לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

מבעד למסך ההשלכות נפגשות העיניים

מאת: שי גיל


מתוך המאמר: כל מטופל עמו אני נפגש, הוא הזמנה ללכת לאיבוד ביער לא נודע, לפגוש באין ספור השתקפויות הדדיות ולמצוא מחדש את "הדרך".

מבעד למסך ההשלכות נפגשות העיניים

המאמר פורסם לראשונה בכתב העת האקדמי של ביה"ס לטיפול באמצעות אומנויות אונ` חיפה,יוני 2012, כרך 2 גליון 1

מאת: שי גיל (M.A), מטפל בתנועה והבעה, פסיכותרפיסט בגישה יונגיאנית, מגשר משפחתי.


פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר,
קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי...
וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר
מִשְׁבַּר הָאֹשֶׁר וְהַדְּוָי.
אַף סֶכֶר שִׁכְחָה – בָּנִיתִי לִי מָגֵן –
הִנֵּה הָיָה כְּלֹא הָיָה.
וְעַל בִּרְכַּי אֶכְרַע עַל שְׂפַת אֲגַם סוֹאֵן
לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ לִרְוָיָה!
רחל, תל-אביב, 13.4.25

אתם יושבים מול מטופל המספר על חרדותיו ובהמשך, מנחים אותו בעדינות ללכת בדמיונו למקום רגוע ושקט, לחוש את מעטפת הגוף ולהרפות איבר אחר איבר, למצוא מקום בטוח בגופו ומשם להתבונן מחדש בחרדה. בעודכם מתבוננים במטופל, חשים בניגונם הצלול והשקט של המילים המגיחות מחלל הפה שלכם למרחב המשותף, אתם שמים לב שברגעי הדממה שבין המילים והנשימות, שלו-שלכם, מתגנבות בהיסח הדעת חרדות המוכרות לכן. אותן חרדות נושנות-חדשות, שגם תרגילי הרפיה, דמיון מודרך ואנליזה שעברתם אתם, לא יכלו להן.

בעודכם מדריכים הורים, כיצד להתמודד עם ילד בן 9 שמסרב להתקלח, או להכין שעורי בית, מפציעים בתודעתכם מחשבות על ילדכם ולרגע נדרכים שרירי הגוף כשתמונות וצלילים של הויכוח היומי מהבוקר וזה הממתין לכם בבית בערב, משתרגים בתיאורי ההורים היושבים מולכם את הצעקות והריבים האין סופיים. אתם עדים לגאות גל האגרסיה המפעפע בגופכם, מנסים לייצב את סירת הקשב, מודעים לחוסר האונים אל מול הויטליות, העקשנות והצדקנות חסרת הפשרות של הילד האהוב הממתין לכם בבית, בעודכם מישירים מבט חומל אל עיניהם המותשות והכואבות של ההורים המבקשים מכם סיוע.

העברה נגדית, מזמינה אותנו להפנות את הקשב פנימה, לבדוק ולעבד את התכנים שעולים, למעננו כמו גם למען המטופל, נאמנים מחד למסקנתו של פרויד (1910) "כל פסיכואנליטיקאי מרחיק לכת רק עד לנקודה שתסביכיו וההתנגדויות שלו מתירים לו" (עמ` 75), ומאידך גם למסקנותיהם של זרמים מאוחרים יותר בפסיכואנליזה, שהבחינו שהעברה נגדית אינה רק בבחינת מגבלה או מכשול פנימי שעל המטפל להסיר מעליו, אלא היא עצמה מועילה ומשמעותית כמקור מרכזי לתובנותיו של המטפל, להבנת מציאותו הנפשית של המטופל ולהפרייתו של התהליך הטיפולי בכללותו (ירום, 2011).

כאשר פגש פרויד בתשוקתו המינית הגואה, בעודו ממשש ובודק את ירכיה ואחוריה של אמי פון נ., הוא נבהל מעוצמת ההעברה הנגדית ובוחר בהמשך להתיישב מאחורי מטופליו ולא לפגוש דרך זגוגית מבטם את עצמו, על תשוקותיו וחרדותיו. מאז ימיו של פרויד הצעיר (המשלב בתחילת דרכו, מגע פיזי והשאה היפנוטית בטיפוליו) ועם התפתחותה של הפסיכותרפיה, הוגמשו כללי ההימנעות וההינזרות שהנחו דורות של אנליטיקאים. יחד אם זאת, בהמשך לדברים שכותב ארון (2011) "אתה יכול לשבת מאחורי הספה, אך אף פעם לא תוכל להסתתר מאחוריה" (עמ` 8), אוסיף ואומר, שגם כיום, יש מי שבעודו יושב פנים אל פנים מול המטופל, ממשיך למעשה להסתתר מאחורי הספה, חוסה תחת "פרסונת המטפל", חושש שאם תיסדק, יתגלו בקיעי הפאזל המורכב שצירף ושכלל בעמל ויזע של למידה, הכשרה, טיפול והדרכה, ומבין הבקיעים הפעורים, יגיח הסובייקט האנושי במלוא שקיפותו ופגיעותו.

כשמספר אני לילדי את סיפורו הנפלא של אנדרסן `בגדי המלך החדשים`, חש אני במצוקתו של המלך הנזקק למבטו הלא משוחד של ילד תמים, על מנת להשפיל מבט אלי מערומיו ולנגוע אולי בפעם הראשונה בחיות ובחירות הפוטנציאלית העצורה בנגעי הבשר החשוף. חכמי התלמוד עמדו על כך באומרם "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו" (תלמוד ירושלמי, מסכת נגעים, ב`, ה). ארון(2011) מוסיף וכותב בעניין זה "למטופלים הנעה חזקה להתבונן באנליטיקאים שלהם ולגשש אחר מה שמצוי מתחת לפסאדה המקצועית, ללמוד על האנליטיקאים שלהם כבני אדם, אנונימיות אף פעם אינה אפשרית עבור האנליטיקאי" (עמ` 8).

ויהיו בקרבנו מי שיבקשו להאדיר את עבודת "המטפל הפצוע" (מצוטט אצל נצר, 2011, עמ` 399), קרי, הפצעים הלא מטופלים שלנו, המפציעים מחדש באורו ובמצוקתו של המטופל, שאם נשכיל למצוא להם מזור נוכל גם להיטיב לעזור למטופל. גישה זו מתבססת על האמונה שבפנימיות הנפש, חולקים מטפל ומטופל מצוקה-נגע משותף ובאמצעות המפגש ניתנת להם ההזדמנות לחולל בו שינוי. לשם כך, נדרש המטפל לפנות תחילה פנימה ולתקן את עצמו, משם יוכל להושיט למטופל עזרה. אך בואו נודה ולא נכחש, שיש ואנו נאחזים בקרנות המזבח של "המטפל הפצוע", אך נמנעים בפועל מלהעלות קורבן, קרי, מרפלקציה עצמית כנה וחסרת פניות. וכך, בעודנו נושאים בנגעי המטופל (לעיתים בהצלחה מסוימת, יש לומר), אנו עצמנו נותרים חסוכים ושותתי סימפטומים. כמו השלמנו עם קיומם, בעודנו זונחים את כללי היסוד עליהם מושתתת הכשרתנו המקצועית, המזמנת אותנו להתבוננות פנימית כדרך חיים וככלי טיפולי ראשון במעלה. בעניין זה, יפים דבריה של הפסיכואנליטיקאית ניצה ירום (2011) המתייחסת למטפל התקוע בכותבה "לעיתים קרובות אנו נתקעים בחקירה העצמית שלנו, בידינו רפרטואר של הסברים וזיכרונות על עצמנו שאותם אנו ממחזרים במקום לחקור רגשות ותובנות באופן דינמי..., כפרקטיקה טיפולית אין סופית". וכך מתהווה לה מראית עין של ניתוח נפשי ושל ידיעה נפשית, כשתובנות ממוחזרות באות במקומן של אסוציאציות חופשיות, שעה שאנו מתיישבים בנוחות בתוך "פרסונת המטפל", בעוד הקונפליקטים והאמת הקיומית המבעבעים בלא מודע הנפשי של הדיאדה הטיפולית, מוכחשים בכל פעם מחדש.

דרור גרין (2003), ממשיל את הפסיכותרפיה באמצעות הסיפור הבא: "איש שאיבד את דרכו ביער סבוך פוגש בזקן חכם המסייע לו לחצות את היער. כאשר נפרדו דרכיהם בא האיש להודות לזקן ואומר לו: "אתה בוודאי מכיר את היער כמו את כף ידך, אינני יודע מה הייתי עושה ללא עזרתך", "מעולם לא ראיתי את היער" ענה לו החכם בקול שקט. "נולדתי עיוור, ורק מסיפוריהם של עוברי-האורח, שכמוך תעו בשבילים, למדתי להכיר את הסביבה. לעתים נדמה לי שיש ליער הזה אלף פנים, משום שכל אחד מן המטיילים מתאר אותו באופן שונה, ובכל מפגש אני מגלה אותו מחדש" "אם כך", תמה האיש, "איך הצלחת להוביל אותי מתוך היער החוצה?", "לא אני הובלתי אותך", חייך האיש העיוור. "אתה הוא זה שהוביל אותי בדרך שמעולם לא הכרתי. שמחתי לצעוד לצדך, ועתה אשוב לביתי". החכם הזקן פנה לאחור ונבלע בחשכת השיחים" (עמ` 9-10)
.
תוהה אני, מי מאיתנו מסוגל באמת להפקיד את ההובלה בידי המטופל ולצעוד עימו יחד בדרך שמעולם לא הכיר ויחד עם זאת, חש אני במשב רוח רענן העולה מהעזה מעין זו, כאשר מטפל ומטופל גם יחד, מסוגלים להשהות שיפוטים ולא לדעת, "ללא זיכרון וללא תשוקה" כדברי ביון (מצוטט אצל סימינגטון, 2000), או אז מתעורר מתרדמתו "הזקן החכם", "היודע" שבמרכז הוויית הנפש והוא מוביל את הדיאדה הטיפולית בנוכחות כולית, קשובה ומאפשרת, כזו שתמיד הייתה שם אבל אנו לא העזנו להאמין או לסמוך על קיומה.

במובן זה, כל מטופל עימו אני נפגש, הוא הזמנה ללכת לאיבוד ביער לא נודע, לפגוש באין ספור השתקפויות הדדיות ולמצוא מחדש את "הדרך" שכדברי המשורר "עודנה נפקחת לאורך", ואנו בה רק "עוברי אורח" (אלתרמן, 1938). אך אליה וקוץ בה וכגודל ההבטחה, כך עוצמת הפחד המונע מאיתנו להכיר בעיוורון המולד הטבוע "באני היודע", פחד קמאי מפני מה שאני עשוי לגלות על עצמי בעודי צועד יחד עם המטופל יד ביד, "בדרך חדשה שעדיין לא הלך בה אדם מעולם....אע"פ שהיא דרך ישנה מאוד, היא חדשה לגמרי...", (נחמן מברסלב, תרצ"ג), פחד מפני הרגע שבו אפגוש במבטו המיוסר של טנטלוס , הניצב תחת העץ במעבה היער ובבואו לגמוע ממי הברכה או לקטוף מפרי העץ, אלו מתרחקים ממנו-מאיתנו והוא ואנחנו נותרים בלפיתת הצימאון והרעב הרגשי (המילטון, 1961).לעיתים נדמה לנו או למטופלים שלנו, שאנו אמורים לדעת ולהכיר על בוריה את `מפת הנפש` ונתיביה, ואולם הסיפור כמו בא להזכיר לנו, שסודו של המטפל טמון דווקא בנכונותו לא לדעת עבור האחר וביכולת המתגלה בו משום כך להקשיב ברגישות רבה וללוות את זולתו במסעו אל תוככי יער הנפש העלומה וממנו בחזרה, יער לא נודע וארכיטיפלי, הממתין בבדידותו הפראית, לביקורינו. כל אחד ואחד והיער שלו הממתין בסבלנות אין קץ למען יבוא בשעריו ויטביע את חותמו האישי והחד פעמי.

וכך, אם כל מטופל חדש שמתדפק על דלתות הקליניקה, נולדים מחדש התקווה והאימה, ההזדמנות למפגש בין שני סובייקטים החולקים גורל אנושי משותף וטראגי, הגלום בעצם היותם בני תמותה המחפשים אחר אמיתות עצמותם, "שנינו ביחד וכל אחד לחוד”, שורר עמיחי (1955). אכן כן, כשאנו הולכים זה לצידו של זה ולצד האימה והבלבול אנו יכולים לחוש בראשיתה של גאולה ומזור לנפש הפצועה, בעודנו תרים יחד את מבוכי יער הלא מודע, שכן כדברי האנליטיקאית מארי לואיז פון פראנץ (2005), המתבוננת בתהליך הנפשי מבעד לעקרון ההדדיות שבפעולת הניגודים בנפש האדם: "אם אדם חודר אל עמקי האימה הגלומה באפלה ההרסנית של טבעו שלו, ואל משאלת המוות המקננת בו, תגיב תשוקת החיים תגובת נגד...ההיחשפות להרס והשאיפה לחיים קשורות זו לזו באורח הדוק מאוד"(עמ` 164).
עמוק בפנים, היכן שמי התהום הרוחשים והמזינים לא עומדים מלכת ולו לרגע, במחילות החשוכות של הנפש, שם, כמו באגדת ה-Fisher King (נצר, 2004), נמתין בסבלנות אין קץ לדיבור שיפתח את סוגר ליבנו לממשות נפשו הסובלת והעודפת של הזולת- המטופל, המפקיד עצמו בידינו, כמו גם לעצמנו. שם, מבעד למסך ההשלכות, נפגשות העיניים ולרגעים שהם כנצח תתגלה שפה חדשה וראשונית: "לשונות ללא מילים: הנגינה, הבכייה והשחוק...מתחילים ממקום שהמילים כלות..., מבעבעים ועולים מן התהום. הם הם עלית התהום עצמו..."(ביאליק, תשי"ד, עמ` קצ"ג), ואנו נאזין בקשב הלב, למילים מדממות, פעורות, שתוקות, מבעדן מפציע ערום ועריה הסובייקט האנושי, המפכה מתוך התוהו ובוהו הרגשי אל תוך הטמנוס (המיכל האלכימי) (נצר, 2004) הטיפולי, בעוד אנו משמשים כמיילדת רחומה המלחכת דמיה של נפש פגועה, נושאים על כפיים את עוללינו, סלע עצמותינו, רק כדי לאסוף ולהתחיל שוב, כמו סיזיפוס (המילטון,1961) בתחתית ההר, בצעד מהוסס, לא יודע, קשוב, חומל ומתפעם עם כל מטופל חדש.

ביבליוגרפיה
אלתרמן, נ.(1938). כוכבים בחוץ. תל־אביב: מחברות לספרות, תש"ה.
ארון, ל. (2011). פירוש כביטוי לסובייקטיביות של האנליטיקאי. בתוך ע. ברמן (עורך) ו י. איתן- פרסיקו (מתרגמת). פרק 4 מהספר A meeting of minds: Mutuality in psychoanalysis. שיחות, כרך כ"ו (1), 6-20.
ביאליק, ח.נ. (תשי"ד). גילוי וכיסוי בלשון. בתוך: כל כתבי ח"נ ביאליק, תל-אביב: דביר.
גרין, ד. (2003). טיפול נפשי מדריך למשתמש. צפת: ספרים.
המילטון, ע. (1961). מיתולוגיה. תל-אביב: מסדה.
ירום, נ. (2011). כיצד יכול המטפל/פסיכולוג לדעת שהוא תקוע בחקירת עצמו? (גרסה אלקטרונית). נדלה מאתר `פסיכולוגיה עברית` בחמישי בינואר 2012. http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=509
נחמן מברסלב. (תרצ"ג). השמטות מחיי מוהרן, ימי התלאות. ירושלים.
נצר, ר. (2004). מסע אל העצמי, אלכימיית הנפש–סמלים ומיתוסים. בן שמן: מודן.
סימינגטון, ג. וסימינגטון נ. (2000). החשיבה הקלינית של וילפרד ביון. תל-אביב: תולעת ספרים.
עמיחי, י. (1955). עכשיו ובימים האחרים: שירים תל-אביב : לקראת.
פון פראנץ, מ. ל. (2005). הנשי באגדות, (ד. שביט (עורך) וא. צוקרמן (מתרגם)). ר"ג: הקבוץ המאוחד
פרויד, ז. (1910). סיכוייה לעתיד של התרפיה הפסיכואנליטית. בתוך: ע. ברמן (עורך) הטיפול הפסיכואנליטי (עמ` 73-80). תל-אביב: עם עובד.

לפניות בנוגע למאמר זה: שי גיל (M.A), [email protected]

שי גיל שי גיל ( M.A ) מטפל בתנועה( מדריך), מורה לאומנויות תנועה, מגשר משפחתי ( עו"ד בהכשרתו ) ופסיכותרפיסט, עוסק בגישור משפחתי טיפולי ובטיפול רגשי: ילדים, מתבגרים ומבוגרים.
הר חלוץ -משגב, מיט"ב גליל עליון [email protected] ,052-4333757

כל הרשימות של שי גיל טיפול רגשי וגישור משפחה:

בן פסיכותרפיה לזן בודהיזם

בן פסיכותרפיה לזן בודהיז

על המפגש המורכב בן פסיכתרפיה לזן-בודהיזם:קטעים מתורגמים מתוך מאמר של קרל גוסטב יונג.» מאת שי גיל

`אל גינת אגוז ירדתי`- רשמי מסע תודעתי -גופני

`אל גינת אגוז ירדתי`- רש

מדיטציית ויפאסאנה (vipassana), אלתור בתנועה (contact improvisation) וטיפול רגשי בגישה פסיכודינמית, הן שלוש מסורות של גופי ידע התנסותי-חוויתי, שחולקות זיקה עמוקה לטיפוח קשב, ומחפשות אוטנטיות ביחסיו של אדם עם עצמו ועם זולתו.» מאת שי גיל

אל גינת אגוז ירדתי לראות`- רשמי מסע תודעתי-גופני

אל גינת אגוז ירדתי לראות

`אל גינת אגוז ירדתי לראות`, מתבונן במנעד איכויות של קשב במפגש שבין מדיטציית ויפאסנה, קונטאקט אימפרוביזציה ובזיקה למושגים ותאוריות פסיכואנליטיות.» מאת שי גיל

מבשרי אחזה

מבשרי אחזה

במאמר זה אני בוחן מנקודת מבט סובייקטיבית-חווייתית את האפשרות למפגש מחודש וחי עם הגוף בתוך שגרת התבנית התנועתית או האלתור ואת התולדות האפשריות הנובעות מכך.» מאת שי גיל

מבשרי אחזה

מבשרי אחזה

» מאת שי גיל

מראה שעל הקיר, או בין  גוף לדימוי גוף

מראה שעל הקיר, או בין ג

המאמר מתבונן בתהליך של הפצעת סובייקטיביות נפשית בזיקה לחוויות גופניות ראשוניות של טיפול והחזקה פיסיים, בשסע שנפער בין הגוף לבין דימויי הגוף ובאפשרויות לאיחויו.» מאת שי גיל

מבעד לחלון האבחון: בין אבחון לטיפול רגשי בילדים

מבעד לחלון האבחון: בין א

כמטפל רגשי הפוגש מדי יום בילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז ובהוריהם, אני מבקש להפנות את תשומת הלב למורכבות עבודת המטפל הרגשי וזיקתה לאבחון הפרעת קשב בילדים.» מאת שי גיל

פסיכותרפיה באורן של אומנויות הלחימה

פסיכותרפיה באורן של אומנ

מאמר זה מבקש לבחון את נקודות ההשקה בין אומנויות הלחימה הפנימיות שצמחו מתוך התורות הפילוסופיות של אסיה ובין התפיסות והתובנות שעליהן מתבססת הפסיכותרפיה המערבית.» מאת שי גיל

אומן הסיף ונושא כליו

אומן הסיף ונושא כליו

בכוונתי להתבונן בסיפור יפני קצר ופיוטי, המגולל את שהתרחש בין אומן סיף לנושא כליו הצעיר,תוך בחינת התהליך התוך-אישי והבין-אישי שעוברים גיבוריו.» מאת שי גיל

גישור משפחתי: בלבול השפות

גישור משפחתי: בלבול השפו

בלבול השפות" הנו מצב טבעי שנובע בעיקרו מסמיכות הזמנים שבין טלטלת הפרידה המסעירה את הנפש של כל אחד מבני הזוג, לבין הצורך לשתף פעולה ולהגיע להחלטות נכונות ומושכלות בזמן קצר על מנת להיפרד ולהתגרש» מאת שי גיל

הנסיך הגאוותן- סיפור מאת שי גיל

הנסיך הגאוותן- סיפור מאת

סיפור על מסע של צמיחה והשתלמות פנימית» מאת שי גיל

תרפיה בתנועה עם ילדים הסובלים מ- ADHD בש

תרפיה בתנועה עם ילדים הס

המאמר מציג מהי תרפיה בתנועה עם ילדים הסובלים מ- ADHD בשילוב אומנויות לחימה» מאת שי גיל

הורות ביום שלאחר הגירושין

הורות ביום שלאחר הגירושי

הרשימה מציגה קווים מנחים וטיפים חשובים לעיצוב הורות משותפת, אפקטיבית ומיטיבה לאחר הגירושין» מאת שי גיל

הדרקון מההר המעשן/ סיפור טיפולי

הדרקון מההר המעשן/ סיפור

סיפור טיפולי לילדים מאת שי גיל» מאת שי גיל

המפלצת מהחלומות ומבית הספר

המפלצת מהחלומות ומבית הס

סיפור טיפולי המדגים כיצד ניתן לסייע לילד הסובל מפחדים וחרדות» מאת שי גיל

היא רוצה להיפרד, הוא רוצה להמשיך יחד

היא רוצה להיפרד, הוא רוצ

כיצד מתמודדים עם קיומם של פערים משמעותיים בצרכיהם, בכוונותיהם ובמוכנותם של בני זוג המגיעים לגישור למטרת גירושין? בכך נעסוק ברשימה זו.» מאת שי גיל

לחזות מלך ביופיו

לחזות מלך ביופיו

במאמר זה בכוונתי לתהות על משמעות הסכנות האורבות למיסטיקן היורד אל תוככי מרכבת האל, כמו גם אל פנימיות סתרי נפשו» מאת שי גיל

לחזות מלך ביופיו

לחזות מלך ביופיו

» מאת שי גיל

על המרחב הרגשי בגישור משפחתי

על המרחב הרגשי בגישור מש

רשימה זו עוסקת במקומם של רגשות בגישור משפחתי, זאת בהחשב בכאוס,בבלבול ובטלטלה הרגשית עימה מתמודדים מרבית הזוגות המעוניינים להתגרש» מאת שי גיל

גישור משפחתי טיפולי- גשר של תקווה

גישור משפחתי טיפולי- גשר

מודל של גישור משפחתי טיפולי הנותן מענה לזוגות/ משפחות שבעיתים של קשיים ומצוקה רגשית מתקשים לתקשר ולנהל משא ומתן על מנת להגיע להסכם גירושין הוגן העונה על צרכיהם» מאת שי גיל

סיפורי מעשיות של ר` נחמן בהבט טיפולי

סיפורי מעשיות של ר` נחמן

מאמר זה ינסה לתאר כיצד המעשיות שסיפר ר` נחמן מברסלב רלבנטיות לאדם בתקופה הפוסט-מודרנית, תקופה של חיפוש משמעות ושל "אובדן נפש". ננסה להראות כיצד ר` נחמן עשה שימוש מודע וייחודי במדיום הסיפורי, באופן המעלה תכנים ארכיטיפיים מן הלא מודע אל התודעה» מאת שי גיל

בין חושך לאור בלב המאפליה: עיונים בדמותו

בין חושך לאור בלב המאפלי

ברשימה זו (שהתפרסמה בכתב העט מעגלי נפש, יוני 2010 ), אתבונן במתח הדיאלקטי השורה במעמקי האלוהות, במחול הניגודים הקוסמי הנע בין "אין ל"יש", בין אור לחושך, בכוונה לפנות בתודעתנו מקום לפן האפל והחשוך אשר בהוויית האל, כמו גם במציאות התוך נפשי» מאת שי גיל

מחולי למחול-סיפורו של הקבצן חסר הרגלים

מחולי למחול-סיפורו של הק

המעשייה שסיפר רבי נחמן מברסלב "מעשה בשבעה קבצנים" , עוסקת בתהליכי שבירה, תיקון וגאולה, המתחוללים הדדית בנפש האדם כמו גם בתוך עולם האלוהות.בתוך סיפור המסגרת אנו שומעים על מלך שמסר את מלכותו לבנו בחייו ובהמשך מתוודעים אל שני ילדים בן ובת א» מאת שי גיל

על חבלי לדה של שנה חדשה

על חבלי לדה של שנה חדשה

בתשרי נברא העולם, ועל פי קבלת האר"י, מבקש העולם לחזור לקדמות מציאותו הראשונה ( פרי עץ חיים ב, תקמה). זהו אם כן המועד שבו האדם, העולם והאלוהות גם יחד עוצרים את נשימתם, כשהם נעים ונדים בין התכלות לבין התעוררות, בין הבלעות לבין לידה והתהוות מחדש. זה» מאת שי גיל

איכה? עיונים בשיח אל-אדם במיתוס הבריאה

איכה? עיונים בשיח אל-אדם

רשימה זו תעסוק בראשיתו של השיח האלוהי-אנושי, כפי שהוא מופיע בסיפור הבריאה המקראי, בקריאתו של האל לאדם "איכה" וזאת מנקודת מבט בין סובייקטיבית ובזיקה למשנתו הדיאלוגית של בובר, להגות החסידית והקבלית ולתהליכים התפתחותיים דינמיים» מאת שי גיל

לרקוד מבלי להשאיר עקבות

לרקוד מבלי להשאיר עקבות

על היחס בן אומנות המחול לאומנות התנועה» מאת שי גיל

מחולי למחול- סיפורו של הקבצן חסר הרגלים

מחולי למחול- סיפורו של ה

המעשייה "מעשה בשבעה קבצנים", עוסקת בתהליכי שבירה, תיקון וגאולה, המתחוללים הדדית בנפש האדם כמו גם בתוך עולם האלוהות.» מאת שי גיל

שתפו חברים