובחסד... מפתלות את גופן הנשי בתנועה אורגנית עגולה ורכה, בחושניות מעודנת וברכות אינסופית, מרטיטות את מיתרי ליבן לצלילי מוסיקה ערבית ומוסיקת עולם אוריינטלית... ואני, כמו מובלת בחוטי קסם סמויים, רוקדת איתן את הריקוד של חיי... ריקוד מלא מחילה על מה שהיה, מה שהווה ומה שעוד יהיה...

והשאר היסטוריה...? לא ממש. כי אז אפשר היה לגנוז את הסיפור הזה ולהותירו מאחור...
הסיפור הזה חי, נושם ובועט (או רוקד, יש לומר...) מדי יום ביומו כבר 15 שנה. כמה שהמילים הללו דומות: מחול, מחילה, החלמה... ועבורי הן קשורות קשר הדוק זו לזו, ושזורות זו בזו.
היום אני מרגישה כ"נושאת בשורה"! בשורה לכל הנשים – שלעולם אין זה מאוחר לקום כעוף החול ולשאת כנף... להגשים ולממש גם כשהכול נדמה כאבוד וחסר סיכוי! לעולם אין זה מאוחר לקום ולהתחיל...
והבשורה הנפלאה הזאת נכונה ושרירה וקיימת בדיוק במחול המזרחי, בריקודי הבטן! שפת התנועה הזאת יפה וטובה לכל אישה באשר היא אישה, משום שהתנועות שלה הן "אורגניות" לגוף האישה! איננו צריכות להיות בלרינות... איננו צריכות להיות "דקיקות" או סו קולד "חטובות"... גם אני עגלגלה למדי, וכבר אינני "צעירה וקלה כנוצה"...
הריקוד הזה מטיב איתי כל כך... הוא מפנק אותי... מדי יום הוא מזכיר לי שאני אישה, שאני אישה יפה וחושנית, שאני מוכשרת, שאני אהובה, שאני יכולה... מעודד אותי להעז, להרחיב שוב ועוד את הגבולות... הריקוד הזה הוא העוגן של חיי, גלגל ההצלה שלי, שומר נפשי וגופי... הוא המזור והמרפא לכל מכאוביי,
והוא זה שמסייע לי להחזיק היטב את חוטי חיי ולמשוך בהם כרצוני...

"...חוטיי התדקקו כנימים סמויים
נעשו מיתרים עליהם פורט הגעגוע שלי בתוך גופי-אני
הם מתפתלים בעגול רך ואינסופי
מרעידים בי ענבלים ופעמוני רוח
מטפסים ועולים במפלסי גופי, מציירים תלמים
בגן החדש-נושן שלי.
חוטיי ארוכים ורכים
עוטפים אותי כמו הייתי תינוקת שלי
מלטפים אותי בחמלה
מערסלים את בטני וירכיי ואת הגעגוע המפעפע בתוכם.
גופי כותב באלף-בֶּת חדש ומפותל
את סלסוליה של אום כלת`ום,
מצייר במכחוליו את רטטי העוד והמוואל של פריד אל אטרש..."
❀≻✿≻❀
מתוך הצגת התיאטרון - "המושכת בחוטים" - סיפור אישי על ריק ועל עודף, ועל כוחו המרפא של הריקוד
יוצרת- שוש פרידמן - במוי וייעוץ אומנותי - יעל ארליך מורג, מיכאל קוינט ואפרת הדני
ההצגה עלתה בפסטיבל עכו 2010, בבית 9 – במכללת הגליל המערבי, בפסטיבל אילת למחול מזרחי ב-2012, בתיאטרון מראה בקרית שמונה ובמועצה האזורית אילונה ביום האישה הבינ"ל.

●▬▬▬▬▬ஜ♔۞♔ஜ▬▬▬▬▬●

שוש פרידמן קורס הכשרת מדריכות מחול מזרחי - ריקודי בטן בצפון: שוש פרידמן וביה"ס למדריכים של מכללת אוהלו. הקורס בן 300 שעות ללימודי תעודה, עם מיטב המורות, הרקדניות והמרצים בארץ, בתכנית לימודים עשירה ומגוונת שאין שני לה.

כל הרשימות של מכללת אוהלו ושוש פרידמן:

כלי נגינה במוסיקה הערבית

כלי נגינה במוסיקה הערבית

המוסיקה יכולה להתקיים ללא המחול. המחול אינו יכול להתקיים ללא המוסיקה;הוא ניזון ממנה, מתעורר וקם לתחייה איתה, קשור אליה בעבותות בל-יינתקו ובדואט שהופך לשלם אחד» מאת שוש פרידמן

כלי נגינה במוסיקה הערבית

כלי נגינה במוסיקה הערבית

» מאת שוש פרידמן

מקצבים במוסיקה הערבית - מקצב "מקסום" maqsuum 4/4

מקצבים במוסיקה הערבית -

המקסום - משמע "חצוי לשניים" - הוא למעשה קבוצה של מקצבים במשקל 4/4. זהו מקצב רווח ביותר, ומשמש כבסיס למקצבים רבים במוסיקה הערבית בז`אנרים ובסגנונות רבים.» מאת שוש פרידמן

כל הפעילויות של מכללת אוהלו ושוש פרידמן:

אוריינטל דאנס בצפון - כנס מחולות בכרמיאל

אוריינטל דאנס בצפון 12.7

✿❀ אוריינטל דאנס בצפון ❀✿ כנס מחולות אתני-מזרחי וריקודי בטן. יום עתיר סדנאות והופעות עם מיטב המורות המובילות בארץ בהפקת שוש פרידמן ומכללת אוהלו ✿ סדנאות, בזאר, מופע ופינוקים ומנעמי בטן!» עם שוש פרידמן ומכללת אוהלו

חמישי
אוריינטל דאנס בצפון - כנס מחולות בכרמיאל

אוריינטל דאנס בצפון 12.7

עם: שוש פרידמן ומכללת אוהלו

מתי: חמישי  | 09:00

שתפו חברים