לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

תאטרון פלייבק והדרמה הארגונית



כיצד ניתן להסביר את הדרך שעושה תאטרון אילתורי שמקור השראתו מתחיל בנפאל הרחוקה אל חברות וארגונים של שנות האלפיים?

מאז ומעולם שימש התיאטרון אמצעי להבנת המשותף והייחודי בין אנשים. לעיתים אנו מזהים את עצמנו במהלך הצפייה במחזה. אנו מתקרבים לדמות וחרדים לגורלה. לעיתים נדמה לנו שגיבורי הדרמה מתנהגים באופן בלתי מובן, זר ומרגיז. ברגעים אלה אנו אומרים לעצמנו שאנחנו היינו כותבים או משחקים את זה אחרת. ישנם מחזות שהצלחתם תלויה ביכולתם לגרום לנו שנצחק, וכאלה שנכתבים במטרה לעורר אצלנו כעס, עצב או חמלה. לעיתים נשב באולם ולא נבין מה גורם לאדם היושב לצידנו לצחוק בקול רם כל כך. לעיתים נרגיש מבוכה מהנעשה על הבמה ונרצה להסתיר אותה ולשמור אותה לעצמנו. מכל מקום, בכל הצגת תיאטרון יש מחזה כתוב אחד ועוד אינספור דיאלוגים פנימיים סמויים שמנהל כל צופה עם עצמו במהלך הצפייה בו.

תאטרון פלייבק הוא תאטרון שמורכב ממחזות רבים אשר מבוססים על מחשבות, רגעים וסיפורים מהחיים של הקהל. זהו תאטרון שבו הדרמה נוצרת מהקול והאמירה של הקהל כשצוות מיומן של שחקנים ומוסיקאים מקשיב, מעבד ומציג על המקום באמצעות אימפרוביזציה תמונות רגעים ומצבים מעולמנו. במובן זה משנה תאטרון פלייבק את מקומו ותפקידו של הקהל. במהלך האינטראקציה עם הקהל שנעשית באמצעות מנחה פלייבק, הופך הקהל מקהל פסיבי אשר צופה ב`שקט` מבחוץ על ההתרחשות התאטרלית שהוכנה עבורו, לקהל אקטיבי שחוויותיו וניסיון חייו מהווים חלק מהמופע ומשפיעים על התכנים של הדרמה שמועלית על הבמה. מבחינה זו פועל תאטרון פלייבק כראי של מצב נתון. מכיוון שבכל הופעה נפגשים השחקנים והמוסיקאים עם קהל חדש הדרמה המוצגת מדי מופע `נכתבת` כל פעם מחדש בהתאם ליום לזמן למקום ולקהל. את מה שעומד לקרות במהלך מופע פלייבק לא ניתן לצפות מראש. גם השחקנים וגם הקהל מגיעים למופע בציפייה ובהתרגשות לקראת הלא נודע.
טכניקת פלייבק פותחה לראשונה בניו יורק על ידי גו`נתן פוקס ב- 1975. פוקס סופר ואיש תאטרון אשר שהה בכפרים המרוחקים של נפאל וצפה במסורות הלא כתובות של מחזות, סיפורים וטקסים תיאטרליים אשר הותאמו לעונות המתחלפות וחגי השנה, התרשם במיוחד מאופיים האישי, מהפתיחות, המיידיות ומכוחם החברתי המלכד.

באמצעות כלים ועקרונות בפסיכודרמה, אמנות הסיפור ואימפרוביזציה הוא החל לפתח ג`אנר חדש של תאטרון אימפרוביזציה אשר מבוסס על סיפורי החיים של הקהל. השם Playback מתייחס לדרך שעושה החומר המסופר מהקהל לבמה ומהבמה בחזרה לקהל. זהו משחק מסירות תאטרלי שמעביר את חומרי המציאות לבמה, שם פועל צוות פלייבק אשר צובע, מוסיף, מעבד מציג ומוסר אותם בחזרה לקהל המספר.
כיצד אם כן ניתן להסביר את הדרך שעושה תאטרון אילתורי שמקור השראתו מתחיל בנפאל הרחוקה אל חברות וארגונים של שנות האלפיים? לאחר שאומצה שיטת פלייבק על ידי קבוצות תאטרון רבות ברחבי העולם ( בארגון פלייבק הבין-לאומי פועלות כיום קבוצות ממדינות רבות ביניהן: אוסטרליה, ניו-זילנד, ארה"ב, גרמניה, ספרד, אנגליה, יפן , והודו) היא החלה להיחשף לא רק בפני מסגרות מקומיות של תאטרון אלה גם בפני ארגוני השכלה, מפעלים, רשויות, חברות, מוסדות וארגונים אשר מצאו בשיטה כלי חוויתי, מלמד ומגבש אשר מאפשר לציבור אנשים לבטא את הלך רוחו, באופן ספונטני מהנה ובלתי מאיים.
המהפכה הטכנולוגית של סוף המאה העשרים הביאה עמה שינויים מבניים באופן בו פועלים ארגונים וחברות. הגדרה מחודשת של בעלי התפקידים בחברה, ההתמודדות הבלתי פוסקת עם ניידות עובדים, הדמוקרטיזציה של תהליכי קבלת החלטות וחלוקת הרווחים בחברות מחד, וטישטוש הגבולות בין הבית לעבודה מאידך – כל אלה מחייבים חשיבה מחודשת של האופן בו מתפקדות קבוצות ואירגונים. אין זה מפתיע אם כן שדווקא ג`אנר תאטרלי פשוט ומורכב כאחד שמקורו דווקא במסורות הקדומות הטרום-טכנולוגיות מהווה היום חידוש ועונה על צורך בסיסי אנושי ופשוט: הצורך להשמיע את קולנו, הצורך להקשיב לקולות אחרים. הצורך הבסיסי הזה אינו חל על דרג עובדים אחד. זהו צורך שמלווה מנהלי משאבי אנוש, מנכ"לים, מנהלי יחידות הדרכה ועובדים. בסיפורים שעולים במהלך מופע פלייבק נמצא גם חוויות אנושיות אוניברסליות שכל אחד מאתנו מכיר ללא כל קשר למקצועו תפקידו בחברה, וגם חוויות היחודיות לתפקיד אותו הוא ממלא; התלבטויות, מחלוקות וסיטואציות שונות בהווי החברה.
הניידות של הסיפורים השונים באופיים, המעברים מסיטואציות פנים וחוץ, המפגשים עם קהל מתחלף עם צרכים שונים, כל אלה הופכים את הפלייבק לכלי תאטרלי גמיש שפושט ולובש צורה ומעורר מחדש רגשות שונים. על אף שמדובר בתיאטרון שאינו מבוסס על מחזה כתוב וידוע, חייבים השחקנים והמוסיקאים המתמחים בטכניקת פלייבק להיות נאמנים לחוקי אילתור נוקשים המחייבים אותם להביא לידי ביטוי את הרעיונות, ההברקות והיצירתיות שלהם ובמקביל להיות קשובים לרעיונות אחרים של עמיתיהם. הפלייבק מתאפשר לא רק בגלל אינטואיציה מפותחת וחופש יצירתי אלא בגלל עבודת צוות מוקפדת, הקשבה ורגישות זה לזה.
יתכן שדווקא בעבודה שעושים השחקנים והמוסיקאים של פלייבק מ`אחורי הקלעים` ניתן למצוא את החיבור הטבעי של פלייבק עם ארגונים כיום, אשר בצד הרצון להתפתח, לחדש ולגלות יכולת אלתור וגמישות למצבים משתנים, מכירים בחשיבות של תקשורת טובה ועבודת צוות.
המסר שמעבירה שיטת פלייבק הנו פשוט: מהסיפור האישי של כל אדם ניתן ללמוד משהו על עצמנו והעולם הסובב אותנו. למעשה באופן בלתי פורמלי מציג פלייבק בפני הקהל שלו מראה. ההתבוננות במראה הזו נעשית בכמה רמות. ברמה האישית של הצופה שסיפורו מעולה על הבמה וברמה הארגונית של מנהלי משאבי אנוש הרוצים ללמוד לזהות את הדרמה הפנימית של החיים בארגון.

המאמר פורסם גם כאן »

נילי לוברני רולניק נילי לוברני רולניק, מייסדת אנסמבל הפלייבק הישראלי (1998), מחברת `חיים בתוך סיפור – תאטרון פלייבק ואמנות האימפרוביזציה` (הוצאת קיבוץ מאוחד, מופ"ת), בעלת תואר MEI ביזמות וחדשנות – אוניברסיטת סווינבורן, אוסטרליה, מרצה לטכניקת פלייבק ואימפרוביזציה ב

כל המאמרים של אנסמבל הפלייבק הישראלי - דורון אמיתי:

הגאנט המשוגע

הגאנט המשוגע

על הקשר בין ניהול פרויקטים בסביבה מרובת אילוצים לתיאטרון פלייבק שיכול לחולל בקרב כל אחד מאתנו שינוי» מאת רון גדניר

הגאנט המשוגע

הגאנט המשוגע

» מאת רון גדניר

הקול הלא מדובר בנרטיב המדובר

הקול הלא מדובר בנרטיב המ

הרצאה שנשאה במסגרת הכנסה הבינלאומי IMAGINEאוניברסיטת לסלי על `דרכים יצירתיות להתמודדות עם קונפליקטים בקבוצה, משפחה וחברה`.» מאת נילי לוברני רולניק

הקול הלא מדובר בנרטיב המדובר

הקול הלא מדובר בנרטיב המדובר

» מאת נילי לוברני רולניק

סיפורי חיים במחזה הלא כתוב

סיפורי חיים במחזה הלא כת

התכנים בתיאטרון פלייבק אינם ידועים מראש. הם מבוססים על סיפורי חיים, (מפגשים, קונפליקטים, זיכרונות, חלומות) המסופרים באופן ספונטאני על ידי מתנדבים מתוך הקהל.» מאת נילי לוברני רולניק

סיפורי חיים במחזה הלא כתוב

סיפורי חיים במחזה הלא כתוב

» מאת נילי לוברני רולניק

שיתוף חברים
עם : נילי לוברני רולניק