לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

לצלצל בפעמון - אודות הכסא והגלגל

ישיבה נוחה - צפריר יצחק - דרך גוף
ישיבה נוחה - צפריר יצחק - דרך גוף


בימי השבט הרחוקים נהוג היה שכל מי מאנשיו שיש לו דבר דחוף להודיעו לאחרים היה מכה בגונג התלוי במרכזו של מעגל הבקתות. לפי דחיפות המקצב ידעו בני השבט כיצד לנהוג.

בימי השבט הרחוקים נהוג היה שכל מי מאנשיו שיש לו דבר דחוף להודיעו לאחרים היה מכה בגונג התלוי במרכזו של מעגל הבקתות. לפי דחיפות המקצב ידעו בני השבט אם יוכלו לסיים את עינייניהם בנחת ולהאסף למפגש, או שומה עליהם לנטוש הכל ולפרוץ החוצה על נשקם וציודם, נכונים להגן על צאצאיהם, רכושם וחייהם.

ספר היציבה מבקש לצלצל בפעמון השבט, ומקצבו נוטה לדחיפות ואזעקה.
ספר היציבה מבקש להביא הודעה דחופה לכל אדם, אך גם לחברה כולה, לראשונה השבט שלי, החברה הישראלית, והלאה לשבט הגדול יותר, של המין כולו.

חלפו רק מעט יותר ממאה וחמשים שנה מאז נוסדה כתת הלימודים הראשונה ועוגנה בחוקת ארה"ב, בית הספר הציבורי הפך לחלק מחייו של כל אזרח בעולם המתועש, וחוק חינוך חובה הפך לחלק מהתשתית של החברה המערבית.

חלפו רק מעט יותר ממאתיים שנה מאז הונעו לראשונה גלגלי המהפכה התעשייתית,ויש אומרים כי מאתיים השנה האחרונות הן המסוכנות ביותר לקיומו של המין האנושי וכדור הארץ כולו. יתר על כן,וגם זה בשל הצלחתו של בית הספר הציבורי, המודעות האנושית ביצעה קפיצת דרך עצומה , מאז הוכנס הטלפון לשימוש נרחב והאינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מחייהם של מיליארדים.

היה זה פרויד אשר לימד את האדם המערבי לאמור את המילה תת מודע. המלה מגדירה את המחשבה, ולראשונה החל האדם לראות במהותו העצמית חציון בין הידוע לנו על עצמנו והבלתי ידוע, במובן של הכרת המושג כחלק בלתי נפרד מחיינו והתנהגותנו.

חז"ל, חכמי העיבריים הקדמוניים אמרו זאת פשוט יותר: "טול קורה מבין עינך" : משמע מהו הדבר שאדם מביט בו, גדול כקורה המכוונת לראשך ואינך רואה אותו, כלומר לא מבין מה אתה רואה, מדחיק, משקר לעצמך באופן כה מוחלט עד כי אף אינך אומר לעצמך שהוא קיים. זאת היא הקורה. בין עיניך- משמע כה קרוב עד כי אתה רגיל להציץ בעולם מלמעלה לו, מתחת לו ומצדדיו, עיוור לכל מה שנמצא נוכך, והקורה מסתירה את הדבר שאולי גורם לך יותר מכל מכאובי גוף ונפש וידיעתו היא התשובה לכל חולייך.

ספר היציבה מבקש לבסס ראייה חדשה של החברה ועצמנו כפרטים בחברה, וגם לצלצל בפעמון השבט ולאמר :אם לא נבין שהמילה יציבה היא הקורה שבין עיננו, מילה שכמעט ואינה נמצאת בשימוש והיא קשה לשימוש אולי מפני שקודם לכל היא בגוף סביל, וטבעו של האדם שככל שמדובר בשרידה לחשוב בגוף פעיל, לא נוכל להגיע בשום רובד של חיינו לתוצאה אליה שואף המין האנושי משחר קיומו-להגיע ל `יציבות`. בעולם המתועש, כמו בבורסות העולם,וכמו אצל כל אדם, יציבות משמעה שלום.
כל זמן שלא נבין את המלה, ואת חשיבותה עבור התפקוד האנושי, ולא יבוא תיקון שמקורו בהבנה, נניח לתת מודע לנהל את חיינו, במשמעות של הדחקה והכחשה מוחלטת.

טיבעו של האדם מאז ומתמיד לחבב את הגלגל על פני הכסא. אלא שבהיסטוריה האנושית הופיעו הגלגל והכסא בסמיכות זמנים זה לזה. על פי תולדות האומנות, הופיעו הכסא והגלגל לראשונה בתגליפי מצריים העתיקה. ואכן, מצריים העתיקה היא ערש הטכנולוגיה, כי טכנולוגיה, לפחות כפי שהיא עומדת במבחן התוצאה של בניית פרמידות, הגלגל הכרחי לה כמו כסאו של השליט המתאם ומוליך את ארצו למהפכה טכנולוגית-כלכלית, מנציח זאת בבניית פרמידה, ושמירת זכות הישיבה בכסא למעמד השליט.

כסא, לפחות כמו זה שמתואר בציורי מצריים, דל חומר וגבוה, בעל כושר נשיאה של משקל פרעה על תכשיטיו ועדייו, בנייתו מצריכה ידע, כלים, בית מלאכה ושיטה: טכנולוגיה.

הגלגל, שהוא אבן היסוד של המהפכה התעשייתית, לקח את ליבו של האדם דרך המכונית המהירה או ה`טור דה פראנס`, ועצם חזותו כלוגו-סמל הפונה אל הצייד שבתת המודע, הטורף שבתנועה מתמדת, זיכרון של נצחיות ומחזוריות עונות השנה. לגלגל יש משמעות רבה בחיי האדם המודרני של המאה העשרים-עשרים ואחת, אך לא פחות או יותר מזו של האדם הקדמון.

הכסא הוא המאפשר כל אלו, כי טכנולוגיה ותעוש אינם אפשריים ללא ראשוניות הכסא ובלעדיותו כעמדת למידה, עבודה ושליטה.

הכסא, צעד אחד נוסף ופיתוח טכנולוגי של הקשת הדו כנפית מהר הנגב, הוא המאפשר למיליאדי בני אנוש להתחיל את חייהם בישיבה בבית הספר הציבורי לאורך שנות ההתבגרות, ובשנים שלאחר מכן של ישיבה מול מכונות, מחשבים, בתאי ההיגוי של מטוסים ומכוניות, בתאי הבקרה של מפעלי ענק וכורים גרעיניים, ועדיין אין לו לאדם כלים מדעיים או ספרים הדנים בשאלה שדומה שנבצר ממנו לשאול: האם הכסא משפיע על גופו ורוחו של האדם? באיזה אופן?מדוע כה מרובים הם המחקרים על יחסו של האדם לגלגל, אך לא קיימים באשר לכסא?

ומדוע אין לנו כלים ויכולת לשאול שאלות אלו ?
התשובה לשאלה האחרונה הנה דווקא ברורה וקלה להשגה : ישיבה על כסא היא הרגל.
והרי ידוע לנו על טבעם של הרגלים : ככל שהם משתקעים בנו, כן אנו נוטים לראות את עצמנו כחלק מהם, ואנו מאבדים את כושר השיפוט באשר לטבעם של הרגלים אלה יהיו אשר יהיו, חיוביים או שליליים, או את היכולת לזהותם ולהתייחס אליהם.

הכסא ועצם הישיבה בכסא הם פרי מחשבת האדם. מושגים מלאכותיים עבור הטבע של גוף האדם. עצם השהייה בתנוחת ישיבה בגובה קבוע ולאורך זמן רב ללא תנועה במרחב הינו מצב פסיכופיזי זר לו לאדם ואף מנוגד לטבעו הביולוגי.

ככל שהישיבה בכסא ,או במושב המכונית והמטוס הנה חלק בלתי נפרד מחיינו, אין זה אומר שגופנו ונפשנו הסתגלו לכך. ייתר על כן, בעידן של ראיית הגוף והנפש כמהות אחת, שימוש שכיח במלה מודעות, ראיית העצמי כמכלול של תחושה, רגש, שכל וידע, כעולם העומד בפני עצמו, אי המחשבה על מה הכסא עושה לי , עד כמה אני יכול כמי שגדל בכסא לפסוק ולאמר `זה טבעי` ו`זה לא טבעי` ,אי היכולת אצל אנשים, חברה ומין שלם להתייחס לענין הישיבה בכסא כגורם מהותי בכל מרכיבי החיים העכשווים.

כל השאלות שאינן נשאלות בנושא היציבה והישיבה בכסא הנן בבחינת בור שחור במודעות האנושית: אי של תת מוד ע הנלחם על המשך קיומו כאי של תת מודע. כלומר: הכחשה מוחלטת , הדחקה, והיות האדם המערבי-תעשייתי באשר הוא נפעל ונשלט על ידי גורם שהוא לא מודע לו, זה הוא העבד השלם. חיים של אלימות, חוסר סיפוק ורצייה מתמדת בדבר כלשהוא שאינו ברור לנו זולת עצם הרצייה והשקיקה-זאת היא מנת חלקו של העבד השלם.

ספר היציבה מבקש לצלצל בפעמון השבט ולאמר :השינויים שחלו ביציבתו בגופו ובנפשו של האדם התעשייתי-עירוני מאז ראשית המהפכה התעשייתית במערב הנם כה גדולים וכבירים, עד כי נוצרו דורות של בני אנוש אשר רמת המודעות העצמית שלהם, תפקודם ובריאותם נמצאים במהלך של התדרדרות מתמדת, וכפי שמדענים מתחום האקולוגיה נוטים לראות את השמדת כדור הארץ אפשרית כתוצאה של מעשי ידי אדם, הרי שגם מדעני וחוקרי היציבה באשר הם אם ישנם כאלה עשויים לראות את השינויים היציבתיים שחלו בגופו של האדם עצמו כשואה בהתרחשותה.

שינויים חריפים בהרגלי היציבה ממשיכים להתרחש בכל מקום שבו הכפר הגלובאלי הופך יושבי קרקע בתרבותם ונוהגיהם לבעלי מקצוע טכנולוגי הדורש שעות ישיבה ארוכות מתמיד בכסא העבודה, שינויי הרגלים אצל מיליארדים של פרטים המיתרגמים לשינויים בגוף ובנפש, ללא מודעות, ללא בקרה,ללא אמצעי שיקום.

עקמת של עמוד השדרה ושינויים מבניים בשלד ובעצבים הנה המחלה הנפוצה ביותר בחברת האדם התעשייתי-טכנולוגי. עקמת זו היא גם מנת חלקו הצפוייה של בן המזרח המשתלב בעולם המתועש.

לקוייות יציבה המושרשות בחינוך הציבורי מתקבעות כעקמת לאורך דורות של שימוש עצמי לא נכון, יש להן פרי באושים של תוצאות נפשיות ואורחות חשיבה ההולכות ומתרחקות מן השכל הישר. מופע הזעם המחזורי, אלימות,מועדות לתאונות ולקויות פריון,
כל אלה הנם מנת חלקו של בן המאה עשרים ואחת.

יותר מכל יהפוך הטרור האישי לחרב המתהפכת של המין האנושי. הסיבה לכך ברורה : בכל מפגש אנושי מתקיים מופע יציבתי של דחף התקיפה/בריחה /השהייה. ככל שהיציבה יותר לקויה, כך היא מקיימת קיבעון של מופע תקיפה/בריחה, ופחות ופחות מסוגלת לקיים מופע של השהייה, איזון בין שני הדחפים. היות אדם אחד או חברה שלמה במופע יציבתי של תקיפה/בריחה כהרגל שכיח, גם אם הוא מאוד מעודן ומסווה, הופך את אותו אדם או חברה לתוקפן/קורבן, ומטילה אותו-אותם לתוך זרם התרחשויות אלים וחסר מוצא.

מאסות אנושיות של צפיפות אוכלוסין עירונית-תעשייתית המורכבת מפרטים בעלי לקויות יציבה דומות שעוצבו בבית הספר הציבורי, אך בעלי אגו מפותח והשכלה,עם מטען רוחני של עדתיות,לאומנות,דתיות-כל אלה הנם מתכון לשואה אנושית : טרור אישי מובנה ביחסי המשפחה, טרור מובנה ביחסי אזרח-מדינה, מעסיק-מועסק, והלאה בכל רובד של חיי היום יום.

המשאב של הטרור הוא מופע הזעם המחזורי. זה המופיע אצל נשים לאחר לידה ראשונה אחת ל5-7 ימים אם האשה הנה בעלת השכלה ציבורית מלאה (בגרות) מדור שני , ודור שלישי בחברה של קיבוץ גלויות טכנולוגי, והוא תסמין של עקמת ועודף מתח שרירי, או מופע הזעם המחזורי של גברים, שהוא מורכב הרבה יותר בתיזמונו, מופע הזעם אצל ילדים ונערים, שהוא תוצאה מיידית לתנועה מתוסכלת וכפייה לשבת המנוגדת לטבע במהלכו, והלאה מזה בכל שלבי החיים ואצל כל פרט .

תקווה היא כורח קיומי. שינוי והיפוך כיוון אפשריים רק אם המודעות האנושית תבצע קפיצת דרך נוספת, אשר תחייב כל מדינה דמוקרטית-מתועשת לחוקק חוק יציבה ממלכתי שיחייב אותה ללמד הכיצד לעשות נכון את מה שהיא כופה על כל אזרח : לשבת בכסא באופן סדיר החל מגיל רך. שיקום , מחקר ופרסום נתוני אמת על מימדי העקמת בחברה יאפשר לחברת האדם המתועשת להתייחס באופן מושכל לנושא היציבה ולמצוא פתרון עבור מרבית תחלואיה , פתרון אותו ידעו כבר חכמי קדם : "אדם צריך להיות קרוב אצל עצמו".

כסא ברכיים ארגונומי >

צפריר יצחק מורה לשיטת אלכסנדר, מדריך ופרפורמר טאי צ`י. יוזם ומקדם חקיקת חוק חינוך יציבה: לימוד נוהל ישיבה נכונה וקימה מכסא כעמדת עבודה לכל תלמיד ונהג בישראל.
ריי הונדה - מוזיקאי נודד מיפאן

כל המאמרים של צפריר יצחק:

יציבה עברית

יציבה עברית

עברית שפה קשה, והמילה יציבה היא הקשה שבמלותיה. ממעטים להשתמש בה, לעומת המילה יציבות. "הנה קמה אלומתי וגם נצבה" סיפר יוסף את חלומו לאחיו, והללו זרקו אותו לבור.» מאת צפריר יצחק

יציבה עברית

יציבה עברית

» מאת צפריר יצחק

פנייה להורים בנושא יציבה

פנייה להורים בנושא יציבה

מהי היציבה השכיחה ביותר בבית הספר? מה תלמידים עושים הכי הרבה? לומדים? קוראים? מקשיבים? לא. הם יושבים.» מאת צפריר יצחק

פנייה להורים בנושא יציבה

פנייה להורים בנושא יציבה

» מאת צפריר יצחק

שיתוף חברים
עם : צפריר יצחק