לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

מקורות הבוטו



בוטו-במאמר זה אנסה להציג בקווים את מקורות הבוטו.מוזמנים להגיב.

בוטו – ריקוד נולד

יפן, שנות החמישים. שניים, קזואו אונו והיג`יקאטה, שבמשך שנים למדו מחול מודרני מערבי, חיפשו דרך אחרת, תנועה שתתאים עצמה לגוף ולנפש שלהם עצמם. הם חיפשו תנועה שתהיה יפנית אך לא זו המסורתית. בחיפושם אחרי הריקוד היפני החדש הם גילו תנועה אוניברסלית – צורת אומנות חדשה. לריקוד שגילו קראו בשם "בוטו". ריקוד נולד.

אונו והיג`יקאטה קיבלו השראה רבה מאימא אדמה, מהטבע. הם למדו להניע את גופם דרך התבוננות בחיות, חרקים, מים, סלעים, רוח וגשם.
"אני רואה פרח קטן, עומד עם עצמו, אני פוגש ריקוד מלא בשמחת חיים". (k.ono).

בניגוד לריקוד מודרני, שלרוב הנו תנועה שהאוריינטציה שלה היא כלפי מעלה, לאוויר, תוך כדי מנעד מבע של יכולות הגוף, מהירותו וגמישותו, בוטו הנו תנועה המתכווננת לאדמה וממנה יונקת השראתה וכוחה.

משמעותה המילולית של המילה "בוטו" היא ריקוד הרקיעה (STAMPING DANCE).
הבוטו אינו מתרכז בטכניקה. זה לא העניין. העניין הוא דווקא זניחת כל הטכניקות, ואיתן כל הרעיונות והתפיסות המקבעות, שהנן פירות הטכניקה. המהלך הנו כמעט הפוך – הגוף נגלה דרך האימפרוביזציה שהוא מאפשר. בבוטו הרוקד מכוון עצמו למציאת התנועה האישית שלו, העצמית, האותנטית.
הקריאה, אם נשמעת, היא שכל רוקד יימצא את התנועה האישית שלו, שראשיתה בנשימתו. בנשמתו.

הבוטו הנו תנועה מדיטטיבית, שכן רק אם נהיה במצב של שקט מסוים עם עצמנו, רק אז הריקוד שבתוך תוכנו יוכל לומר את דברו, להכיל עצמו בגופנו ודרך הגוף החוצה ופנימה, להדהד מתוכנו עד אינסוף. לכן, לרוב הבוטו נגלה דרך האטת קצב התנועה. כאשר רוקדים בקצב איטי עולם פנימי עמוק ואותנטי נגלה. לעיתים האותנטיות הזו מכוערת, לפעמים יפה, או עצובה או אף אקסטטית. התנועה הזו היא כולית. כל מה שבא ברוך הבא. הכלים שבידי הרקדן הנם אך ורק מידת כנותו ואומץ ליבו לאפשר למה שבא להעלות מתוכו החוצה. לכן הבוטו היא תנועה אוניברסלית אשר אינה דורשת מהבאים בשעריה כל ניסיון מוקדם בריקוד.

מהות הבוטו הוא חיפוש וגילוי מחדש של מה שהיה לנו כילדים ואשר כנראה איבדנו בדרכנו מעלה, במעלה הזמן, המקום והמרחב, בו צמחנו, אנו וגופנו. גילויה של התנועה התמימה. תנועת האדמה. הבוטו מכוון אותנו לחזור לקצב האדמה ולעוצמתה. לתחושת הפלא וההתרגשות שבכל. Hijikata)).

הדרישה המקדמית היחידה בבוטו היא להיות כאן ועכשיו. כשאת לגמרי בעכשיו את ככלי ריק. כשאתה ככלי ריק משהו גדול יותר יכול להכנס. את רוקדת בוטו כשאת מאפשרת לעצמך להירקד באמצעות משהו גדול יותר. כאילו מה שמנגן בחליל זו המוזיקה עצמה כך בבוטו הגוף נרקד הוא לא רוקד. כדי לאפשר זאת הרוקד נדרש להיכנע ולהיות נגיש באמת ולא לפרש את העולה מתוכו באמצעות עולם המושגים הרגיל והמקובע מזה שנים במוחו. שכן הבוטו לא ניתן להסבר דרך ההבנה. בוטו הוא הריקוד האין. ריקוד ההעדר. העדר הישג, העדר מושג והעדר מטרה. ריקוד המשיל מעליו את הרקדן. הריקוד נולד ונפטר מהרקדן הרוקד אותו.

"ככל שינסו אנשים להבין בוטו, כך יבינוהו פחות. אבל זה לא משנה. יש דברים כמו הכוכבים, הירח, שאינך יכול להגיע אליהם. שום דבר לא יפה יותר, מדהים יותר מהבלתי ניתן להשגה והבלתי ניתן לתפיסה". (Min Tanaka).

במפגשי הבוטו אנו נעזרים במוזיקה בדימויים ומטאפורות. אלה לנו כמצפן במסענו אל נבכי הנשמה שלנו.

טינה ואן דר וורפ,
אמנית בוטו.

לתגובות והערות: [email protected]

טינה ואן דר וורפ נולדתי וגדלתי ביפן שם התוודעתי בראשונה לעולם הבוטו.
בארץ המשכתי לצלול למעמקיו.
יחד עם אמהות, אהבה לטבע,לכדרות וליוגה.
בוגרת החוג לאמנות באונ` ניו יורק.

שתפו חברים

עם : טינה ואן דר וורפ