לפרטים

תודה שנרשמת לקבלת דיוור מ-bodyways.
אירועי השבוע, שיעורים ומפגשים חדשים, טיפים, כתבות ומאמרים, הטבות ומבצעים אליך בימי רביעי ישירות לתיבה.

לשינוי הגדרות דיוור עדכנו פרטים כאן »

Stop כדור הארץ.

אושו - לילה יח"צ והפקה - דרך גוף
אושו - לילה יח"צ והפקה - דרך גוף




הרעיון שאפשר להרפות, להפסיק לרגע לחשוב מה יגידו ולאבד שליטה ? נראה לאנשים מערביים כמונו מופרך ומיותר. על מדיטציה אקטיבית: אם לא תנסו, לא תדעו



"נתחיל בנשימות כאוטיות בלתי סדירות וחזקות...", הודיעה המנחה. "בשלב השני", היא המשיכה, "נצעק, נפרוק, נבכה.. כל מה שמרגיש לכם נכון, כל הזבל יצא החוצה. בשלב השלישי" ? היא לא הרפתה ? "אנחנו נקפוץ על הרגליים, ידיים למעלה ונצעק הו..הו... ". "הלו?! השעה 7 בבוקר, עוד לא התעוררתי", אבל המורה בשלה. "אחרי 10 דקות תשמעו צעקת stop ואז אתם פשוט תעמדו במקום. בשלב החמישי רוקדים וחוגגים את החיים".

נכנסתי למדיטציה עם מוח עמוס מחשבות ועכשיו יש בי עוד מחשבות: לא מספיק העומס שהגעתי איתו? בשביל מה לי כל זה? מה אני אצעק? ומי עוד יצעק? ואיזה מין מדיטציה זו בכלל? אני אמורה להירגע כאן לא? ככה לאבד שליטה בפומבי? לסגת כבר אי אפשר. עם הישמע המוזיקה, בחוסר חשק מוחלט התחלתי עם הנשימות, לא סדירות, ידי מנפנפות באוויר לצידי הגוף, בניסיון להכניס עוד אוויר ועוד אוויר. כל המיקוד שלי היה בתוך הנשימה. כל מה שהייתי עסוקה בו זה להצליח להיות בתוך זה. אחרי 5 דקות כבר חשתי מותשת והתחילה לרוץ לי מחשבה בראש: נו, מתי זה נגמר?

המוזיקה התחלפה והגיע השלב הבא. זה אומנם התחיל בקול חלש (לא נעים מהשכנים), אך התגבר לסדרת צעקות וחבטות על הכרית, שגרמו לי להיות מופתעת מעצמי. בשלב השלישי התחלנו "אירובי". קופצים במקום, מכניסים אנרגיה לגוף, זה היה השלב שהמיינד שלי הודיע לי חגיגית: די. עודי מתכננת השתלטות לא טקטית על המערכת, נשמעה קריאה, בקולו של אושו: Stop.

אחרי 30 דקות של רעש, פתאום שלווה. דממה. אני חשה את הזיעה ניגרת לי על המצח, גופי מנסה להסדיר נשימה. סוף סוף דממה. גל של אנרגיה נעימה מציף את גופי. אחרי כל הכאוס הזה, השקט הזה מציף אותי. צלילי המוזיקה שוב ממלאים את החלל ואני רוקדת, מרקדת לי קלילה ורגועה, כל המחשבות שלי התפוגגו ואני בתוך הגוף, נעלמת לתוך הריקוד.

הכאוס הפרטי שלכם


המוח שלנו כל הזמן עסוק. זיכרון רודף זיכרון. רצף המחשבות הבלתי פוסק מביא אותנו לחיות כל הזמן מחוץ להווה של כאן ועכשיו. אנחנו קמים בבוקר וחושבים על כל התוכניות לאותו יום, עבדים לטלפונים הניידים, לאלף ואחד גירויים בלתי פוסקים. כמו עכברי מעבדה שרצים שוב ושוב את אותו סיבוב באותו מקום, רק שה"נוף" לעיתים שונה. אנחנו מכורים. מכורים לשליטה, מכורים להרגלים שלנו, לעבודה שלנו, אפילו בחופשות. כמה פעמים שמעתם אנשים חוזרים מחופש עייפים ורוצים עוד כמה ימים בכדי לנוח? גם בחופשה אנחנו בשליטה, מכורים למתח, לציפיות שלנו, לפעילות הבלתי נפסקת הזו.

כמה פעמים כששברו את ליבכם, שמעתם את המשפט: "עכשיו תהיה כל הזמן עסוקה, אל תהיי לבד, צאי תבלי, במילים אחרות - תדחיקי". מתי עצרתם בפעם האחרונה? מתי היו לכם כמה רגעים בהם פשוט הייתם בתוך עצמכם, מבלי לחשוב מה יביא הרגע הבא? בלי ציפיות? בלי שום דבר שיסיח את דעתכם? כיש רגעים שבהם אנחנו חווים שקט והפעילות האוטמטית נפסקת, כל הרגשות שהדחקנו צפים ועולים ואז אנחנו מוצאים "עיסוקים" חדשים, רק בכדי לא להיות במקום של חוסר שליטה. בחיים המערביים אנחנו כמעט לא מסוגלים להיות כאן ועכשיו ברגע ההווה. לא סתם פורחות להם הסדנאות השונות - הן מאפשרות לנו כמה ימים מנותקים מהעולם, שמרשים לנו להיות במקום מוגן וללא היכולת לשלוט. רק אז אנחנו מרשים לעצמנו לשחרר, להרפות ממקום בטוח. ופתאום קורים לנו דברים נפלאים בחיים.

סוד קסמן של המדיטציות האקטיביות


המיינד שלנו שולט בנו באופן מוחלט. היות ואנחנו עסוקים רוב הזמן ב"לא להרגיש", מצטברת לנו בגוף ובמוח ערימה של ברגים. המוח עמוס ואנחנו מוכנים כל רגע להתפוצצות. ולמה אנחנו לא מתפוצצים? כי הורגלנו להיות בשליטה, להחזיק ולדחוק. אפילו שיטות ותרגולים רוחניים למיניהם מעודדות אותנו לשלוט בגופינו ובמחשבתנו. תוסיפו לזה את הפחד משיפוטיות החברה וקבלו בני אדם שלומדים מרגע היוולדם את "אומנות ההדחקה והשליטה".

במבט אובייקטיבי על חיינו, הם השתפרו פלאים. העולם נהיה כפר גלובלי קטן, אפשר לשוחח באמצעות הטלפון מכל מקום בכל זמן. ויחד עם זה - העולם המערבי רווי בהתקפי לב, פחד ולחץ דם גבוה. אושו היה המורה הרוחני הראשון שהבין ולימד לשחרר שליטה. יש לנו צורך בקתרזיס אמיתי, לפנות את המוח שלנו מכל הזבל שמסתובב לנו בראש ולפנות מקום לקצת שלווה שבאה מהלב. זה סוד קסמן של המדיטציות האקטיביות. הן נותנות מקום אמיתי לאדם המודרני, מביאות אותנו למקום מוגן בו אנחנו יכולים לשחרר שליטה. זו הזדמנות להיות טוטאלי כאן ועכשיו, לשחרר את כל מה שקבור לנו עמוק. בלי לשפוט, בלי הפחד פשוט להיות. זו אגב הסיבה שאנשים רבים מתקשים במדיטציות אקטיביות. יש התנגדות גדולה אליהן מכיוון שהם נוגעות בפחד הכי עמוק שלנו: מה יחשבו עליי? מה יקרה לי אם אני אאבד שליטה? אולי אני אשתגע? ואז מה יחשבו עליי? המיינד מספק מליון תירוצים בכדי שלא נעיז לעצור את רכבת המחשבות ופשוט לקחת הפסקה. ואני אומרת: תרשו.

לילה בן הרוש לילה בן הרוש, מפיקה ואשת יחסי ציבור של סדנאות, פסטיבלים ואירועים מתחום המודעות והרוח, כותבת במאגזינים על מודעות והתפתחות אישית.

כל הרשימות של לילה יח"צ והפקה:

חופש זה הרגשה

חופש זה הרגשה

לפעמים חופש הוא רק בריחה זמנית, אפשר לעשות אותה בריחה נצחית» מאת לילה בן הרוש מאמרים

חופש זה הרגשה

חופש זה הרגשה

» מאת לילה בן הרוש מאמרים

לרוץ עוד מייל אחד

לרוץ עוד מייל אחד

אלו דווקא הרגעים שמגלים כמה כוחות יש לנו וכמה עוצמה טמונה בכל אחד ואחד מאיתנו ככהזה מובנה לנו בD.N.A» מאת לילה בן הרוש מאמרים

לרוץ עוד מייל אחד

לרוץ עוד מייל אחד

» מאת לילה בן הרוש מאמרים

שחור לבן

שחור לבן

החיים צובעים אותנו בהמון גוונים כל כך הרבה וכאלו שהם כל כך עדינים» מאת לילה בן הרוש מאמרים

שחור לבן

שחור לבן

» מאת לילה בן הרוש מאמרים

מתי ישבתם לקפה עם אלוהים

מתי ישבתם לקפה עם אלוהים

המקור הפנימי שלנו החכמה העתיקה הזו שיושבת בתוכנו , אני פוגשת אותה הרבה בכתיבה וביצירה» מאת לילה בן הרוש מאמרים

מתי ישבתם לקפה עם אלוהים

מתי ישבתם לקפה עם אלוהים

» מאת לילה בן הרוש מאמרים

אנרגיה, הכול אנרגיה

אנרגיה, הכול אנרגיה

האנרגיה שלנו היא זו שמאפשרת או לא מאפשרת את מה שאנחנו מבקשים מהחיים» מאת לילה בן הרוש מאמרים

אנרגיה, הכול אנרגיה

אנרגיה, הכול אנרגיה

» מאת לילה בן הרוש מאמרים

מתחדש כמו עוף החול מהלהבה

מתחדש כמו עוף החול מהלהב

כמו עוף החול אשר מכלה את עצמו באש ומתוכה צומח ככה יתחדש לו הכרמל» מאת לילה בן הרוש מאמרים

מתחדש כמו עוף החול מהלהבה

מתחדש כמו עוף החול מהלהבה

» מאת לילה בן הרוש מאמרים

להאמין בניסים

להאמין בניסים

ניסים קורים כל הזמן, רק אם נדע להבחין בהם ורק אם נוכל לאפשר אותם...כן, כן לאפשר, חנוכה בא להזכיר לנו את קיומם אך עדיין הם מתרחשים כל הזמן כל השנה» מאת לילה בן הרוש מאמרים

להאמין בניסים

להאמין בניסים

» מאת לילה בן הרוש מאמרים

נו...מתי נגיע ?

נו...מתי נגיע ?

פשוט לא עבודת מודעות ולא משנהאיך היא נעשית או מתי מטרתה היאאחת רק לגרום לנו להיות נוכחים» מאת לילה בן הרוש מאמרים

נו...מתי נגיע ?

נו...מתי נגיע ?

» מאת לילה בן הרוש מאמרים

המטריקס הוא הידע

המטריקס הוא הידע

ידע הוא נפלא אך ככל שאנחנו רוכשים ידע כך אנחנו מעמיקים לתוך המטרקיס» מאת לילה בן הרוש מאמרים

המטריקס הוא הידע

המטריקס הוא הידע

» מאת לילה בן הרוש מאמרים

אפשר להצמד קצת

אפשר להצמד קצת

אז למה אתם נצמדתם בחוזקה? לאהוב שלא רלוונטי , לבית שכברלא משרת אתכם?» מאת לילה בן הרוש מאמרים

אפשר להצמד קצת

אפשר להצמד קצת

» מאת לילה בן הרוש מאמרים

סליחה , כבר הגעתי?

סליחה , כבר הגעתי?

לפעמים אנחנו נמצאים במקום שבו אנחנו רוצים להיות ועדיין לא מסוגלים לראות שהגענו לאן שרצינו.» מאת לילה בן הרוש

סליחה , כבר הגעתי?

סליחה , כבר הגעתי?

» מאת לילה בן הרוש

מותר לגעת

מותר לגעת

שעות של מילים...ימים של דיבורים נמסו להם ברגע אחד למקום אחר , מקום פשוט מקום שלמילים אין בהם מקום, לא היה עוד צורך להסביר או לתרץ אלא פשוט להיות להימס בתוך הידיים הגדולות שעטפו אותי, אחרי כמה דקות החלו להתעורר בי שאלות המיינד החל לשלוף את פחדיו ב» מאת לילה בן הרוש

מותר לגעת

מותר לגעת

» מאת לילה בן הרוש

שתפו חברים

עם : לילה בן הרוש